מדינת אל סלבדור עומדת להפוך למדינה הראשונה המכירה בביטקוין כמטבע חוקי בשטחה, כך הכריז נשיא אל סלבדור נאיב בוקלה שהשתתף אתמול בכנס שוחרי ביטקוין במיאמי. "בשבוע הבא אעלה בפני הקונגרס הצעת חוק בנושא", אמר בוקלה. את סיום דבריו המוקלטים לא היה ניתן לשמוע בשל תשואות הקהל.

הצעת החוק תבוסס על עבודה משותפת עם מנכ”ל אפליקציית תשלומי הביטקוין סטרייק (Strike) – ג’ק מאלרס. בכינוס עצמו אמר מאלרס: ״זהו יום מיוחד בו מדינה בוחרת לקדם חירות אנושית והכללה פיננסית. אנו רוצים להעניק לאנשים הללו תקווה'. הצעת החוק עצמב כוללת מלל ביקורתי כנגד בנקים מרכזיים ש'פוגעים בכלכלה' בשל שליטתם בכמות הכסף במחזור.

הגדלה משמעותית של כמות הכסף הינה הדרך בה בנקים מרכזיים נוהגים מאז המשבר העולמי בשנת 2008 וביתר שאת במשבר הקורונה. הגדלה זו נחשבת ל'חבל הצלה' שמנע התמוטטות כלכלית עולמית בטווח המיידי והקצר, אך יצר בעיות משל עצמו, כמו בועת נכסים בשוק ההון והתרחבות פערים כלכליים.

כלכלת אל סלבדור, הנחשבת למדינה עניה בה רק 30% מהאוכלוסייה מחזיקה בחשבון בנק, נשענת במידה מרובה על תשלומים המגיעים מאזרחים עובדים במדינות עשירות יותר וכפופים לעמלות גבוהות בעת שליחת כסף למדינה.

אפליקציית התשלומים סטרייק בנויה על 'רשת הברק', תוכנה שמשמשת כ'שכבה שניה' של תוכנה על רשת ביטקוין הקיימת. 'רשת הברק' נועדה להתגבר על חסרונות מובנים בתוכנת הביטקוין המגבילה את סליקת התשלומים במטבע ל3-7 תשלומים בשניה בלבד והמתנה של שעות ארוכות לאישור הביצוע.

למרות שפותחה לפני מספר שנים, היא לא זכתה לאימוץ משמעותי עד כה. מכיוון שרוב רוכשי הביטקוין רואים בו נכס ולא מעוניינים לשלם בו על מוצרים ושירותים, אין אימוץ דרמטי של פתרון זה, המחייב את בעלי המטבע 'להפקיד' ביטקוין בערוצי תשלום שונים, בהמתנה לתשלומים עתידיים.

מסיבה זו, אין כמעט בתי עסק בעולם שמוכנים לקבל תשלומים בביטקוין. המסחר בביטקוין נערך ברובו המוחלט בזירות מבחר דיגיטליות ריכוזיות, בדרך כלל בהחלפה של מטבע קריפטו אחד באחר ולא מול מטבעות רגילים.

תשלום בביטקוין בעבור מוצר או שירות הינו אירוע נדיר יחסית וכיום בולט דווקא בקרב פשעי הסייבר, כמו תשלום כופר, או חלוקת שלל כופר בין פצחנים.

פרנסס קופולה, בנקאית בעברה החוקרת את תחום מטבעות הקריפטו סבורה שרשת הברק תתקשה להתגבר על הבעיות היסודיות של ביטקוין כאמצעי תשלום, במאמר שפרסמה באתר coindesk.

קופולה ציינה מספר חסרונות ברשת הברק: קשה יהיה לשכנע אנשין 'לנעול' מספיק כסף ברשת הברק על מנת לאפשר התחשבנות רשתית ב'שכבה שניה' מעל רשת ביטקוין. גם אם זה יקרה, עולם התשלומים מבוסס על תשלומים רבים במיוחד באותו מועד. למשל, בתחום הימים לאחר קבלת משכורת. במצב כזה, רשת הברק תתקשה לסלוק עסקאות בדיוק כמו רשת הביטקוין העמוסה, או שיבואו על חשבון אבטחת הרשת.

מדינות במצב דומה לאל סלבדור ביבשת אפריקה, שרוב תושביהן חסרי חשבון בנק, אימצו מערכת תשלומים ריכוזית במכשירי הסלולר בשם mobile money.

מערכת זו, שיושבת על התשתית הטכנולוגית של חברות הסלולר, מאפשרת תשלומים במטבע מקומי במהירות, כאשר היתרה שמורה בשרתי חברת הסלולר ומוגנת בסיסמה. בתקופת הקורונה השימוש במערכת הורחב מאוד, וכיום ניתן לקבל בה שכר, לשלם מסים, שכר דירה או קניות במרבית בתי העסק.

אם אכן אל סלבדור תהיה המדינה הראשונה שתתנסה בביטקוין כמטבע, היא תיאלץ להתמודד לא רק עם קשיים טכנולוגיים אלא גם עם התנודתיות הרבה בערכו של הביטקוין, ביחס למטבעות ממשלתיים רגילים.