למעלה מ-100 אלף בני אדם נהרגו בשלוש שנות המלחמה בבוסניה, מרביתם בידי כוחותיו של מלאדיץ'. רוב הקרבנות היו מכוחותיו של מלאדיץ' עצמו שכיתרו את הבירה סרייבו במשך 44 חודשים. בשיאו של המצור ידעה סרייבו 329 נפילות פגזים ביום, באזור מאוכלס בצפיפות בעיר. ביולי 1993, נפלו 3,777 פגזים שנורו מהעמדות הסרביות.
מלאדיץ' תועד במחנה פליטים בסרברניצה יום לפני תחילת הטבח. "הוא נתן שוקולדים וממתקים לילדים, בזמן שהמצלמות היו במקום, וסיפר לנו ששום דבר לא יקרה לנו ואין לנו סיבה לפחד", סיפרה מונירה סובסיץ', חברת ארגון נשות ואימהות הקרבנות ששמו "אימהות סרברניצה".
"אחרי שהמצלמות יצאו, הוא נתן הוראה להרוג את כל מי שאפשר להרוג, לאנוס את מי שניתן לאנוס ולבסוף הורה להרחיק את כולנו מסרברניצה, כך שהיא תוכל להפוך "לעיר נקייה", סיפרה סובסיץ' לסוכנות הידיעות רויטרס לאחר משפטו. שרידיהם של בנה של סובסיץ', נרמין, ושל בעלה הילמו, נמצאו בבור הריגה על ידי פעילים של ארגון 'הנציבות הבינלאומית לאיתור נעדרים'. הארגון זיהה כ-6,900 שרידים של קורבנות הטבח דרך בדיקות דנ"א.
נהנה להתפאר בכוחו, לעיני מצלמות
ב-2004 הגדיר בית הדין הבינלאומי בהאג את הטבח בסרברניצה כ"רצח עם", ובחטא משפטי חמור קבע שרק הטבח המסוים הזה, הוא רצח-עם. ויתר פשעי המלחמה בבוסניה הוגדרו כ"פשעים נגד האנושות", פשע פחות בחומרתו. כך יצא שתוכנית סדורה ומאורגנת להשמדת המוסלמים בבוסניה, שכללה מחנות ריכוז בהם הורעבו למוות גברים, מחנות אונס בהם נאנסו בשיטתיות נשים, עשרות מעשי טבח, הפגזת שכונות מגורים במאות פגזים מדי יום, ומניעת מזון ותרופות מאוכלוסייה – כל אלה לא הוגדרו כרצח עם. וטבח נקודתי אחד, שהיה חלק ממסע השמדה כולל, כן הוגדר כרצח עם.
בשנות הלחימה, מלאדיץ' נהנה להתפאר בכוחו, לעיני מצלמות. הוא תועד מתהלך בפני אסירים מבוהלים, רגעים ספורים לפני שחייליו הוציאו אותם להורג. "ערב טוב, אני הגנרל מלאדיץ'", צולם אומר לנשים וילדים שחיכו לגירוש מביתם.
במשך 24 שנים, הצליח מלאדיץ' להימלט מהאינטרפול ומכוח מיוחד של נאט"ו שהופקד על מעצרו. ב-1997, כאשר כוחות נאט"ו החלו לחפש אחר פושעי מלחמה, חצה מלאדיץ' את נהר דרינה מסרביה הבוסנית לסרביה עצמה, שם הציע לו הנשיא סלובודן מילושביץ' מקלט באתר נופש. אולם ב-2000 איבד מילושביץ' את השלטון וביטחונו של מלאדיץ' החל להתערער.
ב-2002 נמלט בשיירה צבאית ועבר לרחוב יורי גגארין בבלגרד. ארבע שנים לאחר מכן הוא הגיע לדירת גיסו כשהוא חמוש באקדח, ושם שהה כמה חודשים. הוא נעצר ב-2011, בכפר הסמוך לעיר הצפונית זרנג'ני.
מאז הוקם בית הדין הבינלאומי למלחמת יוגוסלביה ב-1994. עמדו בפניו יותר מ-160 נאשמים שרובם הורשעו ונשפטו לתקופות מאסר שונות. חמישה מהם זוכו. בכיר המואשמים היה נשיא סרביה לשעבר, סלובודן מילושביץ', שמת בתאו ב-2006 בטרם משפטו הסתיים. רגע דרמטי נרשם בבית המשפט לפני ארבע שנים כשגנרל קרואטי המואשם בפשעי מלחמה התאבד במהלך משפטו.
