כנס מנהיגי המפלגות החרדיות אתמול (שלישי) עסק אמנם בעיקר בנושאים אזרחיים, אבל אחת הדרמות הגדולות של הישארות החרדים מחוץ לממשלה היא תקציבית. מנגנון התקצוב של גופים בחברה החרדית, בעיקר הישיבות הגבוהות, פגיע מאד לשינויים פוליטיים. החרדים חוששים משחזור תקופת "ממשלת האחים" בשנים 2013 עד 2015, אז ספגו פגיעה כלכלית של מאות מיליוני שקלים. עם זאת, יש הטוענים שלמרות הרטוריקה הלוחמנית, הפעם זה יראה אחרת.

מנסים לעגן ללא הצלחה

המודל הפוליטי-כלכלי של המפלגות החרדיות הוכיח את עצמו כאפקטיבי לאורך מספר שנים, והוא מבוסס על הבטחת תקציבים לציבור אותו הם מייצגים במסגרת ההסכמים הקואליציוניים. אלו הם כספים שאינם נמצאים בבסיס התקציב ואינם קבועים, אלא מועברים לאחר אישור התקציב במסגרת דיוני ועדת הכספים.

כספים קואליציוניים זוכים לפעמים לביקורת כ"שוחד פוליטי", אבל למעשה כלי דמוקרטי לגיטימי, בו קבוצות משתמשות בכוחן הפוליטי כדי להשפיע על סדר היום התקציבי. בניגוד לרושם שעלול להתקבל תקציבים אלה משמשים להפעלה שוטפת של מוסדות הציבור החרדי. הסעיף השנוי ביותר במחלוקת הוא תקציב מוסדות החינוך התורניים, המשמש בעיקר להחזקת מערך הישיבות הגבוהות.

"אנחנו צריכים כאילו לבקש נדבות, וגלגל ההסתה מתחיל": ח"כ ינון אזולאי, ש"ס (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

בשנה האחרונה היעדר התקציב זמן ממושך הציב אתגר קשה לשיטה זו. ללא תקציב אי אפשר למלא את ההסכמים הקואליציוניים, וגם תקציבי הבסיס שחלקו מורכב בתמיכות עקיפות, הנמצאות אחרונות בהיררכיית התקציב ההמשכי, מועברות חלקית. הבעיה הנקודתית נפתרה בסוף באופן חלקי בתוספת לתקציב ההמשכי, אבל הבעייתיות שבהסתמכות על כספים קואליציוניים התחדדה. בעיה נוספת אתה נאלצים החרדים להתמודד היא הכותרות: כל העברת תקציב דרך ועדת הכספים גוררת ביקורת ציבורית קשה.

זו הסיבה שבשנים האחרונות ניסו המפלגות החרדיות לעגן חלק גדול יותר מתקציבי הישיבות בבסיס התקציב כך שלא יהיה צריך להיאבק עליהם מחדש בכל שנה, אבל ללא הצלחה.

חבר ועדת הכספים ח"כ ינון אזולאי (ש"ס) אומר ל'דבר' כי הם לא חוששים מהאופוזיציה: "לא נולדנו להיות רק בקואליציה, נולדנו לשרת את הציבור ולכן נשרת את הציבור מכל מקום שבו אנו נמצאים. ואנו נהיה באופוזיציה ונלחם בממשלת השיסוי" אמר לדבר ח"כ ינון אזולאי (ש"ס). "זוהי כלימה למדינת ישראל אשר בחלוף 73 שנים להקמתה עדיין שעות הוראה בסיסיות של ילדי ישראל מגיעים רק דרך הסכמים קואליציוניים במקום שיהיו בבסיס התקציב. לנו קוראים סחטנים?! לא נמכור את ערכנו היהודים בשום סכום שבעולם".

איזה תחומים עלולים להיפגע להערכתך ?
"תהיה פגיעה בקודשי ישראל, גיור, שבת, מוסד הנישואים, הכרה ברפורמים וכן פגיעה בכיסם של האוכלוסיות חלשות ככלל ובציבור החרדי בפרט. ב-2013 פגעו אף בילדי החינוך המיוחד במוכש"ר לכן אני חושב שלא יהיה גבולות לפגיעתם".

האם יש כוונה להכניס את זה לבסיס התקציב את תקצוב הישיבות בשנים הבאות?
"בנושא תקציב הישיבות היה ניסיון לפני כשנתיים כאשר בבחירות הראשונות בשנת 2019 היה זה חלק מטיוטת הסכם קואליציוני, אולם עקב אי יציבות שלטונית וחוסר בממשלה מתפקדת, לצערנו לא הצלחנו להכניס את תקצוב הישיבות לבסיס התקציב".

המכה של ממשלת האחים

מאז סיום כהונתו של לפיד כשר אוצר, הפעם האחרונה שבה המפלגות החרדיות נשארו מחוץ לממשלה, גדל באופן ניכר ההישענות של המפלגות החרדיות על העברות תקציביות שאינן בבסיס התקציב. בשנת 2016, תקצוב מוסדות החינוך התורניים בבסיס התקציב עמד על כ-914 מיליון שקלים, אבל התקציב בפועל שקיבלו מוסדות חינוך אלו עמד על 1.2 מיליארד שקלים, וגם בשנת 2019 המספרים היו דומים.

לעומת זאת, בזמן כהונתו של לפיד כשר אוצר ב"ממשלת האחים" בשנים 2013-2014, צנח באופן דרמטי שיעור הכספים הנוספים להם זכו הישיבות מעבר לבסיס התקציב. בשנת 2013 לדוגמא, עמד בסיס תקציב הישיבות על כ-676 מיליון שקלים, כשהתקציב בפועל עמד על כ-752 מיליון שקלים, תוספת של 10% בלבד.

תקציב התמיכה במוסדות תורניים (נתונים: משרד האוצר, עיצוב: אידאה)

כך גם בלי ששר האוצר ליברמן יוביל קיצוצים ישירים בתקציבי הישיבות, הציבור החרדי עלול לסבול מירידה ניכרת בתקציב מוסדות החינוך כתוצאה מהישיבה באופוזיציה. מה שנופל תחת "תקציבי הישיבות" למעשה כולל תקצוב למוסדות עצמם, יחד עם קצבאות האברכים שלומדים בכוללים. ירידה בתקציבי הישיבות גוזרת קיצוץ בקצבאות האברכים, שפעמים רבות נשענים עליה כמקור הכנסה מרכזי, וגם ירידה בסבסוד הלימודים בישיבה, מה שמעלה את מחיר הלימודים.

"תהיה פגיעה, אבל לא כמו בפעם הקודמת"

ד"ר גלעד מלאך, ראש התכנית לחברה החרדית במכון הישראלי לדמוקרטיה, מעריך שהפגיעה בציבור החרדי הפעם תהיה חמורה פחות. "אני שומע שימינה נלחמת על תקציבי הישיבות, אני מעריך שלא יהיה קיצוץ תקציבי כמו שהיה תחת לפיד ב 2012-13, אבל סביר להניח שיהיה קיצוץ כלשהו".

לדבריו, נראה שלפיד להוט פחות לצאת נגד חרדים ושלמרות הרטוריקה הלוחמנית, גם בנט יעדיף לשמור איתם על יחסים טובים. עם זאת, לזמן יש משמעות גדולה: "ככל שהממשלה תחזיק זמן ללא חרדים, האפקט הכלכלי יהיה יותר גדול, מ-77 לא היה מצב של יותר משנתיים בהם החרדים לא היו בקואליציה".

ובכל זאת, הלחץ יורגש, "תפקידם של החרדים בועדת הכספים, בשיכון ובבריאות, בנוסף לתמיכות והתקנות שעוברים בכספים הקואלציונים יניבו לחץ כלכלי על המשפחות החרדיות" אומר מלאך. "אין מקורות אחרים להביא את הכסף, הישיבות נעזרות בכספי תרומות מהארץ ומחו"ל וצריך כל שקל בה , אין באמת אלטרנטיבה לתקציבי הישיבות" הוא מוסיף.