חדר האוכל במפעל "טבע" בכפר סבא החל להתמלא לקראת השעה 12:00 בצהריים. העובדים עמדו בתור מסודר, בהמתנה ל"פוקי בול", מנה פולינזית בסגנון הוואי – קערת ירקות, איטריות, בשר או דגים, בהרכבה אישית, שהוגשה במסגרת "פס מסביב לעולם" – פס משתנה של מנות מהעולם.

חוץ מ"פוקי בול", החד פעמי, המגוון הקבוע מרשים: עוף מטוגן, שניצל כמובן, בשר, דגים, ומבחר תוספות: אורז, תפוחי אדמה, פתיתים, קוסקוס ותירס. יש גם מרק. וכמובן ירקות לסלט. בסוף המסלול, ברזי שתיה: תפוזים, אשכוליות, מים, סודה. האוכל והשתייה ללא הגבלה. והמחיר: 3 שקלים לארוחה בשרית חמה (צהריים או ערב), שקל וחצי לארוחת בוקר. לעובדי השעות הנוספות ומשמרות הלילה מוגשות ארוחת לילה וארוחת בוקר מוקדמת, בחינם.

האולם המרכזי בחדר האוכל (צילום: הדס יום טוב)

חדר האוכל ב"טבע כפר סבא", שבו סועדים כ-1,600 העובדים בשלושת מפעלי התרופות במתחם (המפעל הסטירילי, אגף הייצור היבש של תרופות גנריות ואגף המחקר והפיתוח), עובד 24 שעות ביממה, ומגיש במהלכה חמש ארוחות, מהן נהנים גם עובדי הקבלן (במסגרת הסכם הרחבה).

עמדות ההגשה, "המגוון הקבוע מרשים וגם התוספות" (צילום: הדס יום טוב)

"מחלקות שלמות באות לאכול ביחד"

אלירן קוזליק (42) הוא יו"ר ועד העובדים (ב-13 השנים האחרונות), וממונה במפעל על בטיחות בעבודה. אבל חדר האוכל, שגם עליו הוא מופקד, הוא מקור גאוותו. אצלו זה עניין משפחתי. "באתי מענף ההסעדה", הוא מספר, "לאבא שלי הייתה חברת קייטרינג, שהפעילה כאן את חדר האוכל הראשון ב-1984, הרבה לפני שאפילו חשבתי לעבוד כאן. ובגלל זה אני בא עם תפיסה קצת שונה לגבי חדרי אוכל".

אלירן קוזליק: "לאבא שלי היה קייטרינג, שהפעיל כאן את חדר האוכל הראשון ב-1984" (צילום: הדס יום טוב)

"המעסיק", הוא אומר, "היה מעדיף אולי לתת 'תן ביס', אבל אני לא מוכן. במקום עבודה גדול כמו טבע, יש ערך מוסף בדאגה להסעדה של העובד. העובד מקבל אוכל חם, מזין ומגוון. ואני יודע שכל עובד אוכל לפחות ארוחה חמה אחת ביום, מה שלא לכל אחד יש בבית".

מעבר לאוכל, הוא אומר, "יש גם עניין חברתי. מחלקות שלמות מגיעות לאכול ביחד. זה מאפשר גם מפגש בין המחלקות. אנשים מחכים לאירועים המיוחדים. חשוב שיש במקום עבודה משהו מעבר לעבודה. אנחנו מבלים פה יותר ממה שאנחנו מבלים בבית. אין כמו לראות אנשים. בקורונה אכלנו במשרדים, וזה פשוט לא היה אותו דבר".

שירי עובדים בכניסה, "יש גם עניין חברתי. מחלקות שלמות מגיעות לאכול ביחד" (צילום: הדס יום טוב)

החברתיות ניכרת גם על הקירות: בכניסה לחדר האוכל תלויים לוח עם שמות עובדי השבוע המצטיינים ושירים שכתבו עובדים. בכל יום חמישי יש "חמישי שמח", הפנינג שכולל דוכני ממכר של פרחים, לחמים מיוחדים ועוגות. בחדר האוכל מקיימים ארוחות חג, מקרינים משחקי ספורט, מתקיימות הופעות ומדי כמה חודשים עורכים "יום עמים", ומגישים אוכל אופייני של עדה אחרת. לאחרונה ציינו את חג הסיגד של העדה האתיופית, בהובלת חלק מעובדי הניקיון במתחם, שגם בישלו את האוכל. בשבוע שעבר נערך בחדר האוכל הפנינג יציאה מהקורונה עם הופעה של אדיר מילר.

מיכאל בן זקן: "יש לי חצי שעה לאכול בניחותא, מעדיף עוף בכל צורותיו" (צילום: הדס יום טוב)

מיכאל בן זקן (51), אב לשניים מראשון לציון, עובד במפעל הייצור 11 שנים וחצי: "בחמישי הכי טעים. זה יום הצ'יפס והשווארמה. אני חולה על צ'יפס. ובכל מקרה, מעדיף עוף בכל צורותיו. זה לא 5 כוכבים", הוא אומר,  "אבל זה הרבה יותר ממה שמקבלים במקומות אחרים. יש מגוון, והכי חשוב, אין קמצנות. אפשר לקחת כמה שרוצים. יש לי חצי שעה לאכול פה אוכל חם בניחותא, ואני מקבל ארוחת בוקר שאני אורז ואוכל במשרד. אני רואה הרבה אנשים שמביאים סנדוויצ'ים לעבודה, ואני אוכל בכיף. זה ייתרון ענק. חוץ מזה, כל הפגישות והשיחות החברתיות נערכות פה. רק חבל שעוד לא היה יום מרוקאי. ולא", הוא צוחק, "קוסקוס זה לא מרוקאי, זה טוניסאי".

"פה האוכל מאוד מסובסד ויש לזה משמעות"

טלי מולדבסקי (44), אם לשניים מאשקלון, אחראית חדר האוכל, עובדת חברת פלאנט, המספקת שירותי מזון למפעלי טבע בכפר סבא, נתניה ושוהם. "אני פה כמעט 4 שנים", היא מספרת, "לפני כן עבדתי כשפית תפעולית באינטל קריית גת. רצו להחזיר אותי חזרה, שאהיה ליד הבית, אבל לא הסכמתי, כי אני מאוד אוהבת את המקום".

טלי מולדבסקי בחג הסיגד: "אני מכירה את כולם, ומטפלת בכל בעיה שיש לעובד סביב האוכל" (צילום: טבע)

מולדבסקי עובדת בתחום המזון מגיל 18. לפני שעלתה לארץ מאוקראינה, עבדה באוניית תיירות, וכשעלתה עבדה תחילה במפעל "טיבון ויל". "כאן, בחדר האוכל", היא אומרת בחיוך, "אני מכירה את כולם, ומטפלת בכל בעיה שיש לעובד סביב האוכל. יודעים לפנות אלי אישית. יש לנו עובדת אלרגית לשום, עובדים שלא אוכלים גלוטן ועובדים שאוכלים ארוחות סגורות בהכשר בד"צ. לכולם אנחנו דואגים. במקומות גדולים יש אנשים מכל העולם עם הרבה טעמים, וחשוב לנו מאוד לגוון ולתת דגש למאכלים מעדות שונות".

מגישות את הארוחות החמות. "יש לי עובדים שזו הארוחה החמה היחידה שלהם" (צילום: הדס יום טוב)

טלי סולומון, עובדת חברת T&M, אחראית על שירותי הניקיון במתחם, ובשנתיים האחרונות מנהלת את 103 עובדי ועובדות הניקיון. "חדר האוכל מניע הרבה מאוד עובדים לבוא לעבוד כאן", היא אומרת. "העובדים האלה מקבלים, לצערי, שכר מינימום. כשאני אומרת שיש ארוחות בוקר וצהריים, כולם רוצים לבוא, כי אוכל והסעות זה דבר מאוד משמעותי. אחרי שהפסדנו מכרז במקום אחר, העברתי לכאן את כל העובדים שעבדו שם, ולכולם הרבה יותר טוב כאן מבכל מקום אחר.

"כשעבדנו במפעל בטחוני אחד, עובדי הניקיון היו מבקשים להיכנס לחדר האוכל, ולא תמיד קיבלו אישור, או שהיו משלמים מחיר מלא על האוכל. פה האוכל מאוד מסובסד, ויש לזה המון משמעות. יש לי עובדים שזו הארוחה החמה היחידה שלהם. יש גם עובדת שאני וטלי מהמטבח, דואגות לה בסוף השבוע גם למנות ליום שישי, כי אין בבית. יש פה הרבה מאוד דאגה, מתן בסתר, זה ממש כמו משפחה פה. מתייחסים אלינו כמו לכל עובד אחר".

"יוקם גם חדר כושר, צריך להוריד את כל האוכל הזה"

ההנהלה, מספר קוזליק, ניסתה לקדם תשלום מסובסד אך גבוה יותר עבור הארוחות, ורכשה קופות רושמות, אך הוועד התנגד לכך נחרצות: "כל עוד אני פה", הוא אומר, "אני לא מאשר את זה. אני רוצה שאנשים יוכלו לאכול כמה שהם רוצים ושלא ימדדו על הגרוש".

מקימים את החלבייה, "ימכרו בה פיצות, קישים, פסטות וגם קפה ומאפים" (צילום: הדס יום טוב)

בימים אלה נמצאת בעיצומה הקמתה של חלבייה, שבה יוגשו אופציות חלביות לכל הארוחות: פיצות, קישים, פסטות וגם קפה ומאפים; יוקם גם קיוסק למכירת מוצרי חלב, חטיפים, ממתקים ושתיה קלה. "אני רוצה שיהיו כמה שיותר אופציות לעובדים", אומר קוזליק, "ומבחינת המעסיק, אין תוספת לעלות". בהמשך, הוא מבטיח, יוקם במתחם גם חדר כושר. "בכל זאת, צריך להוריד קצת את כל האוכל הזה".

כמו בית מרקחת. ארון התרופות בכניסה לחדר האוכל מזכיר שיש גם עבודה לעשות (צילום: הדס יום טוב)