שר האוצר אביגדור ליברמן הודיע הבוקר (שלישי), בישיבתו השבועית עם פקידי משרדו, על כוונתו להצטרף ליוזמת מיסוי הכלכלה הדיגיטלית של ה-OECD, ולתמוך בה בדיוני הוועדה שתתכנס בסוף החודש לעסוק בנושא. מדובר בצעד הראשון שעושה מדינת ישראל לקראת הצטרפות לרפורמת המס שמקדם הארגון, במסגרתו יוטל מס חברות מינימלי של 15% על חברות דיגיטליות בינלאומיות.
"הכלכלה הופכת להיות גלובאלית יותר ויותר ואנו נדרשים לנקוט צעדי מדיניות בשיתוף פעולה עם מדינות אחרות", אמר ליברמן, "משרד האוצר יפעל לכך שהמשק הישראלי יעמוד בסטנדרטים הבינלאומיים בתחומים השונים לרבות מיסוי ואיכות סביבה, דוגמת מס פחמן. המתווים החדשים יאפשרו למדינת ישראל לקבל הכנסות מחברות הענק בגין הכנסה מפעילותן בישראל".
מתווה שקיבל את הסכמת ה-G7
המתווה אליו תצטרף ישראל אמור להניח את התשתית ליצירת מס חברות עולמי מינימלי, גם בעבור חברות הכלכלה הדיגיטלית. מדובר בהמלצות שגובשו על ידי ה-OECD כבר בשנה שעברה, שמטרתן סגירת חורים בחוקי המס המקומיים ברחבי העולם שלא נותנים מענה למודלים העסקיים של חברות רב לאומיות, ובעיקר חברות טכנולוגיה רב לאומיות.
חברות כאלו, כמו גוגל, פייסבוק ומיקרוספט, יכולות לפעול בכל מקום ברחבי העולם ולשלם מס רק במדינה בהם הן רשומות. לעיתים קרובות, ולא במקרה, מדובר במדינות בהן מס החברות נמוך או אפסי.
מדובר בתופעה גלובלית, שלטענת ה-OECD מאיימת על היקף הכנסות ממסים ועל הגינות תשלומי המס במדינות רבות. על פי הארגון, התופעה נתמכת על ידי התרחבות של מודלים עסקיים דיגיטליים והקלות בתנועות ההון שמאפשרות לשנע רווחים ממדינה למדינה מבלי הצורך לשלם מסים.
בשנה שעברה הגיש ה-OECD תכנית לרפורמת מס גלובלית, בה תומך גם ממשל ביידן, שקיבלה לאחרונה את הסכמת מדינות ה-G7. בסוף החודש יתכנסו נציגי 139 מדינות כדי לדון באישור ההמלצות גם אצלן.
החברות מרוויחות בישראל, אבל לא משלמות מס בישראל
אחת הבעיות המרכזיות במיסוי חברות דיגיטליות רב לאומיות הוא העובדה שהן מרוויחות משימוש במוצריהן גם כשאין להם נוכחות פיזית מסורתית במדינה. כך, גם ללא רישום בישראל, חברות אלו יכולות להרוויח ממכירת שירותים ללקוחות ישראליים, או ממכירת פלטפורמה ומידע למפרסמים בישראל.
לעומת סוכנויות פרסום אחרות, או ספקי שירות מקומיים אחרים, חברות דיגיטליות בינלאומיות כמו פייסבוק וגוגל לא נדרשות לשלם מס בישראל, ונהנות מיתרון מובהק על פני מתחרותיהן המקומיות. בנוסף, מדינת ישראל מפסידה הכנסות בקנה מידה ניכר מהעובדה שכלל היקף המכירות של אותן חברות לא ממוסה בשטחה.
כדי להתמודד עם הפער שנוצר בעשורים האחרונים בעקבות פיתוח מודלים עסקיים דיגיטליים והקלות שבה ניתן להעביר רווחים ממדינה למדינה, ההסכם אליו תצטרף ישראל יקבע כי חברות דיגיטליות בינלאומיות יאלצו לשלם מסים על רווחיהן גם במדינות בהן אין להן נוכחות פיזית ואפילו אינן רשומות בהן.
הרפורמה תביא לכך שישראל תוכל לגבות מסים על בסיס הרווחים שחברות בינלאומיות עושות על הצעת שירותים לישראלים, או על מכירת פרסום לחברות ישראליות המכוונות ללקוחות בישראל.
הצעד הבא: מס חברות מינימלי
החלק השני של המתווה אליו תצטרף ישראל נוגע למס החברות המינימלי שיוטל על חברות בינלאומיות עם מחזור פעילות של לפחות 750 מיליון אירו. על פי הסכם ה-G7 שיעור המס שיגבה מחברות אלו יעמוד על 15%. ההסכם, יש לציין, לא יחייב את מדינות בהן אותן החברות פועלות להעלות את שיעור המס לרמה זו.
על פי ההסכם, הפער בין שיעור המס שאותן חברות משלמות בפועל למדינות בהן הן פועלות לבין הרף של 15% יגבה על ידי המדינה בה הן רשומות. עם זאת, יש לציין שהמתווה מייתר את היתרון שבהענקת פטור ממס או שיעורי מס נמוכים מהמינימום במדינות בהן חברות דיגיטליות בינלאומיות פועלות.
