דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שבת ל' בכסלו תשפ"ב 04.12.21
16°תל אביב
  • 13°ירושלים
  • 16°תל אביב
  • 16°חיפה
  • 12°אשדוד
  • 10°באר שבע
  • 16°אילת
  • 16°טבריה
  • 13°צפת
  • 14°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
חינוך ורווחה

"הלוואי שהיה מרביץ לי": על שתלטנות קיצונית בזוגיות

ד"ר אילנה קוורטין. "מה זה עוד קללה, מה זה עוד יחסי מין שאני לא רוצה. ומגיע מצב שכבר אין את מי להציל. זאת חצי אישה, זו לא מי שהיא הייתה" (צילום: ליפז בראל)

בספר חדש, שופכת ד"ר אילנה קוורטין אור על עולמן של נשים הכלואות במערכות יחסים עם בני זוג שתלטנים באופן קיצוני | התופעה כוללת מניעת גישה לכספים, הגבלות תנועה, התעללות מילולית, כפיית בידוד חברתי, שליטה בהתפתחות המקצועית ויחסי מין על פי דרישה

טל כרמון
טל כרמון
כתבת רווחה
צרו קשר עם המערכת:

"דמייני מישהי שמתקשרת למוקדן משטרה ואומרת שכל יום בן זוגה מקלל אותה, קורא לה זונה ושרמוטה. מה יגיד לה המוקדן? הוא ישאל אותה אם הוא מרביץ לה, וזהו". את המחקר שלה על "שתלטנות קיצונית בזוגיות" החלה ד"ר אילנה קוורטין (40) לאחר שנתקלה בסיפורים כאלו, אבל לא הצליחה לשייך אותם להגדרה משפטית. לאחרונה יצא לאור "כלואות", ספרה של קוורטין המבקש לשפוך אור על התופעה.

לחיות עם דיקטטור

קוורטין היא ד״ר למגדר ועורכת דין מומחית לזכויות נשים ולאלימות נטולת היבטים פיזיים כלפי נשים. ב-2012 היא החלה ללמד שיעורי זומבה במושבים באזור הדרום, ובמהלך השיעורים פגשה את נשות האזור והכירה את סיפורי חייהן. במסגרת זו היא פגשה את ריקי (שם בדוי). "במפגשנו הראשון הייתה ריקי בשנות השלושים לחייה, נשואה כשמונה שנים. היא עסקה בעיקר בגידול ארבעת ילדיה. חיי היום־יום שלה נחלקו בין הנקת בתה התינוקת, צחצוח ומירוק הבית, בישול ארוחות צהריים וערב, איסוף הילדים מהגן ומבית הספר וטיפול בהם, ומתן מענה לצרכיו של בעלה", מספרת קוורטין. תיאור חייה של ריקי מופיע בספר.

מתוך הספר "כלואות" מאת ד"ר אילנה קוורטין
"בן זוגה סגר אותה בבית ואסר עליה לצאת ללא רשותו. הוא גם הגביל את גישתה לכספים ולחשבון הבנק: "הוא מסיע אותי לסוּפר ומחכה בקופה. כשאני מגיעה עם עגלה עמוסה, הוא עובר פריט פריט, שואל על כל פריט שבחרתי, מעיף פריטים מהעגלה, ומעביר כרטיס אשראי בקופה. אני אפילו לא יודעת באיזה בנק החשבון שלנו או כמה כסף יש בו".
הוא בודד אותה ממשפחתה ומחבריה, עבר על רשימת אנשי הקשר במכשיר הטלפון שלה ומחק מספרים של נשים שאינו מחבב, דרש שתדווח לו במהלך היום על כל מעשיה, גם על זמני המקלחת שלה, ואף בא אליה בתביעות מיניות, גם כשלא רצתה בכך. עוד סיפרה שבן זוגה אינו מרשה לה ללמוד או לעבוד או לעסוק בהתפתחות עצמית מסוג כלשהו.
כששאלתי את ריקי אם בן זוגה מכה אותה, ענתה בשלילה. "הלוואי שהיה מרביץ לי", אמרה, "אז היה שֵם למה שאני עוברת והייתי יכולה ללכת למקלט לנשים מוכות".

לדברי קוורטין, "כשנחשפתי לתופעה הזאת הרגשתי שזה משהו שצריך להיות בחוק באותה מידה כמו חוק אלימות במשפחה, אבל יש פה בעיה חמקמקה. הנשים שפגשתי במחקר סיפרו לי על השפלות מילוליות יומיומית, ביזוי והקטנה, שמות גנאי, פגיעה אישית ואישיותית, פגיעה בביטחון עצמי. מחיקת זהות. אבל אין שום חוק נגד זה".

שישה היבטים של שתלטנות

הספר כולל את תיאור המחקר שערכה קוורטין, לצד סיפורי חיים של מספר נשים, איפיון של תופעת השתלטנות הקיצונית בזוגיות מתוך תמות משותפות העולות מסיפורי החיים ומענים משפטיים ואחרים להתמודדות עם התופעה. על פי קוורטין, לתופעת השתלטנות הקיצונית בזוגיות יש שישה היבטים, שמתבטאים כולם או חלקם במערכות יחסית שמתקיימת בהן שתלטנות קיצונית.

  1. שתלטנות באמצעים מילוליים ונפשיים. "דמייני 20 שנה של נישואים, כשכל יום הוא אומר לאשתו זונה, שרמוטה, אפס מאופס, את אישה גרועה, אין לך חברות, אני שונא את המשפחה שלך. בני הזוג מערערים את התובנות הבסיסיות ביותר של הנשים, גורמים להן לחוש משוגעות, חסרות ישע ותלותיות. לא תמיד הנשים מצליחות להסביר אילו היבטים מהשיח בינן לבין בני זוגן מצויים בקטגוריה זו. תורמת לכך העובדה ששתלטנות מילולית ונפשית נשתלת ונטמעת אט אט, ורק במבט לאחור הנשים מפנימות את המצבור העצום והמנמיך".
  2. שתלטנות כלכלית. קוורטין מתארת מצבים של נשים שסיפרו לה שאין להן גישה לחשבון הבנק, לא יודעות באיזה בנק נמצא החשבון ולא יודעות מה מצב העובר ושב. לדבריה, "אם הן צריכות כסף, האישה אומרת אני צריכה לעשות קניות לחם וחלב והוא משאיר לה כסף. או שהיא הולכת לסופר שמה בעגלה והוא בא איתה, מוציא מהעגלה אומר 'את שמנה את לא צריכה' והוא מעביר את האשראי בקופה. עוד ועוד דוגמאות של הגבלה כלכלית למרות שיש מצב שהיא מרוויחה יותר ממנו".
  3. שתלטנות מינית. "הנשים מדברות על זה שהן צריכות להיות זמינות יום יום. חלקן סיפרו שהוא היה בא אליהן בשינה, בא יום אחרי לידה, או בכוונה כשהן בנידה כדי להשפיל אותן. התייחסות כמו אל שפחת מין. בראיונות הן אמרו לי דברים כמו 'אבל אני אשתו וכדי שלא יהיו צעקות בבוקר אני אעשה את זה'. וכשאני שואלת את נהנית מזה, את מוצאת בזה עונג, הן אומרות לא. אחת מהן אמרה לי 'פתאום הבנתי שעברתי אונס 300 יום בשנה'. צריך לדבר על רצון, לא רק על הסכמה".
  4. שתלטנות ביחס להשכלה והתפתחות אישית, לדברי קוורטין, לנשים במערכות היחסים האלו אין שליטה על ההשכלה שהן רוכשות או על המקצוע בו הן עובדות. "מישהי שלמדה אומנות בבצלאל, ובעלה אמר לה 'את לא תהיי מורה'. מישהי שעבדה במלצרות, והוא אמר לה שזה משפיל אותו שאשתו תהיה מלצרית אז היא ישבה בבית ולא עבדה. הייתה גם מישהי שהלכה להיות פרופסור כי בעלה אמר שהוא רוצה שאשתו תהייה פרופסור. העניין הוא שהוא מחליט".
  5. שתלטנות פטריאכלית. "ההסתכלות שלו עליה כילדה. הן מספרות איך כל ההחלטות מתקבלות בלעדיהן, גם החלטות על הילדים. התייחסות לאישה כמו פטרון שמתייחס לעוד מישהי קטינה בתוך הבית שלו".
  6. בידוד ומידור מהעולם, שמתבטא בשליטה של הגבר על הקשרים ומערכות היחסים של האישה. "הוא נכנס לטלפון ומוחק אנשי קשר שלא מוצאים חן בעיניו וחברות שהוא לא 'מאשר'. 'זאת קנאית', מוחק. לא מרשה לה לדבר עם המשפחה שלה". קוורטין מתארת גם בידוד עצמי מהחשש שאנשים ישאלו לשלומה, "חברה שלי מתקשרת ואומרת לי לבוא לים, אבל אני לא אלך כי אם היא תשאל אותי מה קורה. הן מבודדות את עצמן כי הן לא רוצות לשתף. מה שמגדיל את התעתוע, אם היא חווה משהו פתולוגי או לא. היו נשים שנאלצו להסתובב עם מכשירי מעקב ומצלמות, ובמקרים אחרים הבעל פשוט יכל להתקשר בכל דקה לשאול היכן הן. את כל יום בסטרס מתי יגיע הטלפון, אז את כבר מעדיפה לא לעשות שום דבר ולהיות בבית ולחכות".

"כמו קורי עכביש שנטווים לך על החיים"

קוורטין מדגישה ש"ששת ההיבטים האלה לא כולם נוכחים אצל כל אחת. לפעמים חלקם, לפעמים חלק בעצימות נמוכה. זה ספקטרום של כל מיני מצבי חיים. אפשר לדמיין שזה כמו קורי עכביש שנטווים לך על החיים ונדבקים לכל מיני אזורים, עד שכבר כמעט לא נשאר תחום שלא נגוע בהם. את שוכחת מי את, מה מעניין אותך, מי החברים שלך. את לא מרגישה את זה כבר. מה זה עוד קללה, מה זה עוד יחסי מין שאני לא רוצה. ומגיע מצב שכבר אין את מי להציל. זאת חצי אישה, זו לא מי שהיא הייתה".

"כלואות" מנכיח תופעה שאינה מוגדרת מבחינה חוקית. קוורטין ניסחה הצעת חוק שלדבריה, "קודם כל תיתן שם לתופעה". הצעת החוק מגדירה סדרת התנהגויות שיוגדרו כ"שתלטנות קיצונית" במידה והן חוזרות ונשנות. "הצעת החוק שלי קובעת שאם זה פוגע בשגרת חייך, אומנם כל אירוע בדיד הוא לא בלתי חוקי אבל ההצטברות הופכת את התופעה לחונקת, מרעילה, פתולוגית ואסורה".

עד כמה נפוצה השתלטנות הקיצונית במערכות יחסים?
"המחקר שלי כלל עשרים נשים, אותן ראיינתי שעות ארוכות. אבל זה לבדו לא נותן תמונה של היקף התופעה. אני מתעסקת בנושא כבר 12 שנים. בסוף כל הרצאה או מפגש שאני מנחה ניגשות אלי כ-20% מהנשים ואומרות לי 'דיברת עלי', או 'דיברת על אמא שלי'. מזה אני מסיקה שמדובר בערך מאחד מכל חמישה זוגות נשואים. מאז שהספר יצא אני שומעת יותר אז לצערי אני מעריכה שמדובר ביותר".

אומנות רחוב, ירושלים. "מ"בגלל הבידודים, נשים שסגורות בבית, מציאות של אי ודאות ומחסור כלכלי, גם זוגות נורמטיביים חצו את הקו" (צילום: עדי בן עזר)

בתקופת הקורונה, טוענת קוורטין, התעצמה התופעה. "בגלל הבידודים, נשים שסגורות בבית, מציאות של אי ודאות ומחסור כלכלי, גם זוגות נורמטיביים חצו את הקו".

בינואר 2021 חוקקה מדינת הוואי חוק למניעת שתלטנות כפויה (Coercive Control). זו המדינה הראשונה בארה"ב שמחוקקת חוק שמגדיר מספר התנהגויות כשתלטנות קיצונית, בהן עלבונות וקללות, השפלה והקטנה, בידוד חברתי והגבלה. לדברי קוורטין, "החוק מגדיר שתלטנות כפויה באופן עצמאי ללא קשר הכרחי לאלימות פיזית".

בקליפורניה הוכרה שתלטנות כפויה כסוג נוסף של אלימות במשפחה בחקיקה שתוקנה בחודש אוקטובר 2020, ובמדינת ניו יורק הוצע תיקון לחוק העונשין כך שיגדיר ששתלטנות כפויה היא פשע. "זה פשוט מדהים אותי שנולדות דוגמאות ואנחנו יכולים להיות בעקבותיהן".

לא נשאר במשפחה

"בחודשים האחרונים", מוסיפה קוורטין, "גיליתי שגם בעולם העבודה קיימת שתלטנות קיצונית. זה מפתיע במובן של איך מישהו מצליח לטוות ולכלוא אותך בתור עובדת, טוויה מאוד מתוחכמת יומיומית. אבל פתאום אני שומעת את זה מכל עבר בעולם העבודה, ומבינה עד כמה המונח הזה חשוב בעולמות נוספים לא רק בתוך המשפחה".

הצעת החוק של קוורטין נקראת "החוק למניעת שתלטנות קיצונית בתוך המשפחה", והיא מכוונת גם כלפי שתלטנות של הורים כלפי ילדים. "אני מסתכלת על זה בצורה רחבה, ואני אומרת שזה קיים גם בעולם העובדה", היא מדגישה. "לדוגמא, שמעתי לאחרונה על גניבת קבצים מהמחשב, שקרים קטנים, מחתימים על חוזים דרקונים. והשליטה הכלכלית מאוד נוכחת בעולם העבודה. וזה מקום לניצול והתעללות קשה שממש מוחקת את הבנאדם. זה כאילו שאין גבולות יותר. את נכנסת למקום עבודה ואומרים לך 'אצלנו זה כמו משפחה', אז יש פה את הסיכון שמה שקורה במשפחה יקרה גם שם".

מה ניתן לעשות?
"הרבה מהנשים שראיינתי דיברו על הבדידות, לא רק הבידוד שבן הזוג מבודד אותן מהסביבה. הבדידות בתור תופעה מתעתעת בתוך הראש שלך. אחת אמרה לי 'אל תוותרי עלי, תתקשרי כל יום' תנג'סי לי כל יום, תשאלי לשלומי. בהתחלה אני אגיד לך הכל טוב, ובפעם ה-40 אני אגיד לך לא טוב בואי נדבר'.

"יצא לי לדבר עם קהילות קטנות או קבוצות אורגניות, ולהגיד להן אתם המעגל הראשון לקלוט את הבעיות האלה. אל תוותרו, תהיו בקשב.

"בתקופת הקורונה, כשהכל בטלפון ווטסאפ, קשה יותר לזהות את התופעה. קל יותר להסתיר את הטון בהודעה. תמיד ביקשתי מנשים ששוחחתי איתן להדליק מצלמה, פייס טיים, זום. אם זו חברה או קולגה, לראות את העיניים. לראות מאיפה היא מדברת איתך. יצא לי לראות עובדת שדיברה איתי מהשירותים. צריך  להיות קצת ערות לסימנים האלה. עכיוש כשחוזרים להיפגש אחרי שלא נפגשתי חודשים, חשוב לי במיוחד להעביר את המסר הזה".

אירוע השקת הספר, בהשתתפות נשיא המדינה הנכנס, יו"ר הסוכנות היהודית יצחק הרצוג; שרת התחבורה חברת הכנסת מירב מיכאלי (עבודה) ודוברים נוספים, יתקיים ביום חמישי הקרוב.

כריכת הספר "כלואות"

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
תגובות

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!