מערכות הניקוז העירוניות לא מתוחזקות כראוי, בנייה חדשה מאושרת ללא פתרונות ניקוז מתאימים ולנספחי הניקוז בתכניות הבנייה אין מעמד מחייב לפני קבלת היתר בנייה, כך מצא מבקר המדינה בדו"ח שפרסם היום (רביעי). המסקנות נמצאו במסגרת בדיקה שערך המבקר על היערכות הרשויות המקומיות לשיטפונות ולהצפות ותפקודן במהלך חורף 2020, והסיבות להם.

ממצאי הביקורת מצביעים על כך שהרשויות המקומיות שנבדקו לא נערכו כראוי לשיטפונות ולהצפות בחורף 2020, והן לא מספיק מוכנות לאירועים כאלה, ואף חמורים יותר בעתיד הקרוב בשל עלייה בעוצמות אירועי הגשם וההתרחבות הניכרת של השטחים הבנויים.

מתוך: דו"ח מבקר המדינה

על פי המבקר, סוגיית הטיפול בהיערכות הרשויות המקומיות לאירועי חירום אזרחיים לא הוסדרה, ותשתיות הניקוז העירוניות ישנות ולא מותאמות לתרחישים המעודכנים של כמויות הגשם והספיקות הצפויות.

חלק מהרשויות שנבדקו לא ביצעו פעולות הכנה מספקות לעונת החורף, לא תרגלו את מערכי החירום שלהן לשיטפונות ולהצפות, ובנהלים שהכינו חסרו היבטים חשובים בהיערכותן לאירועי שיטפונות והצפות.

בעיה נוספת שמצא המבקר היא שמוכנותה של כל רשות מקומית למצבים אלה תלויה ברצונה וביכולתה לקיים את ההנחיות הניתנות לה, כמו גם במשאבים שהיא בוחרת להקצות לכך.

דוגמאות לאירועי שיטפונות והצפות שהתרחשו בשנים האחרונות והנזקים שגרמו לנפש ולרכוש. (דו"ח מבקר המדינה)

הבדיקה התבצעה בחודשים מרץ עד אוקטובר 2020, והתמקדה בהיערכות למניעת שיטפונות והצפות של עיריות אשקלון, כפר סבא, נהריה והמועצה המקומית ג'סר א-זרקא. בנוסף נבדקו היבטים בתפקודן של עיריות אשקלון ונהריה באירועי חורף 2020. בדיקות השלמה נערכו במשרדי ממשלה ובגופים רגולטוריים נוספים.

הממצאים העיקריים של בדיקת המבקר

שימור מערכות הניקוז ותחזוקתן: שלוש מארבע הרשויות המקומיות שנבדקו – אשקלון, נהריה וג'סר א-זרקא – לא תחזקו בקביעות את מערכות הניקוז בתחומן, ולא הכינו תכנית עבודה לתחזוקה סדירה ושיטתית שתשמור על תקינות המערכת.

מוכנות תשתיות הניקוז: התשתיות של הרשויות המקומיות שנבדקו לא נותנות מענה לתרחישים המעודכנים של כמויות הגשם והספיקות הצפויות. גיבוש תכנית ההגנה לעיר נהריה עדיין לא הושלם.

הבטחת פתרונות ניקוז הולמים בבנייה חדשה: עיריות אשקלון ונהריה ביצעו בנייה שלא בהתאם להוראות תכנית המתאר הארצית (תמ"א) ולחוות הדעת של רשויות הניקוז הרלוונטיות. הבנייה בערים אלה התבצעה בלי שניתנו בה פתרונות ניקוז הולמים.

באשקלון התעלמה העירייה מפתרונות הניקוז בתכנון שכונת עיר היין באשקלון, המתוכננת ל-40 אף תושבים. בנהריה העירייה לא הסירה חסמים להולכי רגל מעל נחל הגעתון, למרות בקשות רשות הניקוז.

הצפות בנהריה (צילום: דוד כהן / פלאש 90).

נספחי הניקוז של התוכניות החלות על השטח מנחים ולא מחייבים: התכניות לא מתואמות עם רשויות הניקוז. בפועל היתרי בנייה מאושרים בשולי אזור ההצפה של נחלים, גם בלי שניתן מענה מיטבי לסכנה של שיטפונות והצפות ולניהול מי נגר (מים שזורמים על פני הקרקע ולא נספגים בה) באזורים אלה.

העיריות לא ערוכות להחרפה באירועי הגשם

לפי מצגת שהכין השירות המטאורולוגי ב-2020, מחקר הולנדי בדק את התגברות ספיקת מי הגשמים. המחקר מצא עלייה של 10% בממוצע ב-2015 לעומת 2004, וצופה עליה דומה ב-2050.

מכיוון שישראל היא 'נקודה חמה' במשבר האקלים, ייתכנו גם שינויים דרסטיים יותר. כפי שכבר נראה בשנתיים האחרונות, צפויה ירידה במספר ימי הגשם, אך במהלכם ירדו משקעים בקצב גבוה, מעל יכולות הספיקה של מערכות הניקוז.

מתוך: דו"ח מבקר המדינה

בלי שינוי דרסטי במערכות הניקוז עצמן, רוב מי הגשמים שירדו במטחים אלה לא ייספגו בקרקע, אלא יוזרמו לים במקרה הטוב ויגרמו להצפות במקרה הרע.

כך למשל אירעו מספר אירועי הצפות בחורף 2020. ב-10-7 בדצמבר ירדו בחלקים ממישור החוף הדרומי 120-80 מ"מ גשם, רובם בשעות הערב של ה-8 בחודש, שגרמו להצפות רבות בין היתר באשקלון.

ב-28-25 בדצמבר 2019 ירדו בצפון הארץ 250-150 מ"מ גשם, וכתוצאה מזרימות חזקות בנחלים באזור הצפון נהרגו שני צעירים. באירוע גשם חריג בתל אביב, ב-4 בינואר 2020ף ירדו בדרום העיר כ-80 מ"מ גשם בתוך בשעתיים, נגרמו הצפות רבות בשטחים העירוניים ונהרגו שני בני זוג במעלית שהוצפה.

ניסיונות החילוץ מהמעלית שהוצפה בתל אביב (צילום: תיעוד המבצעי כב"ה)

ב-8 בינואר ירדו בצפון מישור החוף 130-100 מ"מ גשם, וכתוצאה מכמויות הגשם שירדו בשבועות שלפני כן נגרמו הצפות בחיפה ושיטפון רחב ממדים בנהריה עקב גאות של נחל הגעתון, שאף גרם למותו של תושב העיר שניסה להציל אחרים. באותו היום ירדו כמויות גשם גדולות במיוחד גם במישור החוף הדרומי שגרמו להצפות באשקלון ובתחומי המועצה האזורית באר טוביה.

המבקר מצא שעיריית נהריה הקימה לאורך שנים מספר חסמים בתוואי הגעתון. בין היתר מדובר במזרקה שנבנתה בתוך הנחל במוצאו לים, גשרונים לכלי רכב והולכי רגל מעל הנחל בגובה נמוך, אדניות נוי, ותשתיות רבות (צנרת מים, ביוב, חשמל, תקשורת, ניקוז).

ההצפה בנהריה בה נהרג מוטי בן שבת ז"ל בעת שהציל אם ובתה. ינואר 2020 (צילום: דרור וולורד)

על פי הדו"ח העירייה עשתה זאת בלי שהגישה את תכניות הבנייה לרשות הניקוז בגליל המערבי ובלי לקבל את חוות דעתה. העבודות חסמו את מעבר מי הנגר בנחל לאורך שדרות הגעתון עד הים, הקטינו את יכולת הספיקה של הנחל והעלו את הסיכון להצפות.

בין 2013 ל-2018 פנתה רשות הניקוז לעירייה בבקשה להסרת חסמים וגשרונים להולכי רגל מעל הנחל אך העירייה לא ביצעה את הדרישות והחסמים לא הוסרו.

עוד עלה בבדיקה כי כמה ימים לפני אירועי הגשם החריגים בינואר 2020 השלימה רשות הניקוז פירוק גשר להולכי רגל בתוואי הנחל, שלטענתה אי-הסרתו יכולה הייתה להחמיר את ההצפות במקום.

כמות עצומה של מים הולכת לאיבוד, אבל ניתן להציל אותה

המבקר מצא שבעונות החורף האחרונות הולכת וגדלה כמות הנגר הזורם ברחובות, ויותר ממחצית כמות המשקעים הופכת לנגר עירוני.

בעבר, ההתייחסות למי הנגר הייתה כאל מטרד, והעיקרון הבסיסי שהנחה את ניהולם היה סילוקם לערוצים שמובילים לים. כיום הולכת ותופסת תאוצה, בחקיקה וביישום, הגישה הרואה במים אלה משאב ציבורי מניב למען הציבור ולמען משק המים הארצי.

להערכת השירות ההידרולוגי, הזרמת הנגר לים גורמת לאיבוד של כ-40 מיליון מ"ק של מים בכל שנה למשק. רשות המים מסרה שאין לה הערכה מדויקת של כמות המים שהולכת לאיבוד ולא חוזרת למי התהום כתוצאה מבנייה חדשה, אך "בהערכה ראשונית מדובר בלפחות 100 מיליון מ"ק לשנה מתוכם כ-60 מיליון באגן החוף".

מממצאי הביקורת ומתשובות הגופים המבוקרים עולה כי נכון למועד סיום הביקורת עדיין אין למדינת ישראל מסמך מדיניות לאומית מחייב לניהול הנגר העירוני, וכל רשות מנהלת באופן עצמאי את מי הנגר על פי דרכה ותפיסתה.

המבקר מצא שעיריית כפר סבא, הפיקה לקחים מהצפות משמעותיות שהתרחשו בעבר, והחלה לנהל את אותם זרמי מים העשויים לגרום להצפות כמשאב מים עירוני.

מאגר איגום מי גשם של עיריית כפר סבא (צילום: צוות מבקר המדינה)

כך, למשל, נמצא שהעירייה פעלה ליישום פתרונות חדשניים לניהול הנגר העירוני שבתחומה: העירייה הקימה מערכת ביו-פילטר בצמוד לפארק העירוני ("הפארק הירוק") שתוכננה להתמקד בצרכים העירוניים. השבת מי הנגר העירוני נעשית תוך העשרת אקוויפר החוף בחורף. בקצה המזרחי של שטח הפארק עובר מוביל ניקוז של מי הגשמים המנקז שליש משטחה העירוני הצפוני מערבי של כפר סבא. צינור המונח על רצפת המוביל מזין את הביו-פילטר וקולט באגן ההיקוות 80%-90% מכמויות הגשם. ב-2010 קלט הביו-פילטר כ-1,500 מ"ק מים.

העודפים הלא מנוצלים, 10%-15% בלבד, מוזרמים בחורף אל ערוץ נחל רעננה שאפיקו שוכן מצפון לביו-פילטר. בקיץ, כשאין נגר, קולט הביו-פילטר מים מזוהמים מבארות שאיבה לא פעילות, מסנן ומטהר אותם לכל שימוש שהוא, כולל מי שתייה, תוך שיקום האקוויפר.

עוד נמצא שהעירייה הקימה מאגרים לאיגום מי הגשמים ולשימוש בהם להשקיית גינות ציבוריות וקולטנים מיוחדים לאגירת מי הנגר והשהייתם לפני שהם מגיעים למערכת הניקוז.