הממשלה מתכננת לשנות את שירות הדואר הישראלי מהיסוד, כך על פי התכנית הכלכלית הנלווית לחוק התקציב, חוק ההסדרים, שפורסמה אתמול (רביעי), תחת הכותרת "קידום תחרות בשוק הדואר". התכנית אמנם מזכירה שיפורים בשירות כמו דיגיטציה, ותוספת נקודות חלוקה לחבילות, אבל שאר המלל מופנה להפרטה, לייקור שירותי הדואר.
מבחינת משרד האוצר, הבעיות בדואר הן סוגיה של ניהול שוק: "צורך באסדרה וודאות לפני לכניסת משקיע פרטי לחברת הדואר", ו"תחרות לא שוויונית בין הדואר למתחרות מייצרת עיוותים וחוסר יעילות בשוק".
לפי דו"ח מבקר המדינה, הבעיות בדואר הן אחרות לחלוטין – מחסור בסניפים, שירות לקוי, אי עמידה במדדי שירות של עמידה בזמנים או מסירה בפועל בכל זמן שהוא.
ההצעה שמקדמים באוצר ובמשרד התקשורת, כוללת הסרת פיקוח מחירים, וצמצום סניפים, מה שצפוי להביא לייקור חלק ניכר משירותי הדואר ופגיעה בנגישות הפיזית. תחת הכותרת של "יצירת מגרש משחקים מאוזן" מוצע לאפשר לחברות פרטיות נגישות ישירה למרכזי החלוקה של דואר ישראל, וגם "הפחתת החשיפה לקופה הציבורית".
התכנית לרפורמה בדואר, נעשתה על פי מתכונת דו"ח "ועדת רוזן", אותו אימץ משרד התקשורת. המלצותיו העיקריות מבטיחות שיפור ניכר לציבור, בין היתר באמצעות:
- הוספת נקודות מסירה.
- קביעת מדדים ברורים למהירות מסירת דברי דואר- 90% מהפריטים ימסרו תוך שלושה ימים, ו-100% מהפריטים ימסרו תוך חמישה ימים.
- חברת הדואר תדרש לעמוד בתקן זמן המתנה במוקד הטלפוני.
- פתיחה מלאה של תחום המכתבים (מעטפות) לתחרות.
- יצירת מגרש משחקים רגולטורי מאוזן בין כלל השחקנים בענף הדואר.
בפועל, הסרת פיקוח המחירים נועדה לאפשר לדואר לייקר את שירותיו, בעיקר כדי למשוך משקיע פרטי שירכוש 40% מחברת הדואר. כמות הסניפים אמורה לרדת כמו גם תדירות שירות ה"דואר נע" ליישובים קטנים, והפיצוי יבוא בדמות הגדלת מספר נקודות החלוקה לחבילות.
כיום, שוק הדואר מתנהל במודל מוזר: לחברת דואר ישראל יש חובת שירות אוניברסלית, אך בחלק הרווחי ביותר בשוק – דואר כמותי – מתקיימת תחרות עם חברות פרטיות שלא מחוייבות לקחת על עצמן שליחת דואר שלא משתלמת להן. הדואר נהנה מיתרונות נוספים בדמות מרכזי החלוקה, הנדל"ן שבבעלותו ומכך שאינו נדרש לבדוק פרטנית את כלל החבילות המגיעות מחו"ל, אלא רק מדגמית. בשונה מהדואר, חברות שילוח פרטיות נדרשות להצהיר על כך חבילה, לשלם עליה מס ובמידת הצורך לדרוש אישור יבוא פרטני לתוכן שלה.
חברת דואר ישראל מתואגדת כחברה ממשלתית, מה שמכוון אותה לשמור על איזון תקציבי. את המחיר משלמים האזרחים בשירות לקוי. חלק ניכר מסניפי הדואר מופעלים במודל מופרט של 'סוכנות דואר', אלא שהזכיינים אומרים שהתשלום שדואר ישראל משלמת נמוך מדי, וכך לעיתים איש לא ניגש למכרז הפעלת סוכנות דואר, מה שפוגע ברמת השירות לציבור.
כאמור, התכנית הממשלתית מקודמת על מנת "להקטין את החשיפה לקופה הציבורית", מה שעלול להוריד את רמת השירות עוד יותר.
למשקיעים פרטיים שמתעניינים בדואר יכולים להיות מגוון אינטרסים – חלקם מתחרים בשוק הדואר שרוצים להשיג נתח שוק ענק, ואולי בעזרתו גם להרוויח ממתן שירותי דואר. אחרים נושאים עיניהם למצבור הנדל"ן המשמעותי שיש לדואר ישראל ברחבי הארץ, והפוטנציאל להשביחו, למכור אותו למרבה במחיר, גם אם הדבר יחליש את היכולת של הדואר לתפקד בטווח הארוך.
המלצת הדיגיטציה של שירותי הדואר היא אכן שיפור בשירות, אך הצד השני שלה דומה לשינוי בתחום הבנקאות – פגיעה באזרחים שאין להם אוריינות דיגיטלית, בעיקר בציבור המבוגר באמצעות סגירת סניפים או אי פתיחתם. הדיגיטציה העיקרית המוצעת היא בשירותי בנק הדואר – בדיוק בעבור אותן אוכלוסיות שלא מחזיקות בחשבון בנק, וכעת יאלצו גם להתמודד עם סגירת סניפים.