ממשלת ישראל עשתה בשבוע שעבר את הצעד הראשון לקראת מיסוי אפקטיבי יותר של חברות רב לאומיות, בדגש על ענקיות הטכנולוגיה. האמנה הבילאומית שאישרה הממשלה, כמו גם התהליך שמקדמת רשות המיסים בשנים האחרונות מול פייסבוק וגוגל, הם חלק מניסיון חשוב להתגבר על האתגרים של מיסוי חברות הטכנולוגיה, שעד היום הצליחו לשלם מעט מאוד מס על רווחי עתק.

המורכבות של מיסוי ענקיות הדיגיטל, ובייחוד גוגל ופייסבוק, קשורה לאופי המוצר שהן מוכרות. בניגוד לחברות כמו אפל ומייקרוסופט, המודל העסקי של גוגל ופייסבוק מבוסס כמעט לחלוטין על פרסום.

האתגר הגדול ביותר הוא רישום ההכנסות של החברות במדינות בהן נעשות העסקאות. חברות כמו פייסבוק, גוגל ואמזון מנצלות בשנים האחרונות את העובדה שחוקי המס העולמיים לא עודכנו כדי להתמודד עם המודל העסקי שלהן.

הטענה הבסיסית של החברות היא שבגלל שמודבר בפרסום דיגיטלי, לא מתקיימת למעשה עסקה בתחומי מדינות שונות, כמו ישראל. לעמדתן, מה שקורה בפועל הוא דווקא עסקה בין חברות מקומיות לחברת בת שלהן, שרשומה בדרך כלל במקלט מס כלשהו, בו היא משלמת מיסים זעומים בלבד על הכנסותיה.

לכן, חברות האם לא מחוייבות לדווח לרשויות המקומיות על פעילותן או הכנסותיהן . באופן רשמי, לא מדובר בעסקה מקומית.

מוכרים פרסום בישראל, רושמים את ההכנסה באירלנד

יש מי שהגדיר כבר את פייסבוק כחברת פרסום עם רשת חברתית, ולא להיפך. את הטענה הזאת אפשר להבין מהעובדה שב-2019 לא פחות מ-96% מרווחי החברה הגיעו ממכירת שירותי פרסום. הפעילות של פייסבוק בישראל ממחישה בצורה טובה את האופן בו החברה מתחמקת מתשלום מס על הפעילות הזו.

למרות שעל פי הערכות פייסבוק מכניסה מפרסום בישראל כ-300 מיליון שקלים בשנה, היא לא משלמת על הסכום הזה אפילו שקל אחד במיסים למדינה. זה אולי נראה תמוה,  אבל בעולם המיסוי מה שמשנה הן ההגדרות החשבונאיות: איזו חברה או חברת בת הרוויחה את הכסף, ואיפה היא רשומה.

לגבי פייסבוק, מדובר במודל פשוט להבנה, באופן יחסי. פייסבוק היא חברה אמריקאית, אבל הפעילות שלה ברחבי העולם מתבצעת באמצעות חברות בנות שמספקות את השירותים בפועל.

אחת החברות הגדולות מסוג זה היא 'פייסבוק אירלנד', שהכתובת הרשומה שלה היא 'גרנד קנאל סקוור' בדבלין. כשמפרסם ישראלי קונה פרסום בפייסבוק הוא עושה זאת לא מול חברת האם האמריקאית, אלא מחברת הבת האירית.

מדוע פייסבוק מוכרת שירותי פרסום בישראל דווקא מחברת הבת באירלנד? הסיבה היא שאירלנד נחשבת למקלט מס בגלל שמס החברות הרשמי במדינה עומד על 12.5% בלבד. חברות גדולות כמו פייסבוק זוכות להטבות מס מיוחדות כשהן פועלות מתוך תחומי המדינה.

ב-2018, למשל, רשמה 'פייסבוק אירלנד' הכנסות בגובה 12 מיליארד דולר, עליהן שילמה רק 101 מיליון דולר במסים לממשלה המקומית. מדובר בשיעור מס אפקטיבי של 0.6% בלבד.

בעקבות סערה ציבורית באירופה, פייסבוק הבטיחה לעבור למודל מיסוי מקומי באיחוד האירופי. במסגרת המודל הזה, חברות בנות יהיו רשומות במדינות בהן הן פועלות. עם זאת, נכון להיום, עסקים ישראלים עדיין משלמים ל'פייסבוק אירלנד' על שירותי פרסום.

לרשת החברתית יש גם גם חברת בת בשם 'פייסבוק ישראל' שרשומה בארץ ומשלמת מסים בארץ. אבל לטענת פייסבוק היא עוסקת במחקר ופיתוח, ולא קשורה כלל לפעילות הפרסום.

הכנסות החברה הישראלית מבוססות על תשלומים שהיא מקבלת מחברת האם האמריקאית על פעילותה בתחום המחקר והפיתוח. על הכנסות אלה, 'פייסבוק ישראל' אכן משלמת מסים למדינה.

עם זאת, מפרסמים רבים טוענים שלא מדובר בהפרדה חד משמעית בניגוד למה שפייסבוק מנסה להציג. כשמפרסם ישראלי נתקל בבעיה הוא פונה לצ'אט שמגיב בשפה העברית, אבל מופעל לכאורה על ידי עובדי החברה באירלנד. פייסבוק כבר הודיעה שהיא תעבור למודל של מיסוי מקומי גם בישראל, אבל עדיין לא יישמה זאת במציאות.

הניסיון הישראלי למסות את פייסבוק וגוגל

ברשות המסים הבינו כבר שהמצב הנוכחי לא יכול להימשך. לפני מספר שנים התחילה כבר הרשות בתהליך להסדרת תשלום המיסים של פייסבוק וגוגל בישראל, בדומה למהלך של האיחוד האירופי.

ב-2019, צפתה הרשות לגבות כמיליארד שקלים מגוגל ופייסבוק עבור אותה השנה. אז שוגרה לשתי החברות דרישה לתשלום על בסיס הערכות של רשות המסים, ומאז מתקיים בין הצדדים דיון על אופי מיסוי הפעילות בישראל.

כך או אחרת, כל פתרון ידרוש רישום מדויק יותר של הכנסות החברות בישראל. הנתונים על בסיסם פועלת כיום רשות המיסים הם הערכות מתוך בחינת התשלומים של חברות ישראליות לגוגל ופייסבוק על פרסום. ברשות המסים מעריכים שההכנסות השנתיות של גוגל בישראל עומדות על 560 מיליון שקל.

הפרצה שיכולה להציל את אמזון

אמזון היא מהחברות הגדולות ביותר בעולם, אבל דווקא היא עשויה לזכות בפטור במסגרת הסכם המס המסתמן של ה-OECD. הסיבה לכך היא סעיף שמגדיר את הקריטריונים של חברות עליהם יחול המיסוי, שקובע רף מינימלי של שולי רווח.

שווי החברה מוערך ב-1.6 טריליון דולר, וב-2020 המכירות שלה עמדו על 386 מיליארד דולרים. על חלק גדול מההכנסות אמזון לא שילמה מס בכלל. הפעילות שלה באירופה מתבצעת על ידי חברת בת הרשומה בלוקסמבורג, בה מס החברות הוא נמוך.

כך, למרות חוקי המס הקיימים היום, על אף שמרבית ההכנסות באירופה מגיעות ממדינות כמו בריטניה, גרמניה, צרפת וספרד, אמזון לא נדרשה לשלם בכלל על כ-52 מיליארד דולר שהכניסה באירופה.

למרות זאת, שולי הרווח של החברה ב-2020 עמדו על 6.3% בלבד. שולי הרווח מייצגים את הרווח הנקי של החברה אחרי ניכוי כלל ההוצאות. באמזון שולי הרווח נמוכים גם בגלל המודל העסקי, שמבוסס על מכירות רבות בשיעור רווח קטן וגם בגלל שיעור גבוה יחסית של השקעה חוזרת בחברה.

עם זאת, ב-OECD ינסו ככל הנראה להחיל את המס לא רק על אמזון, אלא גם על חברת בת משמעותית שלה, אמזון AWS, שעוסקת בשירותי ענן. חברה שבחודש מאי השנה  הייתה האחת הזוכות במכרז המחשוב של ממשלת ישראל.

אמזון AWS היא יחידה בעלת רווח שולי גבוה מאד, 30%. בדיונים על מתווה המס שאמורים להיות מוצגים בחודש אוקטובר, ינסו ב-OECD להטיל את המס באופן מיוחד על אמזון AWS כישות בפני עצמה. בכך, מקווים בארגון, להחיל את המס על חלק ניכר מהכנסותיה של אמזון למרות הכל.