הביטוח הלאומי נתבע עד סוף יוני לשפות מעסיקים בגין ימי בידוד של כ-94 אלף עובדים, ובסך הכול עבור כחצי מיליון ימי עבודה, כך פרסם אתמול (שני) המוסד לביטוח לאומי. כ-98% מהתביעות אושרו ושולמו, והיתר נמצאות בבירור, ובביטוח הלאומי מעריכים כי ישולמו בהקדם.

החוק קובע שימי הבידוד משולמים על ידי המעסיקים, שמקבלים שיפוי מהביטוח הלאומי בגין מחצית מעלותם (למעט מעסיקים קטנים עד 20 עובדים, שמשופים ב-75% מעלות ימי הבידוד). עד כה הועברו למעסיקים כ-145 מיליון שקלים.

מנתוני הביטוח הלאומי עולה שכ-4% מ-270 אלף העסקים בישראל שהיו פעילים במהלך חודש אוגוסט קיבלו דמי בידוד. ענף התעשייה בלט בכך ש-10% מהעסקים בו תבעו שיפוי בגין תשלום דמי בידוד בחודש אוגוסט. שיעור התביעות בקרב עסקים גדולים היה גבוה יותר מזה שבעסקים קטנים.

כך למשל, מבין כ-200 אלף עסקים שבהם יש עד חמישה עובדים, רק 1% תבע תשלום בגין ימי בידוד, לעומת כמחצית מהעסקים שבהם הועסקו יותר מ-400 עובדים. עוד עלה מנתוני הביטוח הלאומי שהסכומים הממוצעים שבהם שופו העסקים הגדולים היו גדולים יותר מהתשלום שהועבר לעסקים קטנים.

התשלום הגבוה ביותר בגין ימי בידוד שולם בענף המידע והתקשורת. על אף שמספר ימי הבידוד הממוצע בו עמד על 4.9 ימים לעובד, התשלום בו עמד על כ-2,500 שקלים, שכן בענף זה שווי יום עבודה הוא הגבוה ביותר.

חלוקה ענפית של התביעות לדמי בידוד (מקור: ביטוח לאומי)

התשלום הנמוך ביותר היה דווקא בענפי הבריאות, הרווחה והסעד, ענפים שבהם החשיפה לגורמי סיכון הייתה גבוהה יחסית, וכן ענף הבינוי. נתון זה עשוי לנבוע מנהלי הבידוד המיוחדים שנקבעו עבור עובדי מערכת הבריאות, שקיצרו את משך תקופת הבידוד שחויבו בה.

כ-91% מהתביעות היו בגין עובד שנכנס פעם אחת בלבד לבידוד. כ-8% היו בגין עובדים שהיו בשתי תקופות בידוד, וכ-1% בגין עובדים ששהו בשלוש תקופות בידוד ומעלה.

ב-6% בלבד מהמקרים הבידוד היה על רקע הצורך ללוות ילד בבידוד, ומשקלן של תביעות אלו הלך וירד עם הזמן, שכן עד לתיקון החוק הצפוי השבוע, עובדים מחוסנים אינם זכאים לתשלום בגין שהות עם ילד החייב בבידוד (בימים הקרובים צפוי לעבור תיקון לחוק שיזכה אותם בתשלום בגין ימים אלו בדיעבד).

יותר מ-80% מהתביעות הוגשו עבור החודשים דצמבר 2020 עד פברואר 2021, במקביל להתפרצות המגפה והסגרים שהוטלו בשל כך.