גיל הפרישה לנשים יועלה במדורג מ-62 ל-65 בתוך 11 שנים, ולאחריהן יועלה במנגנון אוטומטי בהתאם לעלייה בתוחלת החיים בישראל – כך קובעת הצעת האוצר להעלאת גיל הפרישה במסגרת חוק ההסדרים.

ההצעה מציינת כי הממשלה תפעיל כלים משלימים בהתאם להמלצות ועדה ציבורית מ-2016 שבחנה את העלאת גיל הפרישה לנשים. הצעדים עליהם המליצה אותה ועדה, שכלל לא מוזכרים בהצעת ההחלטה, כוללים תקצוב הכשרות מקצועיות לנשים מבוגרות, הגדלת מענק העבודה לנשים עובדות והארכת תקופת הזכאות לדמי אבטלה. בהצעה אין הגנה גורפת על נשים העובדות במקצועות שוחקים. עוד נקבע בהחלטה ששר האוצר יציג בפני הממשלה "כלים משלימים ותומכים נוספים".

פרישה בגיל 65 החל מ-2033

גיל הפרישה המינימלי לנשים כיום הוא 62 והמקסימלי הוא 67. כלומר, עובדת יכולה לפרוש בגיל 62 או להמשיך לעבוד עד גיל 67 על פי בחירתה. על פי ההצעה, החל מ-1 בינואר 2022 יעלה בהדרגה גיל הפרישה המינימלי לאישה מ-62 כיום לגיל 65 באופן הבא:

עלייה מגיל 62 לגיל 63 בקצב של 4 חודשים בשנה, כלומר, בתוך 3 שנים, החל מ-2025, יועלה גיל הפרישה ל-63.

עלייה מגיל 63 ועד לגיל 65 בקצב של 3 חודשים בשנה. כלומר, בתוך 8 שנים נוספות, החל מ-2033, יועלה גיל הפרישה ל-65.

מנגנון העלאה אינסופי לגיל הפרישה החל מ-2038

מנגנון עדכון אוטומטי: בנוסף לכך מציעה ההחלטה כי לאחר 5 וחצי שנים נוספות, ביולי 2038, יחל לפעול מנגנון שיעלה את גיל  הפרישה לנשים באופן אוטומטי אחת לשלוש שנים, בשיעור של שני שלישים מהעלייה בתוחלת החיים הידועה לנשים בגיל 65 בשלוש השנים הקודמות לעדכון. התקרה של העלאה זו היא גיל הפרישה לגברים – כיום 67. לאחר מכן, גיל הפרישה לנשים ולגברים יועלה בהתאם לעדכון הזה. עם זאת, אם תהיה ירידה בתוחלת החיים, גיל הפרישה לא יופחת.

הכלים המשלימים: הכשרות מקצועיות, הגדלת מס הכנסה שלילי והארכת משך הזכאות לדמי אבטלה

בהצעת ההחלטה נכתב שאת העלאת גיל הפרישה ילוו כלים משלימים בהתאם להמלצת ועדה ציבורית מ-2016 בראשות ראש אגף התקציבים דאז, אמיר לוי, ללא פירוט אותם כלים. בנוסף נכתב בהחלטה ששר האוצר יציג "כלים משלימים ותומכים נוספים".

הכלים המשלימים המרכזיים עליהם המליצה 'ועדת לוי' היו הקצאת תקציבים להכשרות מקצועיות לנשים בגילאי 55 ומעלה, הגדלת מענק העבודה (מס הכנסה שלילי), לנשים בגילאי 63-62 ושינוי סף הכניסה לקבלת המענק והארכת משך תקופת הזכאות לדמי אבטלה ל-250 יום לנשים בגילאי 60+.

המלצות נוספות של הוועדה היו העסקת אזרחים ותיקים במגזר הציבורי במסלול העסקה מותאם, מתן אפשרות לעובדים בני 60+ בשירות המדינה להקטנת חלקיות המשרה שלהם, יצירת קמפיין להגברת המודעות לכלים המשלימים וכן ליצירת תודעה חיובית בקשר להעסקת עובדים מבוגרים, והקלת תנאי הזכאות להשתתפות בקרן 'מעגלים' להכשרות מקצועיות של עובדים במקצועות שוחקים. עם זאת המלצות ועדת לוי לא כוללות הגנה גורפת על נשים העובדות במקצועות שוחקים, כמו מטפלות בגיל הרך, עובדות ניקיון ועוד.

המסקנות מ-2016 היו שנויות במחלוקת

הוועדה הציבורית לדיון העלאת גיל הפרישה לנשים מונתה ב-2016 על ידי שר האוצר דאז משה כחלון, בעקבות תיקון לחוק גיל פרישה שחייב את שר האוצר למנות ועדה של נציגי הממשלה, המעסיקים והעובדים ולהניח את מסקנותיה על שולחן הכנסת. בראשה עמד ראש אגף התקציבים דאז אמיר לוי, והיו חברים בה נציגי משרדי הממשלה, בנק ישראל, המוסד לביטוח לאומי, וכן ההסתדרות וארגוני המעסיקים.

דו"ח הוועדה כלל מודל להעלאת גיל הפרישה כפי שמפרטת הצעת האוצר, וכלים משלימים לפיצוי נשים שייפגעו מכך, אך ההמלצות לא היו מוסכמות על כל חברי הוועדה. נציגת ההסתדרות בוועדה, פרופ' רות בן ישראל ז"ל, ונציגת ארגוני המעסיקים עו"ד מיכל וקסמן חילי, סירבו לחתום על דו"ח הוועדה וכתבו בדעת מיעוט כי המלצות הוועדה יפגעו בנשים העובדות ובמעסיקים.

בן ישראל וחילי טענו שהכלים המשלימים בהמלצות הוועדה רחוקים מלתת מענה מקיף לאוכלוסיית הנשים הנפגעת כתוצאה מהמלך, במיוחד נשים עם חסכון פנסיוני נמוך. בן ישראל התנגדה גם למנגנון הטייס האוטומטי של העלאת גיל הפרישה שמציע כעת האוצר, בטענה שכל העלאה בגיל הפרישה מחייבת דיון מקצועי וציבורי.

חברי ועדת הכספים בכנסת ה-20 גיבשו בשנת 2017 הצעת חוק להעלאת גיל הפרישה שכוללת כלים משלימים רחבים יותר בהם הסדר להגנה על נשים עובדות במקצועות שוחקים, שהוסכמה על כלל הסיעות בכנסת, אך גם היא לא קודמה.

שר האוצר דאז כחלון נמנע מלהעביר לכנסת את מסקנות הוועדה ולא קידם את הנושא. עיכוב החקיקה בנושא הוביל את האוצר להוציא לפועל קיצוץ בדמי הפנסיה של רבע מיליון מבוטחים בקרנות הפנסיה הוותיקות אותן מנהלת המדינה.

באוצר התריעו מגרעון אקטוארי בקרנות הללו, ועם הלאמתן ב-2003 נקבע שהגרעון הזה ימומן באמצעות העלאת גיל הפרישה. כחלופה הודיע האוצר על קיצוץ בגמלאות, שנמנע מספר פעמים בעקבות מאבקים שהובילה ההסתדרות בשנים האחרונות. בהסתדרות טענו שהקשישים המבוטחים בקרנות הוותיקות נלקחו כבני ערובה במאבק בין משרד האוצר לכנסת על העלאת גיל הפרישה לנשים.

בנוסף פרסמה הממשלה הקודמת ביוני 2019 הצעת חוק ממשלתית הכוללת את העלאת גיל הפרישה בלבד, ללא כל צעדים משלימים. הצעה זו לא קודמה, בין היתר עקב התקופה הארוכה של ממשלת מעבר, ולאחר מכן משבר הקורונה.

כעת פורסמה הצעת האוצר כחלק מחוק ההסדרים, מה שיקשה על דיון מעמיק בה ויכרוך את העברתה בתאריך יעד מוגדר ובחוקים אחרים.

בשנה האחרונה פעלה השרה מירב כהן לגיבוש תכנית לעידוד תעסוקת מבוגרים שהעלאת גיל הפרישה לנשים היא חלק ממנה. התכנית כוללת הכשרות מקצועיות, קצבאות חליפיות לקצבאות הזקנה, הרחבת הזכאות לדמי אבטלה, ותמריצים למעסיקים שיעסיקו עובדים מבוגרים. עם זאת, הצעת האוצר אינה מכילה רבים מהצעדים הכלולים בתכנית של כהן, ולא ברור האם ייכללו בה.

לצד נימוקים בעד העלאת גיל הפרישה לנשים כגון עידוד תעסוקת מבוגרים, הצעת ההחלטה של האוצר לא מסתירה את המניע הכלכלי שמאחוריה. באוצר כותבים שהעלאת גיל הפרישה לנשים והצמדתו לתוחלת החיים "יפחיתו את הגידול הצפוי בהוצאות המוסד לביטוח לאומי ויתרמו לשיפור במצבו הפיננסי, וזאת בכפוף לשינויים בפועל בתוחלת החיים".