דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום ראשון כ"ד בכסלו תשפ"ב 28.11.21
27°תל אביב
  • 26°ירושלים
  • 27°תל אביב
  • 23°חיפה
  • 26°אשדוד
  • 30°באר שבע
  • 29°אילת
  • 26°טבריה
  • 22°צפת
  • 28°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

פרשנות / החלליות הפרטיות של המיליארדרים לא מכוונות למאדים, אלא למקסום רווחים על כדור הארץ

הדימויים המסעירים שריצ'ארד ברנסון, ג'ף בזוס ואילון מאסק מוכרים לציבור הם רק כלי להשגת דומיננטיות בשוק הולך וגדל | מה שהם לא מספרים זה שמרבית הרווחים בענף יגיעו משכלול טכנולוגיות קיימות ולא מתיירות חלל

ריצ'רד ברנסון וגף בזוס ברקע תכניות החלל הפרטיות שלהם (צילומים: AP Photo/Patrick Semansky, Mark J. Terrill)
יונתן קירשנבאום

את הטיסה של ריצ'רד ברנסון לחלל השבוע ליווה קמפיין שיווקי ענק. החברה שלו, 'וירג'ין גלקטיק', הוצגה כמנוע קידמה לאנושות כולה, והטיסה הוצגה ככזאת שפתחה את השער לענף תיירות החלל.

הקמפיין הזה הוא רק חלק קטן מהקרב על התודעה הציבורית שמנהלות חברות החלל הגדולות, שהכותרות על הוויכוחים הילדותיים בין המיליארדרים שמחזיקים בהן משרתות אותו בהחלט. אבל למירוץ הפרטי לחלל, ובעיקר לקמפיינים השיווקיים שמלווים אותו, יש גם הסברים כלכליים כאן, על כדור הארץ. הם קשורים לדימוי של כל אחד מהאנשים האלה בעיני משקיעים בשוק הולך ומתחמם.

החללית של ריצ'ארד ברנסון בטיסה הפרטית הראשונה לחלל. (צילום: Virgin Galactic/Handout via REUTERS)

שני עשורים של עלייה מתמשכת בהשקעות

הענף שמכונה היום 'תעשיית החלל', הוא תוצר של השקעות הולכות וגדולות בשני העשורים האחרונים. גידול ניכר בהיקף ההשקעה בענף נרשם בעשור האחרון, וזינוק חסר תקדים בההשקעות נרשם ב-2020, עם פרוץ משבר הקורונה.

מאחורי העלייה המתמשכת בהשקעות עומדת העובדה שהפיתוחים הטכנולוגיים מאז 'תור הזהב' של השיגורים לחלל בשנות ה-60, הוזילו פי 7 את מחיר השיגורים. אבל יש גם גורמים נוספים שתורמים לגל ההשקעות. ההצטברות גדולה של הון בידיים של מיליארדרים, והריביות האפסיות בעולם מאז 2008, תורמים גם הם לכך שמשקיעים מחפשים אפיקים מניבים בתחום.

על פי המדד של קרן סרפים, קרן בריטית שמשקיעה ביוזמות בתחום החלל, מאמצע 2020 ועד אמצע 2021 נרשם הזינוק הגבוה אי פעם בהשקעות בתחום החלל: כ-8.7 מיליארד דולר. ההשקעות הגדולות ביותר היו בתחום התקשורת הלוויינית, כשהגדולה מכולם הייתה עסקה בשווי 850 מיליון של חברת SpaceX.

השחקנים הגדולים לא מתכננים להרוויח מטיסות למאדים

כאן המקום לפוצץ את הבועה התודעתית שחברות כמו SpaceX (של אילון מאסק) ו-Blue Origin (של ג'ף בזוס) בונות כבר שנים: מרבית תעשיית החלל לא עוסקת בהשקעה בהתיישבות על מאדים ואפילו לא בתיירות חלל, אלא בטכנולוגיות הקשורות בתקשורת לוויינית ובטכנולוגיות לייעול שיגורים.

על פי התחזיות של בנק ההשקעות האמריקאי מורגן סטנלי תעשיית החלל צפויה להפוך עד 2040 לתעשייה שמכניסה כטריליון דולר בשנה, לעומת 350 מיליארד דולר "בלבד" היום. אבל מרבית העלייה צפויה לבוא משיפור טכנולוגיות קיימות, לא פיתוח חדשות.

על פי הערכות הבנק, בטווח הבינוני האפיקים שצפויים להיות הרווחיים ביותר הם אלו שקשורים בשיפור מערכות לוויין, וההשפעות העקיפות של השיפורים הטכנולוגיים האלה בתחום התקשורת.

בייחוד, ציינו  אנשי מורגן סטנלי, יש פוטנציאל לרווחים בתחומי איסוף הנתונים. כדוגמה נתנו את השיפור בטכנולוגיית המעקב אחרי מיקום של טלפונים ניידים. שיכול, למשל, לאפשר למפרסמים להקפיץ פרסומת לרשת בתי קפה בטלפון של הצרכנים בדיוק כשהם עוברים ליד סניף.

המשמעות היא לא שלחברות כמו וירג'ין גלקטיקה אין כוונה, או אפשרות, להרוויח מטיסות מסחריות לחלל, אלא שמדובר בחלק קטן יחסית מהתעשייה. סביר להניח שהחברות הגדולות בתחום לא מתכננות להישאר בתחומים כמו תיירות חלל, ובטח לא בבניית מכרות על אסטרואידים, לפחות לא בטווח הבינוני. למרות ההתעניינות האחרונה ברכישת כרטיסים לטיסות של ורג'ין אטלנטיק.

הנס של היוזמה הפרטית מונע על ידי כספי ציבור

התעשייה כולה בנתה לעצמה תדמית של נס שיצרה היוזמה הפרטית. אבל הנתונים מצביעים על כך שלכל הפחות נכון לראות אותה כתוצאה של שותפות בין המגזר הפרטי למגזר הציבורי.

היסטורית, מי שמימנה באופן הנרחב ביותר את היציאה לחלל הייתה נאס"א, סוכנות החלל האמריקאית. ארגון בבעלות ובמימון מלא של הממשל הפדרלי של ארה"ב. מה שהביא את נאס"א למקום הזה הייתה העובדה שהשקעה בפיתוח טכנולוגיות בסדר גודל כזה היא מסוכנת מאד ויש בה סיכוי גבוה לכישלון ולאובדן כספי ההשקעה, שני דברים שמשקיעים פרטיים מנסים להימנע מהם.

בתקופת מירוץ החלל של המלחמה הקרה, בסוף שנות ה-60, תקציבי נאס"א היו עצומים, כ-4.4% מכלל התקציב הפדרלי. עד סוף שנות ה-90, ירד תקציב הסוכנות לכ-1% מכלל התקציב, היום הוא עומד על פחות מ-0.5%.

המשמעות הכלכלית של הירידה בתקציב נאס"א היא שינוי מהותי בתפקיד של הסוכנות. אם בעבר היא לקחה על עצמה לערוך את המחקר והפיתוח של טכנולוגיית חלל, היום נאס"א מתפקדת במידה רבה כמקצה של משאבים ציבוריים לחברות פרטיות שמוכנות לבצע את זה בתמורה לחוזה עם המדינה.

על פי מחקר שהוזמן על ידי נאס"א בשנה שעברה, מאז שנת 2000 מימנה הסוכנות פעילות מחקר ופיתוח של חברות פרטיות בהיקף של 7.3 מיליארד דולר. על פי אותו דו"ח, כ-93% מהתקציב הושקע בפרויקטים של פיתוח וייעול טכונולוגיית השיגורים, מה שתרם לצניחת מחיר השיגורים בעשור האחרון.

המחקר גם מצביע על כך שלמימון שנאס"א מעניקה לחברות, בייחוד בשלב ההקמה, יש השפעה קריטית על היכולת שלהן להפוך לרווחיות. על פי הדו"ח, כמחצית מהכנסותיה של SpaceX בעשור הראשון לקיומה הגיעו מהשקעות של נאס"א.

חללית של SpaceX בשיתוף NASA (צילום: SpaceX/NASA)

חשוב לציין שפועלות בתעשיית החלל גם חברות פרטיות רבות שלא זוכות למימון מהמדינה, ואלו שכן עובדות בשיתוף עם נאס"א הן הגדולות ביותר. אבל גם היום הן ממשיכות להיאבק על תקציבי המדינה.

באפריל השנה זכתה SpaceX במכרז של נאס"א בשווי 2.9 מיליארד דולר. בתגובה,  תבעה Blue Origin את הסוכנות. ההצעה הנוכחית שעומדת בפני הקונגרס  האמריקאי היא לאשר תוספת תקציב של 10 מיליארד דולר לנאס"א, שתממן הסכם נוסף וזהה גם עם Blue Origin, כדי לעודד את התחרות ביניהן.

נאס"א היא לא הגוף הממשלתי היחיד שמשקיע הרבה בתעשיית החלל. כמו לא מעט מהחידושים הטכנולוגיים, גם את הענף הזה מניע הכסף שמזרימה מחלקת ההגנה האמריקאית. SpaceX, למשל, זכתה במכרז של מחלקת ההגנה להפעלת 40% ממערך הלוויינים של מערכת הביטחון האמריקאית בשווי 316 מיליון דולר.

הממשלה האמריקאית חתמה לאחרונה על חוזה נוסף עם החברה בשווי 900 מיליון דולר. בתמורה, החברה תספק שירותי אינטרנט לווייני לאיזורים פריפריאליים בארה"ב.

דימוי של יזמים נועזים שעוזר למקסם רווחים על כדור הארץ

למרות כל זה, שלושת המיליארדרים שמובילים את המירוץ הפרטי לחלל עובדים כבר שנים על יצירת דימוי של יזמים פורצי דרך שמנסים לדחוף את האנושות לעבר קידמה שמעולם לא נראתה.

אילון מאסק טורח לדבר בפומבי על התכניות שלו ליישוב כוכב הלכת מאדים. סרטון התדמית ששחררה וירג'ין גלקטיק היה מלא בדימויים זוהרים על יכולתה של האנושות לפרוץ את גבולות כוכב הלכת שלה בכוחות משותפים.

הדימוי הזה, ששלושת המיליארדרים עוסקים בטיפוחו בלי קשר למציאות בשטח, הוא ההסבר הכלכלי לריב בין ברנסון לבזוס. שני המילארדרים נאבקים על המיתוג העצמי שלהם כאן על כדור הארץ.

בסביבת השקעות חמה, כל אחת מהחברות מנסה למשוך אליה כמה שיותר מההון שזורם לתוך השוק. הדרך לעשות את זה הוא הדימוי שיש לציבור המשקיעים לגבי המותג שאת מניותיו יוכלו לקנות בעתיד ובו הוא יכול להשקיע כבר היום.

לאילון מאסק  יש (אולי) מבנה אישיות של ילד סקרן, אבל לפני הכל הוא איש עסקים שעומד בראשות חברה שתפקידה להשיא רווחים לבעליה. לאחרונה רמז מאסק שחברת הלוויינים של SpaceX עשויה לצאת להנפקה ראשונית בעתיד הנראה לעין. סביר להניח שאת הצעדים הבאים שלו הוא יעשה עם עין אחת מופנית לשם. הדבר נכון גם ל-Blue Origin של בזוס.

היכולת לגייס הון, כמו גם ההשפעה של התצוגות הגרנדיוזיות האלו על שווי המניות של החברות שמזוהות עם בעליהן הם נכסים אדירים. הם תלויים בכך שהציבור, וכתוצאה מכך גם ציבור המשקיעים, יאמין שאותם המיליארדרים אכן מייצגים את השלב הבא בהתפתחות של המין האנושי.

המניות של וירג'ין גלקטיק כבר נסחרות בבורסה, ואחרי ההודעה על הטיסה של ברנסון שוויין עלה בכ-15%. אחרי הנחיתה החברה הודיעה על כוונתה לנצל את הזינוק בשווי ולמכור מניות בהיקף של 500 מיליון דולר.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
תגובות

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!