"במצבי חירום יש חשיבות הרבה יותר גדולה להיוועצות אמיתית של הריבון עם ארגוני העובדים והמעסיקים, משום שהם באמת מכירים את השטח ויודעים להציף מעלה את הבעיות שזקוקות לפיתרון", אמרה עו"ד מיכל וקסמן חילי, מנהלת אגף עבודה ומשאבי אנוש בהתאחדות התעשיינים, בפאנל שעסק באתגרי שוק העבודה במצבי חירום במסגרת כנס האגודה הישראלית ליחסי עבודה שנערך אתמול (רביעי).
כדוגמה לאירוע שבו בוצעה היוועצות נכונה כזו בתקופת הקורונה, נתנה וקסמן חילי את ההיתר להעסקת עובדים בשעות נוספות בתקופת הקורונה, שבא לתת מענה למעסיקים שחסרו להם ידיים עובדות בשל כניסת עובדים לבידודים וסגירת מוסדות החינוך שאילצו עובדים רבים להישאר בבית עם ילדיהם. "המהלך הזה נעשה בשיתוף פעולה ודיאלוג של הממשלה עם המעסיקים וההסתדרות, וכך הוחרגו למשל עובדים על ציוד מכני כבד או נהגי משאיות, ונקבעו סטנדרטים כדי שלא יהיה שימוש לרעה בהיתר".
לעומת זאת, נתנה וקסמן חילי דוגמאות למדיניות ממשלתית שנעשתה באופן חד צדדי וללא הידברות, כמו המדיניות שהטילה את מלוא עלויות ימי הבידוד על המעסיקים והעובדים, שהתאחדות התעשיינים נאלצה לעתור נגדה לבג"ץ, וכן היעדר ההנחיות הממשלתיות הברורות באשר למדיניות המותרת והאסורה ביחס לעובדים שאינם מחוסנים, שאילצה עובדים ומעסיקים להתעמת על הסוגיה בבתי הדין לעבודה.
לדבריה, אחת הדוגמאות המשמעותיות להיעדר דיאלוג עם המעסיקים וארגוני העובדים, הייתה התעלמות הממשלה מקריאתם עוד בתחילת המשבר ליישם מנגנוני ביטחון סוציאלי חלופיים למנגנון החל"ת, כמו המודל הגרמני, שמשמר את הזיקה בין העובד לבין מקום עבודתו. "זו דוגמה לאירוע שנעשה בלי להתייחס לבעיות שצפות מהשטח, וגרם לנזק מאוד גדול. פשוט לא הקשיבו לנו, ומה שנעשה כעת הוא מעט מדי ומאוחר מדי".
עמית בן צור, מנכ"ל פורום ארלוזורוב הנכנס, מכון המחקר של ההסתדרות, אמר שבימים אלו הוא שוקד על עיון בכ-300 עמודי טיוטת חוק ההסדרים שהודלפו. "כמו תמיד, לקראת אישור התקציב, אגף התקציבים מוציא מהמגרה את כל הרפורמות שהוא חלם עליהן, וכמוני עוד עשרות אנשי מקצוע בארגוני עובדים, ארגוני מעסיקים ואפילו משרדי ממשלה מנסים להבין, ובזמן, מה בדיוק מתכננים ביחס אליהם ומה יש להם להגיד על זה. ככה לא נראה דיאלוג.
״מה שנחוץ הוא דיאלוג סביב השולחן העגול כעניין של שגרה, ואולי צריך אפילו כמה שולחנות עגולים, ולא רק בתקופות חירום. הממשלה מזה כ-30 שנה כבר איננה מכירה את הענפים הכלכליים השונים בישראל, רק את המקרו. בשביל להכיר אותם באמת נדרשים גם ארגוני המעסיקים וגם ארגוני העובדים, ונחוצים גם אגפי מחקר במשרדי הממשלה עצמם. זה דורש השקעה של תקנים ותקציבים".
עו"ד רבקה ורבנר, הממונה על יחסי העבודה במשרד העבודה והרווחה, הדגישה שדווקא ההסכמות בין ארגוני העובדים והמעסיקים בתקופת הקורונה הלכו והתגברו, ושבשנה זו נחתמו 464 הסכמים קיבוציים, עלייה של 20% לעומת השנה טרם הקורונה.
עם זאת, המשבר הפוליטי הקשה על גמישות המדינה בתקופת המשבר, לדברי ורבנר. "זה היה מצב חירום ראשון מסוגו, ולא היו כללי משחק ברורים לא למדינה, לא למעסיקים ולא לעובדים. כל זה קרה במקביל לארבעה סבבי בחירות בשנתיים, היעדר של ועדת עבודה וכנסת, היעדר תקציב. הממשלה עבדה על בסיס תקציב חודשי של 1 חלקי 12".
לדבריה, בניגוד למצבי חירום ביטחוניים שהחברה הישראלית מתורגלת בהם, הקורונה הייתה סיטואציה חדשה הן בישראל והן בעולם, שדרשה היערכות וקבלת החלטות מהירה. "עכשיו אנחנו נדרשים להכין שיעורי בית מראש וללמוד ממה שהיה לקראת העתיד לבוא. נדרש לייצר מראש מנגנון שיקבע איזה פורומים יושבים ומסייעים לקבוע את התקנות לשעת חירום.
"אני חושבת שנכון שיהיה לשם כך שולחן עגול בן שלוש צלעות: המדינה, המעסיקים והעובדים. נדרש סיעור מוחות אמיתי שבסופו של דבר מוליד הסכמות שיכולות להיות יותר טובות, הסכמים שמשמרים את מקומות התעסוקה, העובדים ומגנים על חוקי יסוד".
