דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
19.1°תל אביב
  • 17.6°ירושלים
  • 19.1°תל אביב
  • 16.9°חיפה
  • 17.9°אשדוד
  • 19.7°באר שבע
  • 23.6°אילת
  • 15.9°טבריה
  • 19.7°צפת
  • 17.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
תשתיות וסביבה

"ממשלת השינוי לרעה": ארגוני סביבה נגד חוק ההסדרים

שורה של ארגונים קיימה אתמול (ד') מסיבת עיתונאים שבה נמתחה ביקורת חריפה על חוק ההסדרים: "בחוק יש כמעט 300 עמודים, ללא אזכור של משבר האקלים וללא כל תקצוב להיערכות אליו"

מפגינים בחיפה נגד התעשייה הפטרוכימית במפרץ (צילום: ארגוני הסביבה בחיפה).
מפגינים בחיפה נגד התעשייה הפטרוכימית במפרץ (צילום: ארגוני הסביבה בחיפה).
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

ארגוני סביבה קיימו אתמול (רביעי) מסיבת עיתונאים נגד חוק ההסדרים ומסקנות "ועדת אדירי 2", שתומכות בעידוד קידוחי גז חדשים במים הטריטוריאליים של ישראל.

לטענת הארגונים, חוק ההסדרים כולל סעיפים רבים שיפגעו בסביבה ובבריאות הציבור, והדאגה העיקרית שלהם היא הכוונה להקים "רגולטור נגד רגולטורים", במסגרת כוונת הממשלה לצמצום רגולציה ממשלתית.

הארגונים דוחים את הטענה שלרגולציה הממשלתית יש עלות מוגזמת כלפי המגזר העסקי, משום שדה-רגולציה או מחדלי אכיפה מטעם המדינה מאפשרים בעצמם לגרימת נזקים סביבתיים וכלכליים, שאותם לא משלם המגזר העסקי אלא מערכת הבריאות והציבור הרחב, בזיהום, תחלואה ועומסים בבתי החלים.

"אנחנו בעד תעשייה וחקלאות כחול לבן ומקיימת שמניבה רווחים ומגינה על בריאות האדם והטבע", אמרה מיה יעקבס, מנכ"לית עמותת 'צלול'. "אנחנו בעד פיתוח תשתיות לאומיות, הגנה של שטחים פתוחים ומשאבי טבע עם מינימום זיהום אוויר, מים, אדמה ונחלים".

 ח"כ לשעבר מיקי חיימוביץ, יו"ר מרכז השל לקיימות, אמרה: "יש כאן החמצה. שלפו תכניות מהמגרה שלא מתכתבות עם משבר האקלים והאיומים המקומיים ועם הכיוון שהעולם נוטה אליו. לממשלה יש כוח לעצב את הכלכלה בצורה שבה נעבור למשק משגשג, מקיים ונטול פחמן. יש לנו אחריות לדורות הבאים. לצערי, בחוק ההסדרים זה ממש לא קורה. אני קוראת לכל מקבלי ההחלטות לעשות רגע מחשבה מחדש".

אלון סגל מצוות NZO במרכז השל טען נגד ההתעלמות ממשבר האקלים: "בחוק ההסדרים יש כמעט 300 עמודים, ללא אזכור של משבר האקלים וללא כל תקצוב להיערכות אליו. יש שם תמיכה בגז: הטבות מס ואפשרות לממשלה להשקיע בתשתיות הולכת גז במקום חברות פרטיות.

"אין התייחסות לחוסר מקום במערכת ההולכה של החשמל, מה שמגביל את המתקנים הסולאריים. בקצב הזה לא נעמוד ביעדים של 2020 גם בסוף 2021. יש במסמך דאגה גדולה שהחקלאים לא ירוויחו יותר מדי מאנרגיות מתחדשות, ומצד שני שליטה של רשות החשמל בתעריפים עצמם. זה משונה כשאנחנו יודעים על הרווחיות הגדולה שיש בתחום הגז. דווקא מהחקלאים מפחדים שיתעשרו פתאום".

ביחס למסקנות ועד אדירי אמר סגל: "כולנו בעד אנרגיות מתחדשות, אבל כנראה נצטרך גז לפחות עד 2050. צריך לדאוג שיש לנו מספיק יתרות גז". סגל סבור שמסקנת הוועדה להתיר יצוא מוגבר של גז תגרום לסכנה מוגברת למחסור בגז בישראל בעוד כ-25 שנים.

ח"כ לשעבר דב חנין הזהיר מפני אבדן של אלפי שעות דיוני חקיקה שבהם נשקלו אינטרסים רבים שבזכותם עברו חוק אוויר נקי, חוק 'המזהם משלם', חוק האכיפה הסביבתית הראשון והשני וחוק השקיפות הסביבתית. "בחוק ההסדרים משבר האקלים נעלם לחלוטין, ולא רק הוא. פינוי מפעלים ממפרץ חיפה, עצירת הרעיון ההזוי של הפיכת אילת ואשקלון לנמלי נפט באמצעות הצינור המתפורר של קצא"א לנפט מהמפרץ לאירופה, העצירה של זה נעלמה.

"יש העמקה של הישענות על הגז, קידום קידוחים בים ותשתיות ביבשה. חמור במיוחד הריקון של המשרד להגנת הסביבה מהיכולת להגן על החיים והבריאות שלנו. הם קוראים לזה רגולציה חכמה, והאמת הפוכה. יש כאן הרבה פחות רגולציה חכמה והרבה יותר ביורוקרטיה טיפשית ומיותרת".

יוני ספיר, יו"ר עמותת שומרי הבית אמר: "העיקרון שצריך להתחשב בעלות הציות לרגולציה הוא בלתי סביר. למה זה דומה? ב-2018 נובל אנרג'י חויבה להשקיע עוד 40 מיליון דולר בפרצות שבאסדה, והפחיתה את הזיהום של הסביבה הימית מאסדת תמר. לפי הכללים החדשים, זה לא יהיה אפשרי יותר. צריך להזכיר שחוק אוויר נקי מאפשר לקחת בחשבון שיקולים כלכליים. התעשיין יכול להציג כבר היום את הטענה שדרישה רגולטורית היא בלתי סבירה כלכלית. הציבור עצמו מודר מהתהליך הזה".

ג'מילה הרדל ואכים מארגון אזרחים למען הסביבה אמרה: "מצער מאוד לראות שגם הממשלה הזו נותנת יד להחלשת הרגולציה ששומרת על בריאות הציבור. הנסיונות הללו נמשכים כבר 10 שנים. אחת לשנה או שנתיים יש מאבק על זה. הפיקוח היום כושל, כבר היום הרבה גופים מפוקחים לא עומדים בדרישות. טווח הנזקים רחב מאוד וחלקו לא צפוי. יש לזה חשיבות מכרעת במדינה קטנה וצפופה. שגיאה עלולה להנציח נזק בלתי הפיך".

אמנון פורטוגלי, חוקר תאגידים ממכון ון ליר, העביר ביקורת על משרד האוצר: "בנוסף להשפעה הכלכלית הישירה של הרגולציה, שלכאורה קל למדוד אותה, יש עלויות גם לדה-רגולציה. מה קורה כשאתה לא עושה רגולציה, כמה זה עולה? את זה לא מחשבים. את העלויות של בריאות הציבור והפגיעה בסביבה קשה להעריך, אז לא עושים לזה חישוב. רשות רגולטורית חדשה במשרד ראש הממשלה, שיכולה להביע דיעה ואף לעצור רגולציה חדשה במקרים חריגים, שמי יקבע אותם? במילים אחרות, יהיה קשה מאוד להעביר חקיקה מולה".

גם אלעד הוכמן, מנכ"ל מגמה ירוקה, הפנה ביקורת לבכירי האוצר: "יוגב גרדוס ועדי חכמון רואים את הרווחים של הטייקונים. אנחנו רואים את הנפגעים מהזיהום יום-יום. יותר מ-31 מיליארד שקלים, זו עלות הפליטות של גזי חממה וזיהום אוויר בשנה. כשוועדת אדירי מבקשת לפתוח את הים לקידוחים נוספים ובמימון ממשלתי, זה לא רק חטא על פשע, זה לא רק השקעת כסף ציבורי בעבור בעלי הון, אלא בסופו של דבר, אנחנו משלמים על כך עשרות מיליארדי שקלים מדי שנה מהכיס שלנו, כדי להתמודד עם משבר האקלים, גלי החום האדירים שחווינו השבוע.

"כדי לצמצם פליטות אנחנו חייבים לעצור כל קידוחי נפט וגז בים וביבשה. לצערנו הממשלה עושה את ההפך. משרד האנרגיה מקדם מדיניות פושעת שרק מעמיקה את הדברים האלה. אנחנו רוצים משק שמבוסס על אנרגיה נקייה".

משה פישר מקבוצת בינוי שפוי הצביע על האבסורד לדעתו בקידום הוותמ"ל, בשל הכישלון של מימוש המלאי התכנוני שכבר נוצר: "התכנון הולך וגדל והתחלות הבנייה הולכות ויורדות. זהו כישלון מובהק ומוחלט שמשום מה מתעלמים ממנו. כולם רוצים את מכשיר הפלאים הכוחני והדורסני שנותן לכאורה הרבה כוח שהוא אמור לפתור את הבעיה. הכישלון מוכח. אנחנו רואים ממרץ 2021 הרס של 640 דונם עבור 800 יחידות. זה עבר בוותמ"ל. בנייה חד-קומתית על הישורת האחרונה של כרמי הזיתים של בקעת בית הכרם. התכנון כאן הוא פשוט כושל, וזה גוזר עלינו כליה".

הדס שהרבני סעדון מקבוצת הורים למען האקלים הצביעה על הכשל היסודי בשימוש בחוק ההסדרים במקום בחקיקה מסודרת בוועדות הכנסת: "תודעת החירום שנזרעה אז במשבר הכלכלי של 1985, מובילה למצב של עשייה בזבזנית. מתוך אותו חיפזון ואותה בהילות צצות בשנים האחרונות, כמו הוותמ"ל, תקנות בהולות בחוק ההסדרים שמבטלות את חוק הגנת העצים.

"למען מערכת הסעת המונים, אין צורך בתהליך מסודר לבקשת רשיונות כריתה. באותה חקיקה מוכוונת דיור, אפשר לקבל רשיונות כריתה מפקיד היעור בלי לעבור ועדות מקומיות. חוק ההסדרים מתקבל לצד התקציב ללא כל הצדקה. העתיד חשוב יותר מההווה. העתיד הוא חירום אקלימי. אל תצהירו, שמרו על הקיים, העצים הבוגרים שבהם זכינו. זו ארץ קטנה מאוד, זו חובה מוסרית לפתח תוך שמירה קפדנית על כל עץ".

מייקל רפאל מקבוצת אנשי הים התיכון הזהיר: "הגענו למצב שבו לא מדברים על משבר, אלא על מצב קריטי של הים התיכון. הדגה המקומית יורדת ב-80%-90%. רואים הגדלה של זיהום מתעשיות הנפט והגז וגם משפכים, בגלל גדילת האוכלוסיה וחוסר עשייה לגבי שפכים באזורים הפלסטינים, אבל גם משטחים באחריות ישראל".

שרית גולן שטיינברג מאיגוד ערים לאיכות הסביבה מפרץ חיפה אמרה: "מבקר המדינה מצא שהאכיפה היום לא מספיקה. הפחתת רגולציה זה פרס למפעלים שלא עמדו בחקיקה הקיימת. אנחנו מתנגדים לתהליך שמוחק לחלוטין את המשרד להגנת הסביבה והאיגודים הסביבתיים".

דניאלה זמורה מארגון נוער למען האקלים אמרה: "אנחנו מאות בני נוער בארץ ומיליונים בעולם שפועלים למען עצירת משבר האקלים. אנחנו הדור הראשון שמבין את ההשלכות ההרסניות של משבר האקלים והדור האחרון שעוד יכול לשנות את הכיוון. נסבול מאסונות טבע תכופים, ממלחמות על משאבים, ממאות מיליוני פליטים. יהיה קשה עד בלתי נסבל לחיות בעולם הזה". זמורה דרשה לקדם חוק אקלים ישראלי, שאוסר על קידוחים חדשים של גז ונפט, וקובע יעד של 50% אנרגיות מתחדשות ב-2030 במשק החשמל, לעומת היעד הנוכחי של 30% בלבד.

אורי השילוני, מקים קבוצת מאבק 2020 נגד תחנות כוח, אמר: "החזון צריך להיות 100% אנרגיות מתחדשות עם חשמל מהשמש וסוללות לאגירה. צריך לשנות מהיסוד את הגישה שפועלת לטובת הטייקונים על חשבון הציבור והסביבה".

בעקבות מסיבת העיתונאים אמר ח"כ אלון טל (כחול לבן): "הביקורת שאותה מעלים הארגונים היא נכונה ומוצדקת. אסור לאפשר את החלשת הרגולטרים והמשרד להגנת הסביבה בחוק ההסדרים. צמחתי בתנועה הסביבתית בישראל, ואני רואה את עצמי כשליח של ארגוני הסביבה בכנסת. בכוונתי להיאבק ולהציג נאמנה את העמדה המקצועית הדואגת לסביבה. יש לנו קואליציה מצוינת, ואני בטוח שנצליח להגיע להסכמות ולעצור את האיומים המסוכנים שטמונים בטיוטה הנוכחית של חוק ההסדרים, ואף לחזק את הגנת הסביבה וההתמודדות עם משבר האקלים בישראל".

ממשלת השינוי לרעה – מסיבת עיתונאים של ארגוני הסביבה ובריאות הציבור

ארגוני הסביבה ובריאות הציבור מודיעים על מצב חירום, לאור מהלכי הממשלה להמשיך את הפקרת הסביבה של הממשלה הקודמת, ואף הרחבתם!• ממשלת ישראל מקדמת במסגרת חוק ההסדרים את סירוס המשרד להגנת הסביבה והפיכתו לכלי חסר כוח מול התעשייה המזהמת.• תוכנית הממשלה תקדם את השתלטות התעשיינים על הרגולציה הסביבתית תוך הפקעת סמכויות של השלטון המקומי העוסקות בפיקוח על תעשייה מזהמת.• חוק ההסדרים מתעלם מהצורך לקדם תכנית לאומית לאנרגיות מתחדשות תוך מניעת הפגיעה בשטחים טבעיים ותוך צמצום יכולתו של הציבור להשפיע על הליכי תכנון• בכוונת הממשלה לאשר את המלצות "ועדת אדירי" להרחבה והאצת קידוחי נפט וגז נוספים בים התיכון, במימון מלא של תושבי ישראל. • הממשלה מקדמת הארכת והרחבת חוק הוותמל הדורסני שמקדם פיתוח הרסני לבריאות האדם והטבע, ומתעלם ממשברי האקלים, הזיהום והמשבר האקולוגי.• המשך קידום פרויקט קצאא, בניגוד לכל היגיון סביבתי, ללא צורך אנרגטי למדינת ישראל ומבלי שהתקיים דיון נדרש בממשלה.• העדר התקדמות בהחלטת ממשלה מתוקצבת לסגירת התעשייה הפטרוכימית המזהמת ומסוכנת במפרץ חיפה.פעולות הממשלה הינן בניגוד מוחלט לקווי היסוד של הממשלה ולהצהרות המממשלה על מחויבות לעמוד ביעדים חדשים לאנרגיה מתחדשת, כחלק מהמאמץ העולמי לצמצום פליטת גזי החממה ולפעול להגנת בריאות הציבור והטבעהקלטה של מסיבת העיתונאים שנערכה ביום ד׳, ה-14.7.

Posted by ‎צלול | Zalul Environmental Association‎ on Wednesday, July 14, 2021

 

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!