זה לא מפתיע שהעולם איננו צודק. אבל זה כן מפתיע שפערי החיסונים בין מדינות עשירות לעניות גדולים כל כך בשלב זה של המגפה העולמית.
אי-השוויון מצוי בכל מקום. מנות חיסון בארה"ב משוועות לשימוש, בעוד שכנתה הקטנה האיטי קיבלה רק השבוע את משלוח החיסונים הראשון, הכולל חצי מיליון מנות עבור מדינה שאוכלוסייתה מעל 11 מיליון נפשות. קנדה רכשה יותר מ-10 מנות עבור כל תושב, בעוד שיעור המתחסנים בסיירה-לאון מגרד את ה-1%.
"זה כמו מצב של רעב, בו העשירים חוטפים את האופה", אמר סטריב מסייה, שליח האיחוד האפריקאי לרכש חיסונים. למעשה, גורמים רשמיים ממדינות שונות באירופה ובאמריקה העוסקים ברכש וחלוקת חיסונים אמרו לסוכנות הידיעות AP כי אין חשיבה על פתרון עולמי לבעייה, וכל מדינה פועלת לחסן אך ורק את עצמה.
אבל ישנן סיבות נוספות למה חיסונים הגיעו למדינות מסוימות, ולא הגיעו לאחרות. נגיף הקורונה פגע באופן בלתי צפוי במדינות העשירות, שחלקן יצרניות החיסונים המובילות בעולם. מגבלות יצוא הובילו לשמירה על החיסונים בשטחן.
בתחילת המגפה הוביל ארגון הבריאות העולמי של האו"ם את מיזם covax – תכנית עולמית לאספקת חיסונים למדינות עניות, אך חולשתה ותקציביה המעטים לא הצליחו להתמודד עם המחירים הגבוהים של מנות החיסון, שעלו עוד יותר בשל התחרות.
הקניין הרוחני של נוסחאות ייצור החיסונים התחרה בבריאות הציבור. מדינות עשירות העדיפו לחסן ציבורים צעירים על פני לתרום את החיסונים למדינות עניות, למרות ההפצרות החוזרות ונשנות של גורמי בריאות בכל העולם שהמגפה תמוגר מהר יותר אם החיסונים יחולקו באופן שוויוני בין המדינות.
חלק מהפער היה בלתי נמנע. מדינות עשירות ציפו להחזיר את ההון מכספי משלם המסים שהשקיעו בפיתוח החיסון. אבל היקף האי-שוויון, הצטברות החיסונים שאינם בשימוש, והיעדרה של תוכנית עולמית לפתרון בעיה עולמית מזעזעים את גורמי הבריאות, למרות שזו לא הפעם הראשונה בה חוסר השוויון מחריף את הפגיעה בכולם.
"הייתה כאן מלאכת מחשבת של חוסר צדק, ארכיטקטורה של חוסר שוויון", אמר מסייה בכנס של מכון מילקן בארה"ב. "אין לנו גישה לחיסונים. לא כתרומות, ולא כהיצע שנוכל לרכוש. האם אני מופתע? לא, כי זה בדיוק מה שקרה עם האיידס. שמונה שנים לאחר שטיפול מציל חיים היה זמין במערב, לא ניתנה לנו הגישה אליו ואיבדנו 10 מיליון נפשות."
ברית קובקס (COVAX) שהקים ארגון הבריאות העולמי למטרת רכש חיסונים עבור מדינות עניות העבירה עד כה רק 107 מיליון מנות חיסון למדינות שאין להן אפשרויות אחרות לרכוש חיסונים. כעת היא נאלצת להסתמך על תרומות לא-ודאיות ממדינות העשויות להעדיף לתרום ישירות למדינות נזקקות משיקולים פוליטיים.
פרוטוקול ישיבת הדירקטוריון האחרונה של קובקס מהחודש שעבר מראה כי מנהלי הברית מבינים שעליהם להגיב טוב יותר לתנאי השוק, ול"מציאות שיש צורך לקחת סיכונים גדולים יותר במצב הנוכחי של המגפה." מרבית התרומות של מדינות G-7 לא צפויות להימסר עד לשנת 2022. ממשל ביידן טרם שלח את 80 מיליון המנות שהתחייב לתרום עד סוף יוני.
