המתח עולה לקראת הבחירות שיערכו בגרמניה בעוד חודשיים, כשהשאלה הגדולה היא האם מפלגת הירוקים תצליח לאתגר את המפלגה הנוצרית דמוקרטית אותה הובילה מרקל.
הירוקים תפסו את מקום הסוציאל דמוקרטים כמפלגה השנייה בגודלה, ומציעים סדר יום סביבתי וגמילת גרמניה מתעשייה מזהמת באמצעות השקעות גדולות. השיטפונות הקשים החזירו את השיח הסביבתי למרכז הבמה, אך עדיין קשה לראות מצב בו המפלגה הנוצרית דמוקרטית לא מרכיבה את הקואליציה הבאה, שאולי תכלול גם את המפלגה הירוקה.
בבחירות לבית הנבחרים הפדרלי הגרמני (הבונדסטג) שיתקיימו ב-26 בסמפטמבר, מתמודדות שש מפלגות עיקריות: המפלגה הנוצרית-דמוקרטית, המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, מפלגת הירוקים, המפלגה הדמוקרטית החופשית, מפלגת השמאל, ומפלגת אלטרנטיבה לגרמניה הימנית קיצונית. הירוקים, שבחמש האחרונות רשמו את ההצלחה הפוליטית הגדולה ביותר שלהם, החלו לצלול בסקרים עם תחילת המגיפה, אך מטפסים שוב בשלושת החודשים האחרונים.
מבוכה ליורש של מרקל
סוף שבוע שבוע קשה עבר על ארמין לאשט, היורש של מרקל בראשות המפלגה הנוצרית-דמוקרטית. במסיבת עיתונאים בה השתתף במדינת נורדריין-ווסטפלייה, בה נהרגו יותר מ-40 בני אדם בשיטפונות, תועד לאשט צוחק ומתבדח עם עוברי אורח בזמן נאומו של נשיא גרמניה, פרנאק שטיינמאייר.
מאז הספיק לאשט להתנצל. הוא הבהיר, בהודעה רשמית, שכראש הממשלה המכהן של נורדריין-ווסטפלייה, וכמי שעיר הולדתו אאכאן נפגעה בשיטפונות "גורלם של הנפגעים חשוב… מדובר בהתנהגות לא הולמת".
למחרת האירוע המביך, הגיעה מרקל לסיור במדינת ריינלנד-פאלץ, בה נהרגו יותר מ-110 בני אדם. שם הכריזה הקנצלרית היוצאת שגרמניה חייבת להוביל את המאבק בשינוי האקלים.
מאז תחילת משבר הקורונה נסקו הנוצרים-דמוקרטים ל-40% תמיכה בסקרים. אחד משיעורי התמיכה הגבוהים לאורך כל כהונתה של מרקל מאז 2005. עם העלייה בתחלואה ומשבר החיסונים, נרשמה ירידה בכוחה של מהפלגה, אך עד ינואר השנה זכתה לתמיכה יציבה של סביב 35%.
מנגד, זכו הסוציאל דמוקרטים ל-15% תמיכה בלבד כל תקופת המשבר. מדובר בסקרים הגרועים ביותר עבור המפלגה מאז 1933, רגע לפני שהוצאה מחוץ לחוק על ידי הנאצים.
השמאל הגרמני מאדום לירוק
לוואקום שיצרו הסוציאל-דמוקרטים ועל רקע ערעור היציבות שהביאה פרישתה של מרקל, נכנסו הירוקים. המפלגה הסביבתית-חברתית, שהתחילה כתנועת מחאה נגד כורים גרעיניים, פועלת בפוליטיקה הגרמנית מעל לארבעה עשורים. רוב הזמן, למעט בקואליציה משותפת עם השמאל בין 1998 ל-2005, לא ישבה בממשלה.
אחרי בחירתו של לאשט כיורש של מרקל בינואר האחרון, ירדה התמיכה בנוצרים-דמוקרטים ל-25%, השפל הנמוך ביותר מאז 2017. שלושה חודשים מאוחר יותר, באפריל, רשמו הירוקים שיא של כל הזמנים: 25% תמיכה. נתון שהעלה אותה, לראשונה בהיסטוריה, מעל לשמרנים.
מאז, למרות ירידה קלה, התייצבו הירוקים כמפלגה השנייה בגודלה בגרמניה. בסוף אפריל, נבחרה לראשות המפלגה אנלינה ברבוק, בת ה-40, המועמדת הראשונה בהיסטוריה של המפלגה לתפקיד הקנצלר.
מעל 20% משוק העבודה הגרמני יושב בתעשיות הכבדות – מפעלי הכימיקלים, הפלדה וכמובן – תעשיית המכוניות היוקרתית. אלו יושפעו באופן ניכר מתהליכי הגמילה שהמדינה תנסה לכפות על התעשייה מדלקי מאובנים ושאר החומרים המזהמים. בינואר האחרון קבע בין המשפט הגבוהה בגרמניה שהמדינה תצטרך להתנקות מתעשיות מזהמות לפני 2050, היעד הנוכחי שהציבה הממשלה בטענה שאין מספיק זמן.
מפלגת הירוקים קוראת להוצאת 70% מתעשיות מבססות על דלקי מאובנים מחוץ לגרמניה עד סוף 2030 , ובנוסף לכך דורשת הטלת מס מיוחד על ייבוא מוצרים הקשורים לתעשיות מזהמות ועל צריכת מוצרי דלק. על פי מספר סקרים שנעשו במדינה בשנה האחרונה, למרות הדעה הכללית החיובית של רוב הגרמנים לגבי מדיניות ירוקה בכלל ומקומה של גרמניה בהובלתה בפרט, הצעדים הקונקרטיים למאבק בה אינם פופולאריים בגלל תשלומי המחיר שהם גובים בדמות מיסים וסכנה למקומות העבודה
בהמון מובנים, המפלגה הירוקה בגרמניה החליפה את מקומה של המפלגה הסוציאל דמוקרטית, שנתפסת כארכאית, כאלטרנטיבה למדיניות השוק של מפלגת הימין. הסוציאל דמוקרטים זכו מזה מעל לשני עשורים לביקורת על הפניית הגב לקידום מדינת רווחה, שהחלה בסוף שנות ה-90, ונתנה רוח גבית להתחזקותה של מפלגת הימין הקיצוני, אלטרנטיבה לגרמניה.
הירוקים דוגלים במדיניות כלכלית שמאלית, וקוראים להגדלת כוחה של המדינה במשק, יצירת תכניות לאומיות להסבת מיליוני עובדים מתעשיות מזהמות ודיגיטליזציה שתתמוך בתעסוקה שלא נשענת על שימוש ברכבים פרטיים. כלל התכניות אמורות להיות ממומנות על ידי הרחבת הגירעון והעלאת המיסים על המעמדות הגבוהים. במספר ראיונות שברבוק נתנה היא ציינה שהמדיניות של מפלגתה לא יכולה למנוע פגיעה כלכלית בחלק מהציבור ולשם כך המדינה תאלץ להרחיב את השקעתה בציבור כדי לפצות על הפגיעה.
לאשט רוצה להחזיר את התקציב הקטן
מרקל אמנם התייחסה למשבר האקלים כבעיה קיומית, אבל מדיניות מפלגתה נשארת נאמנה להוצאת התעשיות המזהמות מהמדינה לא לפני 2045; בפברואר האחרון הציע הלג בראון, אחד היועצים הקרובים של מרקל לשנות את חוקי גיוס החוב הגרמניים כדי לאפשר מימון רחב יותר של תכניות היציאה ממשבר הקורונה ופיתוח תשתיות ירוקות, והדבר עורר את זעמם של החוגים היותר שמרניים במפלגה.
למרות רקעו הליברלי, לאשט היה מהמתנגדים הקולניים לרעיון וציין מספר פעמים מאז שגרמניה תחת הנהגתו תחזור למשמעת פיסקלית נוקשה תחת חוקי מאסטריכט. במצע המפלגה שיצא בתחילת החודש נכתב בין היתר שהמדיניות הימנית תשלב הגנה אקלימית ומחויבות לצמיחה, והובהר שלא יהיו שום איסורים או העלאות מיסים "אפשר להשיג מדיניות סביבתית על ידי חדשנות טכנולוגית".
עם בחירתה של בארבוק החל נגדה בקמפיין בתקשורת הימנית בגרמניה, בהם נטען שאין לה מספק ניסיון פוליטי להיות קאנצלרית, האשימו אותה בהמצאת פרטים על הביוגרפיה שלה, אי דיווח על הכנסות ועל כך שהיא מתכננת יוזמות קומוניסטיות שיהרסו את היוזמה החופשית במדינה, בין היתר בגלל הצעתה להגביל את המהירות בכבישי גרמניה ל-130 ק"מ או להפוך טיסות תוך אירופאיות ללא כדאיות ובמקומם להרחיב את מערך הרכבות.
נכון לתחילת יולי, התמיכה של המפלגה צנחה ב-5% והשמרנים חזרו להוביל עם מעל ל-30% תמיכה. למרות שהסיכויים בהם מפלגתו של לאשט לא תוביל את הקואליציה הבאה בגרמניה קלושים, הפרגמטיות המיוחסת על ידי התקשורת לשני המנהיגים תאפשר, ככל הנראה, ליצור קואליציה ימנית-ירוקה, לראשונה בהיסטוריה הגרמנית.
