וושינגטון די.סי –  ניסוי אדיר מימדים בשווקי העבודה מתקיים במרבית מדינות העולם מזה למעלה משנה. לפני מגפת הקורונה, רק כ-3.6% מהעובדים האמריקאים עבדו מהבית באופן תדיר. בשיא המגפה, בין 34% ל-62% מהעובדים בארה"ב עבדו מהמטבח, מהסלון או מחדר העבודה הביתי. על פי הערכות, בכל מדינות ה-OECD כ-40% מהעובדים פעלו מביתם.

עובדת מהבית במהלך מגפת הקורונה. בשיא המגפה, בין 34% ל-62% מהעובדים בארה"ב עבדו מהמטבח, מהסלון או מחדר העבודה הביתי (צילום: Stefan Wermuth/ Getty Images)

כעת, עם התקדמות מבצעי החיסונים במרבית המדינות המפותחות, הגיע הזמן לעצב את "הנורמלי החדש". על פי סקר שנערך בארה"ב באפריל, 74% מהחברות מתכננות "להעביר חלק מהעובדים לעבודה מהבית באופן קבוע". באופן דומה, בניתוח שנערך על ידי הבנק הפדרלי של אטלנטה במאי 2020 נמצא שחברות רבות ישלשו את מספר ימי העבודה מהבית של עובדיהן, ועובדים רבים צפויים לעבוד מהבית באופן קבוע עד שלושה ימים בשבוע.

את התרחישים האלו מניעות מגמות של שינוי באופן שבו אנשים עובדים. רבות מהמגמות קשורות בעלייה הדרמטית של המסחר והשירותים המקוונים, וחלקן מטרידות למדי. אבל כמה התפתחויות עשויות להביא לתוצאות חיוביות בעבור העובדים, בהנחה שההגנה עליהם תחוקק ותיושם.

עובדים מהבית

ראשית, אחרי המגפה יהיו הרבה יותר "עובדים מפוזרים" (distributed workers). בעבר, חברות כמו אובר, אפ-וורק (Upwork), קליקוורקר (Clickworker), "אנשים לשעה" (PeoplePerHour), פודורה (Foodora) וחברות "מפוזרות" אחרות היו חלוצות השימוש בפלטפורמות מקוונות להעסקת מיליוני עובדי קבלן, פרילנסרים ועובדים זמניים.

"לשכות תעסוקה" וירטואליות אלו נשענות על צוות קטן יחסית של עובדים קבועים, המשתמשים בטכנולוגיות דיגיטליות בכדי לפקח על צבאות ענק של עובדים אינדיבידואליים  – שכולם "מתייצבים" לעבודה דרך אתר אינטרנט או אפליקציה ולא במקום עבודה פיזי מסוים. לרוב, עובדים מפוזרים אלו מקבלים תשלום על פי הספק העבודה שלהם ואינם נהנים מהביטחון התעסוקתי, התשלומים הסוציאליים, זכויות עובדים וההגנה של איגודים מקצועיים להם זוכים עובדים המועסקים בדרכים "מסורתיות".

בעקבות התפשטות המגפה, מיליוני עובדים נוספים מצאו את עצמם עובדים מרחוק ובמפוזר. רבים מהם עדיין נהנים מהביטחון התעסוקתי ומהזכויות בעבודה שנהנו מהם במשרד – אבל לכמה זמן? הרבה יותר קשה לאיגודים מקצועיים לארגן עובדים מפוזרים, בעיקר כיוון שקשה לעובדים אלו לשמור על מערכות יחסים קרובות עם עמיתיהם לעבודה, מערכות יחסים המגבירות את הסולידריות בין העובדים.

קיצוץ בעלויות ובזכויות

ככל שמערכת היחסים בין מעסיקים ועובדים יהפכו לווירטואליות יותר, מנהלים יתפתו לשכור עוד פרילנסרים, או גרוע מכך, לנקוט במדיניות של "העסקה עצמית שקרית" במסגרתה עובדים סדירים מוגדרים באופן בלתי חוקי כקבלנים עצמאיים וזוכים ליחס בהתאם. ככל שעובדים רבים יותר יתפזרו בין בתי מגורים ומתחמי עבודה משותפת בסגנון WeWork, אכיפת חוקי העבודה הקיימים תיעשה קשה יותר.

מתחם עבודה של wework בניו יורק. "ככל שעובדים רבים יותר יתפזרו בין בתי מגורים ומתחמי עבודה משותפת אכיפת חוקי העבודה הקיימים תיעשה קשה יותר" (צילום: שאטרסטוק)

יתרה מכך, הפוטנציאל לצמצום ניכר בעלויות העובדה הוא תמריץ רב עוצמה בעבור חברות לעבור לכוח עבודה מפוזר. לפי חברת הייעוץ "גלובל וורקפלייס אנליטיקס" (Global Workplace Analytics), מעסיקים המאפשרים לעובדיהם לעבוד מהבית, אפילו רק בחלק מהזמן, נוטים לחסוך כ-11,000 דולר בכל שנה על כל עובד. וכיוון שמעסיקים מפוזרים של עובדים בקבלנות לא משלמים פעמים רבות את ההטבות הסוציאליות שנהוגות במסגרת העסקה ישירה, הם יכולים לחסוך כ-25% נוספים מעלויות העבודה על ידי העסקת חלק גדול יותר מכוח העבודה המפוזר שלהם כפרילנסרים.

בכמה מהתעשיות ובחלק מהמקצועות, הירידה הזו בערכה של העבודה עלולה לקרות די מהר. באחרים, השינוי יהיה הדרגתי יותר. רבים ממי שהתחילו לעבוד מהבית בגלל הקורונה, יישארו בסטטוס של עובדים מרחוק ללא הגבלת זמן. בהמשך, יותר ויותר קבלנים עצמאיים ו"עובדי חלטורה" יתווספו לתמהיל ההעסקה וייצרו את התקדים שיאפשר להחליף עובדים רגילים בפרילנסרים שעלות העסקתם נמוכה יותר. אכן, חלק מאותם מועסקים לשעבר יקבלו הצעות לעבור למשרות חדשות, כעובדי חלטורה על בסיס פלטפורמה דיגיטלית. כשתתעצם המגמה הזו, ניתן לצפות לירידה בהשפעה ובכוח המיקוח של העובדים במגזרים ומקצועות שלמים.

הבוס הגדול צופה בך

מגמה משמעותית נוספת היא מעקב מוגבר של מעסיקים אחר התנהלותם של העובדים מהבית. עם הנחשול של העבודה מהבית, מעסיקים רבים החלו לדרוש מעובדיהם להתקין "תוכנות-בוס" ("bossware") על המחשבים והסמרטפונים שלהם, במטרה לשמור על פרודוקטיביות ולצמצם "התבטלות-סייבר" של העובדים, גם בבתיהם. מחקר אחד שנערך לאחרונה מצא ש-78% מהמעסיקים עושים שימוש בתוכנות לניטור עובדים.

חברות תוכנה כמו האב-סטאף (Hubstaff), שהמוצר שלהן עוקב אחר תנועות עכבר המחשב, הקשות המקלדת, היסטוריית הגלישה, שימוש באפליקציות ותעבורת הדואר האלקטרוני והקבצים של העובדים, נהנו בתקופה הזו ממכירות מוגברות. תוכנות אחרות מאפשרות למעסיקים לעקוב אחר המיקום של העובדים, להקליט את מסך המחשב שלהם ואף להשתמש במצלמת הרשת של מחשבי העובדים על מנת לצלם אותם כל עשר דקות ולוודא שהם יישובים מול המסך.

באופן דומה, יישומי "משרד בענן" פופולריים כמו סלאק (Slack) ומיקרוסופט טימס (Microsoft Teams) אוספים נתונים על זמני הפעילות של עובדים. אם לא פתחת את היישום דבר ראשון על הבוקר, המעסיק עשוי לחשוב שאיחרת לעבודה. מיקרוסופט 365 (Microsoft 365), חבילת התוכנות הנפוצה ביותר בעולם, מאפשרת למנהלים לכרות נתונים על המשתמשים ולזהות עובדים שאינם משתתפים באופן מספק בצ'אטים קבוצתיים, לא שולחים מספיק אימיילים ואינם תורמים ליצירת מסמכים משותפים.

עובדים רבים, הלומדים להכיר את הפרקטיקות האלו של מעסיקיהם, יסכימו וודאי עם קביעתו של המייסד השותף של חברת הכלים לעבודה מרחוק בייסקאמפ (Basecamp), דיויד הינמאייר, שאמר ש"להיות תחת מעקב מתמיד במקום העבודה זו צורה של התעללות פסיכולוגית. לדאוג להיראות עסוקים לטובת הסטטיסטיקות של המעסיק זה הדבר האחרון שאנחנו רוצים לגרום לאנשים לעשות עכשיו". אכן, רוב העובדים מדווחים על תחושות של לחץ וחרדה בנוגע לריגול הזה, ושניים מתוך חמישה אומרים שהם תוהים באופן מתמיד האם צופים בהם.

תחת מעקב, אבל ביחד

אבל יש תופעות מטרידות אפילו יותר. חברת המעקב פרגלי (Pragli) מסייעת לחברות לשחזר סממנים מסוימים של המשרד במציאות מדומה, שעל עובדים מרחוק לקבל על עצמם. עובדים מהבית מונחים לשמור את מצלמות הרשת והמיקרופונים שלהם דלוקים במהלך זמן העבודה, כך שמפגשי צ'אט פנים-אל-פנים ספונטניים הם תמיד רק במרחק קליק אחד. רק בחר את דמותו הווירטואלית של אחד מהעמיתים לעבודה ותוכל להתחיל איתו שיחת וידאו מידית באופן שמדמה "לקפוץ לעמדה שלו" במשרד הממשי.

מאפיינים נוספים של "המשרד הווירטואלי" כוללים "פינת קפה" בה ניתן להיפגש לפטפט וכן מפגשים חברתיים ייזומים, ערבי משחקים ועוד. על מנת למנוע התנגדות מצד העובדים, פרגלי מעודדת חברות למתג את משטר המעקב בסגנון האח הגדול באופן היפסטרי או ניו-אייג'י, כמערכת שנועדה "ליצור תחושה של ביחד".

באופן מעורר דאגה, כמעט שלושה רבעים מכל המעסיקים משתמשים בתיעוד של דואר אלקטרוני, שיחות, הודעות או צילומי וידאו, בבקרת ביצועים של עובדים. 37% מהם השתמשו בהקלטות על מנת לפטר עובדים או לכפות אמצעים משמעתיים. כמעט מחצית מהמעסיקים, 46%, מרגלים אחר עובדיהם במטרה למנוע מהם להצטרף לאיגודי עובדים.

למרות הדאגות העצומות שהיא מעלה בנוגע לפרטיות, מדיניות המעקב הזו היא חוקית לגמרי בארה"ב. ולכן, באופן לא מפתיע, חברות מעקב מדווחות על שילוש הביקוש למוצריהן מאז תחילת המגפה. באתר אחד המוקדש ל"תוכנות לניטור עובדים בארה"ב" מוצגות למעלה ממאה חברות המוכרות מוצרים בתחום. עשרות חברות נוספות מציעות מוצרים דומים בגרמניה, בבריטניה וביפן. ההגנות על פרטיות הכלולות בתקנות המידע של האיחוד האירופי לא מנעו את האב-סטאף מלשלש את מכירותיה במדינות האיחוד.

אוטומציה וניכור

מגמה שלישית שניתן לזהות בתקופה זו היא אוטומציה. בכדי לנהל כוח עבודה מפוזר ומרוחק יותר, מעסיקים רבים עשו "דקונסטרוקציה" של משרות לכדי משימות המרכיבות אותן ויצרו בכך חלוקת עבודה חדשה, המבוססת על הבדלה בין משימות הניתנות לביצוע מרחוק לאלו הדורשות נוכחות פיזית.

לארגון מחדש הזה של העבודה שתי השפעות גורפות ומרחיקות לכת. ראשית, עובדים נדרשים לסט כישורים גמיש יותר, כדי שיוכלו להסתגל ביתר קלות לשינויים בזרימת העבודה. חברות גדולות אחדות כבר אימצו אסטרטגיות המפרקות את העבודה הנדרשת למשימות ופרויקטים בדידים, שניתן "לשדך" אותם לעובדים ברחבי הארגון.

תשלום בסופרמרקט ללא קופאית. מאז התפרצה המגפה, חברות שירותים וייצור רבות הרחיבו את השימוש בתוכנות אוטומציה (צילום: שאטרסטוק)

שנית, ה"סגמנטציה", הזו של המשימות, פירוקן לכדי מטלות קטנות ונפרדות, מאפשרת ליותר מהעבודה להתבצע על ידי אלגוריתמים ורובוטים שניתן לתכנתם בקלות לביצוע מטלות חוזרות על עצמן וצפויות מראש. מאז התפרצה המגפה, חברות שירותים וייצור רבות הרחיבו את השימוש בתוכנות אוטומציה על מנת לאפשר את העבודה המפוזרת ולפקח מרחוק על מערכות הקשורות ברשת החשמל, לדוגמה.

מחקרים היסטוריים מראים שאוטומציה זוכה לאימוץ מהיר יותר בזמנים של האטה בכלכלה. במובן הזה, המיתון שיצרה מגפת הקורונה אינו יוצא דופן. בשיא המשבר בכלכלות המתקדמות, נדמה ש"בוטים" עשו התקדמות אדירה. ההשפעה המזוקקת של העובדה הזו לאורך זמן תהיה שיותר ויותר בני אדם יוגדרו כ"מיושנים". כן, כמה מומחים חוזים שמשרות חדשות ייווצרו על מנת לענות לצרכי תעשיית הרובוטים ומערכות הבינה המלאכותית, אבל האם משרות אלו יהיו רבות כמו המשרות שיאבדו, יפרנסו באותה מידה ויהיו משמעותיות לעובדיהן? זו שאלה לא פתורה.

לחץ בית

רבים נהנו מהעבודה מהבית, לפחות בהתחלה. אחרי שהסתיים ירח הדבש, הדרישות הגוברות של מנהלים לצד אמצעי המעקב שהופעלו הפכו למקורות נוספים של לחץ. בהשוואה לעובדים מהמשרד, העובדים מהבית חשים לחץ עודף להגיב לדואר אלקטרוני, הודעות טקסט ושיחות טלפון בכל שעות היום, גם כשהם "לא בתפקיד" (מגמה זו היתה ניכרת הרבה לפני פרוץ המגפה).

כשאתה עובד מהבית, חייך האישיים והמקצועיים הופכים חופפים יותר ויותר. בעוד שהחפיפה יכולה לאפשר גמישות מסוימת (כמו למשל אפשרות לעשות סידורים אישיים במהלך היום), עשויות להיות לה השפעות משמעותיות לא רק על אושרו של העובד, אלא גם על האושר של בני משפחתו. "יש חשיבות לכך שהבית יישאר מקום פרטי מבחינת תחושת האוטונומיה, הכבוד העצמי והבריאות הנפשית של אנשים", אמר לאחרונה בראיון סילקי קרלו, מנהל הארגון "משמר האח הגדול" המתנגד למעקב אחרי אזרחים.

עבודה מהבית. עובדים מרחוק יושבים מול המחשב המונח על שולחן המטבח שלהם או כפופים על ספות עם המחשב הנייד מונח על הברכיים, ובוהים במסכי מחשב במשך שעות ארוכות (שאטרסטוק)

בטיחות בעבודה וארגונומיה (סביבת עבודה ארגונומית מעוצבת בין היתר כך שתנוחת העבודה לא תזיק לעובד) הם שני נושאים נוספים שנפגעו באופן משמעותי במעבר לעבודה מהבית. עשרות שנים של מאבקים נדרשו על מנת שיחוקקו חוקי בטיחות ובריאות שנועדו להגן על עובדים בסביבת העבודה. כיום, עובדים מרחוק יושבים מול המחשב המונח על שולחן המטבח שלהם או כפופים על ספות עם המחשב הנייד מונח על הברכיים, ובוהים במסכי מחשב במשך שעות ארוכות.

כדי להתמודד עם המצב הזה, יש מעסיקים שסייעו לעובדיהם לעצב את סביבת העבודה הביתית, וכמובן שפרילנסרים הנהנים מתשלום גבוה יכלו לרכוש עבור עצמם ציוד חדש ומותאם, אבל מיליוני עובדים אחרים נותרו לדאוג לעצמם. בעבור עובדים שאין להם מעסיק תומך או הכנסה מספקת לרכישת ציוד מתאים, בריאות ארגונומית הפכה לאתגר מתמשך.

עמדת עבודה ביתית. רילנסרים הנהנים מתשלום גבוה יכלו לרכוש עבור עצמם ציוד חדש ומותאם (צילום: Shutterstock)

עובדים רבים נאלצים גם להתמודד עם לחץ מוגבר לשפר את מיומנויותיהם. כשכוח העבודה נעשה מפוזר ומרוחק יותר, מעסיקים נוטים להעביר את האחריות הזו לעובדים עצמם. מדינות רבות לא השקיעו כלל בהכשרת עובדים להתמודדות עם האתגר הזה. יוצאי הדופן הם מקצועות הקשורים בתכנות, מדע נתונים ובינה מלאכותית, בהם חינוך והכשרה מקוונים משחקים תפקיד מרכזי יותר ויותר. כיום, משבר הקורונה הפיח חיים חדשים בחינוך מרחוק, וחברות כמו אודסיטי  (Udacity)  מפתחות עשרות קורסים בשיתוף עם תאגידים כמו גוגל, אמזון ומרצדס.

הזדמנויות נוספות לחלק מהעובדים

למרות הסיכונים והאתגרים האלו, ישנם מקצועות, וישנם אזורים של פריפריה גיאוגרפית, הצפויים להרוויח מהפיכתו של כוח העובדה למפוזר יותר. ערים קטנות ועיירות שיש בהן מוסדות אקדמיים סבירים בתחומי המדע, הטכנולוגיה, ההנדסה והמתמטיקה (מקצועות ה-STEM על פי ראשי התיבות באנגלית) יוכלו לספק מאגרים של עובדים צעירים שיעבדו מרחוק. עובד באלבאמה, יוון או קרואטיה כבר לא יידרש לעשות רילוקיישן לסאן פרנסיסקו, ניו יורק, ברלין או לונדון על מנת למצוא עבודה.

חברות עסקיות יוכלו לפתוח מתחמים אזוריים, או לספק לעובדים גישה למתחמי עבודה משותפים בכל מקום בו יימצא ריכוז של עובדים, במקום לחייב את רוב כוח העבודה שלהן לנסוע מדי יום למטה מרכזי. יש בכך פוטנציאל מסוים לחלוקה מחדש של הזדמנויות במיקומים מרוחקים ובעבור פלחי אוכלוסייה חדשים של עובדים. התופעה יכולה גם לצמצם תופעה של "בריחת מוחות" שהפכה יותר ויותר חמורה בעשורים האחרונים בפריפריות.

אבל לא כל המשרות מרחוק נבראו שוות. מיליוני עובדים בקצה מועט המיומנויות של שוק העבודה – לרבות אחוז לא פרופורציונלי של נשים – ימשיכו להיפגע. בעוד לעובדים משכילים הנהנים מהכנסה גבוהה יש על פי רוב את התנאים לעבוד בנוחות מהבית, ולהמשיך לקבל שכר ולקדם את הקריירה שלהם, לעובדים רבים אחרים פשוט אין את המרחב הביתי המספק או את חיבור האינטרנט המהיר היקר יותר.

פצצת זמן של חוסר שוויון

על פי כמה הערכות, רק ל-65% מהאמריקאים יש חיבור אינטרנט ביתי שיכול לאפשר שיחות וידאו באיכות מספקת לעבודה. לפי סקר שנערך כמה חודשים אחרי התפרצות הקורונה, חצי מהעובדים בבית עבדו מחדר השינה או מהמרחב המשותף של הבית כמו הסלון או המטבח. "במשולב", קבע הכלכלן ניקולאס בלום מאוניברסיטת סטנפורד, "התנאים האלו מייצרים פצצת זמן של חוסר שוויון".

בהיעדר תקנות וסטנדרטים מספיקים בשוק העבודה, המעבר ליותר עבודה מרחוק וליותר עבודה מבוססת פלטפורמות דיגיטליות יגרום ל"מרוץ לתחתית" בין אזורים שונים ובין מדינות. כבר היום, פלטפורמות עבודה מקוונות מאפשרות לעובדים מכלכלות מתפתחות לעבוד בשכר נמוך מזה שדורשים עובדים בכלכלות מתקדמות ובכך לפגוע בשכר במדינות המפותחות. על פי דוח שנערך לאחרונה בארגון העבודה העולמי (ILO), עובדי פלטפורמות העבודה הדיגטליות מארצות מתפתחות משתכרים בממוצע 60% פחות מעובדים ממדינות מפותחות, ומספר פלטפורמות העבודה זינק מ-142 ב-2010 ל-800 ב-2020.

ככל שהמגמה הזו תימשך, היא תאפשר ליותר ויותר חברות לעבור למיקור חוץ מבלי להזיז מפעלים או תשתיות. במקום להפיץ הזדמנויות לעוד עובדים, התוצאה תהיה לחץ מתמיד להורדת עלויות שכר, כשהתועלות מצטברות בעיקר בידיהם של מעסיקים.

שכר מעורער מערער הכל

נושא נוסף לדאגה, הוא שמגמות אלו שהתגברו בשל המגפה יערערו את בסיס המס. ככל שעובדים רבים יותר יועסקו על ידי פלטפורמות מקוונות, רשויות המס יצטרכו לקבל גישה לנתוני תעסוקה מדויקים ומתוזמנים שיאפשרו להם לעקוב אחר תשלומים על פני פלטפורמות מגוונות ובין מדינות שונות.

בהיעדר גישה זו, יהיה קשה יותר ויותר לגבות מס הכנסה ודמי ביטוח לאומי מעובדים מפוזרים ומהעסקים המפוזרים המעסיקים אותם. התוצאה הבלתי נמנעת תהיה שחיקה של הכנסות המדינה ההכרחיות למימון חינוך, בריאות, דיור, תשתיות ירוקות למניעת התחממות כדור הארץ וביטחון לאומי.

המגמה השקטה הזו מחייבת באופן ברור תשומת לב דחופה של ממשלות ומנהיגי איגודי עובדים. וכן, דוח התעסוקה והמצב החברתי האחרון של ארגון העבודה העולמי לא תיאר את היקף האיום הזה ומן הסתם לא הציע אסטרטגיה להתמודדות איתו.

קשה לחזות את ההשפעות ארוכות הטווח של המגמות שתוארו במאמר זה. אבל עלינו לנקוט צעדים עכשיו, על מנת להבטיח שעובדים מפוזרים יוכלו ליהנות מהכשרה מקצועית, בטיחות בעבודה, הטבות סוציאליות "ניידות", זכויות מיקוח על שכר, יחסי עובד-מעביד תקינים, גישה לאינטרנט מהיר ביתי במחיר נגיש וצורות הכרחיות נוספות של תמיכה. על מנת להבטיח שגשוג ממנו ייהנו רבים יש לכונן סטנדרטים מספקים. אחרת, חוסר השוויון של ימינו עתיד רק להחריף.

סטיבן היל, לשעבר מנהל המרכז לטכנולוגיה הומנית, כתב שבעה ספרים לרבות: Raw Deal: How the “Uber Economy” and Runaway Capitalism Are Screwing American Workers and The Startup Illusion: How the Internet Economy Threatens Our Welfare (in German)..

*הנתונים המוצגים בכתבה מתייחסים לעובדים ומעסיקים מארה"ב, אלא אם מצוין אחרת.

© Project Syndicate, 2021