״אני לא מכיר חוות דעת רצינית שאומרת שהסרת הפיקוח על הלחם תעשה משהו טוב״, אומר הכלכלן ד"ר יובל אופק-שני מאוניברסיטת ארלנגן-נירנברג בגרמניה, ״למי זה מפריע שיש פיקוח? מתישהו תהיה סיבה, יעלו את המחיר, וישאירו אותו למעלה״.
ועדת המחירים של משרדי האוצר והכלכלה המליצה בשבוע שעבר להסיר את הפיקוח ממחיר הלחם האחיד. לטענת חברי הוועדה ״נוצרו תנאים לשוק תחרותי״, והסרת הפיקוח לא תוביל לעליית מחירים. ד״ר אופק-שני חולק עליהם.
הפיקוח על מוצרי החלב ירד, והמחירים קפצו
מחקר שכתב ד״ר אופק-שני עוסק בהסרת הפיקוח על מספר מוצרי החלב (קוטג', מילקי, שמנת מתוקה ועוד) והשפעותיו על המחירים לצרכן. על פי ממצאיו, במשק קטן כמו זה הישראלי נדרשת חשיבה חדשנית יותר על האופן בו צריכה מדיניות ציבורית להשפיע על המחירים.
״כולם יודעים שהמחירים של מוצרי החלב עלו, אבל אפשר לייחס את זה לכל מיני גורמים. באותה תקופה עלו מחירי התשומות, ומחיר העבודה״, הוא מסביר, ״מטרת המחקר היתה להראות את ההשפעה של הסרת הפיקוח על עליית המחירים״.
איך מבודדים את המרכיב הזה?
״מה שעשיתי היה לחקות את מודל הפיקוח של משרד החקלאות, ולהגיד איך היה נראה פיקוח המחירים שלהם בהינתן מחיר החלב, השכר, ושאר המרכיבים. כלומר, הדמיה של מה היה המחיר אם היה פיקוח, והשוויתי את זה למחיר בפועל – אחרי הסרת הפיקוח.
״גיליתי שהמחיר של המוצרים שיצאו מפיקוח עלה בשיעור של 4.6% עד 32.6% מעל המחיר הצפוי, אם המוצרים היו נשארים בפיקוח. המחקר מתבסס על נתונים בין השנים 1999 ל-2011, אז המחאה החברתית שינתה את התנהגות המחירים״.
אם עלות העבודה וחומרי הגלם חושבו, כל העלייה הזאת היא בעצם עלייה ברווחים?
״כן, ברמת העיקרון זה הכול עלייה ברווח״.
״הדו״ח של ועדת המחירים מחזיק 20 עמודים, ובסוף המסקנה: ׳יהיה בסדר׳״
את תוצאות המחקר מרחיב ד״ר אופק-שני למסקנה רחבה יותר על פיקוח מחירים ומעורבות המדינה במשק בכלל. לדבריו, פיקוח על מחירים צריך להיות כלי לגיטימי יותר בארסנל הכלים של ממשלה בשביל להביא לתחרות בריאה יותר ושמירה על מחיר הוגן.
״מדינת ישראל היא מדינה מאד קטנה״, הוא מסביר, ״היכולת לייצר בה תחרות אפקטיבית קטנה, וכמעט בכל תחום, יש או מונופול או אוליגופול. לדוגמה, לא כדאי להביא המון סירות קטנות שמייבאות חיטה לישראל, צריך סירה גדולה שמביאה חיטה לישראל. אז השאלה היא מה עושים עם זה. לפעמים לא צריך לעשות כלום, ולפעמים צריך רגולציה או פיקוח. צריך לשקול מה עולה יותר, לקיים פיקוח מחירים או לא לקיים רגולציה. זאת השאלה שצריך לשאול״.
״קראתי את הדו״ח של ועדת המחירים. הם כותבים שם 20 עמודים, ובסוף המסקנה היא שאם יסירו את פיקוח המחירים יהיה בסדר. בשום מקום לא נשאלה השאלה האם צריך להסיר את הפיקוח על מחיר הלחם או למה להסיר אותו. בדרך כלל אומרים ׳זה פוגע בחדשנות׳, אבל המתכון של הלחם לא השתנה 20 שנה, זה מוצר פשוט, אין מה לחדש״.
הם כותבים שתפקיד הפיקוח הוא לא להוריד מחירים, אלא רק להתערב במקרה שיש פגיעה בתחרות.
״העברתי הרצאה לצוות הכלכלי של הרשות להגבלים עסקיים לפני עשור, והם אמרו לי: ׳נקודת המוצא שלנו היא שפיקוח מחירים זה מוצא אחרון׳. הטענה שלי שזה פשוט לא נכון. פיקוח מחירים הוא לא בעייתי בפני עצמו. הפיקוח על מחירי הלחם לא מפריע לאף אחד.
״ישראל סובלת מבעיה שאין יכולת לייצר תחרות. לכן, לבחור מוצרים מובילים בקטגוריות שונות ולהטיל עליהן פיקוח – יכולה להיות אסטרטגיה נכונה כדי להשפיע על המחירים. יכולות להיות כל מיני אסטרטגיות אחרות, אפשר גם שמדינת ישראל תייצר לחם, ותמכור אותו בלי להרוויח ובלי להפסיד, ותייצר מחיר רצפה ציבורי. העניין הוא שלכל שוק צריך לבחור את האופציה שמתאימה לו, ולא להשתמש באותן טכניקות באופן אוטומטי״.
התומכים בהסרת הפיקוח טוענים שהתערבות המדינה תפגע ביעילות השוק?
״נוח לא לדבר על זה, אבל בשוק התרופות למשל המדינה בעצמה קונה את כל התרופות, קנייה ריכוזית, ומחלקת לאזרחים לפי הצורך שלהם. זה הכי רחוק משוק חופשי שאפשר, ואני לא חושב שיש ויכוח שזה אחד הדברים היעלים בעולם.
״הרגולציה מקובעת ולא יצירתית. ההצעות של משרד האוצר שמרניות, ממחזרים קונספציות משנות ה-90 שנכשלו במבחן המציאות. כבר שנים אומרים שאנשים כבולים לחברות הגז באספקת גז ביתי, ומשלמים מחירי עתק. המדינה עושה את כל התרגילים כדי לייצר תחרות במקום להגיד ׳זה מוצר הומוגני, אין מה לחדש, וצריך לקבוע לו מחיר אחיד״.
מחיר הלחם טעון גם פוליטית, כי הוא מוצר יסוד.
״מבחינה כלכלית, יש שלושה יצרנים של לחם במדינה, למה שהם יתחרו אחד בשני על המוצר שהם גם ככה לא מרוויחים עליו? מתישהו תהיה איזו סיבה, הם יעלו את המחירים וישאירו אותם למעלה.
״התאוריה הכלכלית מראה שבשוק שאין בו הרבה יצרנים, כמעט כל מחיר יכול לקחת. זו התיאוריה, אבל בפועל, המציאות מראה שהמחירים נוטים למעלה״.
