דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
20.4°תל אביב
  • 21.7°ירושלים
  • 20.4°תל אביב
  • 21.9°חיפה
  • 19.4°אשדוד
  • 18.2°באר שבע
  • 25.0°אילת
  • 21.2°טבריה
  • 19.1°צפת
  • 18.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

פרשנות / הפצצה שהטיל האוצר על החוסכים לפנסיה: הבטחות על הקרח במקום אחריות המדינה

עובד בן 30 שחוסך היום יפגוש את ההבטחה לפצות אותו, במקרה של תשואה נמוכה, רק בשנת 2056

שר האוצר אביגדור ליברמן  (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
שר האוצר אביגדור ליברמן (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יונתן קירשנבאום

הרפורמה שהציע משרד האוצר בפנסיות של הישראלים היא פצצה של ממש. המושג היבשושי ״איגרות חוב מיועדות״ – וביטולן, מסתיר נזק עצום שייגרם לחסכונות שאמורים להחזיק מיליוני אנשים בגיל הפנסיה.

איגרות החוב המיועדות הן איגרות שמנפיקה המדינה בתשואה של 4.8%, ועל פי חוק מרכיבות היום כ-30% מתיק הפנסיה של עובדי ישראל. המטרה של איגרות החוב הללו להבטיח תשואה גבוהה יחסית לקרנות הפנסיה, ובכך להבטיח לציבור בטחון כלשהו לגבי העתיד הפנסיוני שלו.

בעבר, 90% מכספי הפנסיה הושקעו באיגרות חוב מיועדות, אבל ההיקף צומצם עם השנים עד שהגיע לרמה של 30%. היתר מושקע על ידי קרנות הפנסיה בשוק ההון, בלי מעורבות של המדינה. הכסף הזה נתון לירידות ועליות בשווקים בארץ ובעולם.

ההצעה של האוצר היא לחסל את איגרות החוב המיועדות – המדינה תפסיק לקנות מקרנות הפנסיה ביטוח בתשואה של 4.8% – ובמקומן להמציא מכשיר חלופי, מעין ביטוח השקעות לשעת חירום, שיוצמד לאיגרות החוב הסחירות.

על פי המנגנון המוצע, פעם בחמש שנים תחושב התשואה של אותם 30% מנכסי קרנות הפנסיה, ואם יתגלה שהתשואה עליהם נמוכה מ-27.6% (היעד שמציב האוצר), קרנות הפנסיה יפוצו על ידי המדינה בהפרש.

במקרה שבו התשואות יהיו גבוהות יותר מ-27.6% במהלך אותן חמש שנים, ההפרש ילך לקרן וממנה ישולמו הפרשים עתידיים.

***

בתרחיש האופטימי כביכול, ציבור החוסכים לא ייפגע מהרפורמה. שוק ההון יתאפיין בעליות, התשואה תהיה גבוהה מ-5% והחוסכים ייהנו מכך עוד יותר ממה שזכו לו במסגרת איגרות החוב המיועדות. המדינה לא תידרש לשלם בעצמה דבר.

בתרחיש שבו התשואה תהיה מתחת ל-5%, המדינה תידרש להשלים את החסר שיווצר בכספי הפנסיה בעצמה. במקרה של נפילות קיצוניות, ההוצאות של המדינה עלולות להיות גבוהות הרבה יותר מאשר היום.

הנהנים הגדולים מהמהלך יהיו המשקיעים בשוק ההון. הם ייהנו מגישה לכמות גדולה יותר של הון שהגיע עד היום לתקציב המדינה. נכון להיום מלאי איגרות החוב המיועדות עומד על כ-230 מיליארד שקלים. התקציב העצום הזה של חוסכי הפנסיה בישראל, נמצא כיום בתקציב המדינה ולא בשוק ההון.

ברגע שהמדינה תפסיק להנפיק איגרות חוב מיועדות, ישתחררו כ-15.3 מיליארד שקלים שהיו בעבר חלק מתקציב המדינה לשוק ההון – כל שנה, במשך 15 שנים.

סיבה נוספת שיש לשחקנים בשוק ההון לשמוח היא העובדה שלמעשה 30% מכספי הפנסיה בישראל יהיו מבוטחים בפועל על ידי המדינה. מכוון שמדובר בהון עם תשואה מובטחת, המחיר שלו בשוק ההון עשוי לרדת- מה שעלול לפתוח פתח לשימוש סיכוני יותר מצד המשקיעים.

בדו״ח בנק ישראל האחרון פורסמו נתונים שמעידים על כך שהזרמת יותר ויותר מכספי הפנסיה לשוק ההון הגדילה באופן ניכר את ההיצע בשוק, וגרמה לקרנות לחפש אפיקי השקעה דווקא בחו״ל. מעבר לכך שאיגרות חוב מיועדות מבטיחות שהשקעות ההון יתבצעו במשק הישראלי, ייתכן שהוצאת סכומים גדולים נוספים של הון לשוק יגבירו עוד יותר את היקף ההשקעה של המוסדיים בחו״ל ויכבידו על בנק ישראל בניהול שער המטבע.

***

הדרמה הגדולה בשינוי שמציע האוצר הוא המדרון החלק לעבר היעדר אחריות של המדינה בכלל לכספי החוסכים. יש הבדל גדול בין איגרות חוב מיועדות שמבטיחות תשואה מיטבית לפנסיונרים למשך 15 שנים לפחות, לרפורמה שמציע האוצר – ביטוח לקרנות שאפשר לבטל בכל רגע. הבעיה היא שהחוסכים לא יוכלו לסמוך על המדינה שתגן עליהם בטווח הארוך. סביר להניח שגם בעתיד ירצו באוצר להקטין את שיעור ההגנות שהמדינה מעניקה לציבור. לנוכח הצעדים בשנים האחרונות, אין סיבה לחשוב אחרת.

הסרת ההגנות שניתנות לציבור החוסכים לפנסיה צפויה להמשיך להיות מטרה עבור משרד האוצר משתי סיבות; הראשונה שמדובר בהוצאה לא קטנה של המדינה, והשנייה עקרונית יותר: ההגנה שמספקת המדינה לציבור היא למעשה התערבות בשוק ההון, שאמור לכאורה לתפקד באופן היעיל ביותר ללא התערבות ממשלתית על פי התיאוריה הכלכלית הניאו ליברלית.

בניגוד לאיגרת חוב, אותה המדינה לא יכולה לשנות ברגע שההנפקה יצאה לדרך, ורק פשיטת רגל לאומית תביא להפסד ההשקעה, המעבר לביטוח התשואה מעלה חשש שבהמשך הדרך המדינה תחליט לשנות את הכללים.

עובד בן 30 שחוסך היום, יפגוש את ההבטחה לפצות אותו במקרה של תשואה נמוכה רק בשנת 2056. מי יודע מי יהיה אז בשלטון כדי לעמוד בהבטחה. הניסיון של החוסכים בקרנות הוותיקות מלמד שבחלוף הזמן, האוצר עלול להתנער מהבטחתו לפנסיונרים ולקצץ בקצבה שמגיעה להם.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!