משרד השיכון יחויב לקבוע קריטריונים מדידים לשקול בקשות חריגות ולפרסם את מצב התורים לממתינים לדיור ציבורי, כך פסקה היום (רביעי) השופטת מיכל אגמון-גונן מבית המשפט המחוזי בתל אביב. מפסק הדין, שאיגד בתוכו חמש עתירות שקשורות לדיור ציבורי, עולה שעומסים כבדים בוועדות החריגים של משרד השיכון מותירים מקרים קשים ללא מענה.

בפסק הדין מסופר סיפורה של גברת לוי, אם חד-הורית לשני ילדים, קורבן התעללות ואלימות קשה במשפחה. לאחר שבקשתה לדיור ציבורי נדחתה, מכיוון שזכאות על פי הנהלים מותנית בהורות לשלושה ילדים תחת גיל 21 לפחות, פנתה לוי לוועדת החריגים, וזאת לא מצאה אותה זכאית ליחס מיוחד מטעמי חוסר חריגות "מנקודת הסתכלות רוחבית".

5,770 זכאים ממתינים כיום לדיור ציבורי, 4,340 מהם ממתינים לדירה ראשונה, כך לפי נתונים שהציג נציג משרד השיכון אתמול (שלישי) בוועדת הכלכלה. בתקציב הדו-שנתי הקרוב אמורות להתווסף כ-1,700 דירות חדשות. בסך הכול יש בישראל מעל ל-30 אלף ממתינים לדירה. על פי פסק הדין, לוועדת חריגים של משרד השיכון מגיעים כ-30 אלף פונים כל שנה, כך שרק המקרים הקשים ביותר זוכים ליחס.

השופטת מיכל אגמון-גונן, שדנה בשנים האחרונות בכמה פסיקות שקשורות לדיור הציבורי ואף פסקה בחודש האחרון נגד פרקטיקות של בילוש אחר זכאים, טענה שהעתירות אינן דנות בשאלות של הקצאת התקציבים לדיור הציבורי וחלוקת משאבים הוגנת, אבל בכל זאת הן נוגעות בהן בעקיפין, שכן המחסור בדירות והקשחת התנאים הם הגורמים לעתירות. "התקציבים המוקצים לסיוע בדיור בכלל, ולמקרים החריגים בפרט, עומדים ברקע, תלויים כענן קודר מעל העותרות שלפניי, כמו גם מעל כל הנזקקים לסיוע בדיור, והופכים את עבודת ועדות החריגים לכמעט בלתי אפשרית מראש".

בכללותו, תקציב החריגים נמוך ומשתנה. על פי הנתונים מדו"ח מבקר המדינה מ-2020, ב-2017 עמד תקציב הזכאים על 1.82 מיליארד שקל, בעוד תקציב החריגים עמד על כ-60 מיליון שקלים (כ-3%), לעומת 2018, אז תקציב הזכאים עלה ועמד על 1.847 מיליארד שקל, בעוד תקציב החריגים ירד משמעותית ועמד על כ-40 מיליון שקלים (כ-2%). זאת, בעוד רשימת הפניות לוועדת חריגים גדלה מדי שנה. "ברור לחלוטין שלא כל מי שאכן נזקק לסיוע בדיור, מוגדר זכאי על פי הנהלים", ציינה אגמון-גונן.

בעקבות העתירות שדנות בהתנהלות ועדות החריגים בשיקול הדעת והפרסום, בית המשפט חייב את משרד השיכון להוסיף למסמך התבחינים שמוגש לזכאים את אופן המדידה והממצאים שדרכם קיבל את הכרעתו. משרד השיכון יצטרך לייצר את המנגנון בתוך שנה וחצי, ולדאוג לתהליך מיחשוב כדי שכל ההחלטות של ועדות החריגים יפורסמו.

פריצת דרך משמעותית נוספת בפסיקה של השופטת אגמון-גונן נוגעת לפרסום מצב התורים, עד לרזולוציות המקומיות. כיום, ממתינים רבים אינם יכולים לבדוק מה אורך התור ביישוב מסוים ומה המאפיינים של הממתינים בתור, ופרסום מצב התורות יוכל לאפשר להם לקבל החלטה אם לעבור ליישוב אחר כדי לקצר תהליכים.