שער הדולר הגיע אתמול (רביעי) לשפל של 3.21 שקלים, הרמה הנמוכה ביותר מאז נקודת השפל ההיסטורית לפני שבעה חודשים, והנמוכה ביותר מאז הוכרזה תכנית רכישת הדולרים הנרחבת של בנק ישראל.

בתחילת השנה הכריז בנק ישראל על תכנית רכישות של 30 מיליארד דולר במטרה למתן את התחזקות השקל, שפוגעת ביצואנים ובתעשייה המקומית. הנגיד אמיר ירון הבהיר מספר פעמים מאז ההכרזה על התכנית כי רף ה-30 מיליארד דולר מהווה הגבול התחתון של הרכישות של בנק ישראל, אבל מאז לא עדכן את כוונת הבנק. כבר באפריל הודיע בנק ישראל שניצל כבר כמחצית מאותם 30 מיליארד דולר ברכישות בניסיון לבלום את הייסוף.

בנק ישראל צפוי לפרסם היום נתונים חודשיים על יתרות המט"ח, ודרכם ניתן יהיה להבין האם מסגרת התכנית קרובה למיצוי.בחודש יוני רכש בנק ישראל כ-3.1 מיליארד דולר. הניצול הגבוה של התכנית וההצלחה החלקית בלבד בבלימת הייסוף מביאה לציפיות גבוהות לכך שירון יכריז על הגדלת התכנית, יתכן שכבר בימים הקרובים.

התכנית, עליה הכריז בנק ישראל בתחילת שנת 2021, הצליחה בתור התחלה להביא לעלייה בשער הדולר. בשבוע הראשון לביצוע התכנית זינק שער הדולר ב-3.1% אחוז, והמשיך לעלות עד לחודש אפריל, אז עמד על שיא של 3.33 שקלים- גידול של 4.7% לעומת תחילת 3.18 שקלים בתחילת השנה, רמה שנחשבה לשפל היסטורי. עם זאת, מאז חודש אפריל חלה חזרה למגמת ירידה בשער הדולר, ונכון להיום הוא עומד בשיעור נמוך ב-3.6% מאז השיא בחודש אפריל.

על פי בנק ישראל, חלק גדול מהגורמים לייסוף המתמשך מקורם בגופים המוסדיים הישראליים, שמגדרים את השקעותיהם בחו"ל. כך, כששווי הנכסים הדולריים שלהם עולה, הם נדרשים להגדיל את הגידורים שלהם, מה שכרוך במכירת שקלים וקניית דולרים- וכתוצאה מכך דחיפת ערך השקל מול הדולר כלפי מטה. בסוף חודש אפריל, למשל, חלו זינוקים בשוקי המניות והאג"ח האמריקאיים, מה שככל הנראה גרם לירידה בשער הדולר, כאשר דבר דומה התרחש באמצע חודש יולי- מה שעשוי להסביר את הנפילה האחרונה בשער.