זכייתו של ארטיום דולגופיאט במדליית זהב אולימפית העלתה לכותרות לא רק את ענף ההתעמלות, אלא גם סוגיות כאובות הקשורות בהשתלבותה של קהילת העולים מברית המועצות לשעבר בישראל. בראיון שערך העיתונאי בן כספית עם אמו של האלוף האולימפי, אנג'לה ביאן, לאחר רצף של שאלות על חינוך רוסי למצוינות, שאל כספית את האם הגאה אם היא מצפה לנכדים.

ביאן ענתה לו שלפני שיהיו לה נכדים, בנה צריך להתחתן, מה שלא מתאפשר בארץ. דולגופיאט, מסתבר, הוא יהודי רק מצד אביו. ההלכה האורתודוכסית, ולכן גם מבחינת מדינת ישראל, לא מכירה ביהדותו. היותה של בת זוגו תושבת בלרוס החיה עמו בארץ לא מסייעת.

"כספית הופתע מזה" אומרת קטיה קופצ'יק, מנהלת תוכן ומדיה בארגון ישראל חופשית. "אני חושבת שנפער אצלו דיסוננס. בנאדם נותן את כל כולו לטובת ניצחון אולימפי כנציג ישראל, וכשהוא חוזר הביתה הוא סוג של 'לכלוכית' כזו, ולא נותנים לו אפילו להתחתן במדינה שלו".

בין אם ביאן התכוונה לפתוח את תיבת הפנדורה הזו, או שכספית משך אותה בלשונה, הריאיון הציף עוול ארוך שנים. לדברי קופצ'יק, לפני עשור הנושא לא היה נוכח כלל בסדר היום הציבורי. גם בתוך "המגזר" מיעטו להתייחס אליו. אבל כיום, "הנישואים האזרחיים הוא מהנושאים מהפופולריים ביותר. שלושה קמפיינים שונים בבחירות האחרונות עסקו בו. הסיפור של ארטיום מסתובב באלפי בקבוצות  דוברות רוסית, ופוסט שהעלנו על המקרה ב'ישראל חופשית' קיבל חשיפה חסרת תקדים".

4,000 ישראלים נוספים שלא יכולים להתחתן מדי שנה

על פי נתונים שהציג בשבוע שעבר פרופסור זאב חנין מאוניברסיטת בר אילן, חוקר בכיר במשרד הקליטה, בישראל יש כ-400  אלף גברים ונשים שלא יכולים להתחתן בישראל כי הם איננם מוכרים כיהודים מבחינת הרבנות. המספר הזה, שהוצג ברדיו רק"ע, אינו כולל בעלי דת אחרת כמובן. המספרים האלו גדלים בקצב של 4,000 איש בשנה, וכוללים גם ילדים שעדיין רחוקים מגיל נישואין ומבוגרים שאינם מעוניינים להתחתן. רובם נולדו בברית המועצות לאם שאינה יהודייה, או שנולדו בארץ לאם או להורים שאינם מוכרים ברבנות.

"אין אתר הכרויות לחסרי דת בישראל" אומרת קופצ'יק.  "אין דרך מוסכמת להגדיר אותם. לכן אי אפשר להוסיף לזה עוד את כל הזוגות בהם רק אחד מבני הזוג יהודי, שגם להם אין דרך להתחתן במדינה".

מה עושים אותם 400 אלף?
"מתחתנים מחוץ לרבנות. יש שתי דרכים, או דרך ארגונים שמחתנים מחוץ לרבנות אבל אז הנישואים אינם מוכרים, או בחו"ל. מי שנרשם במדינה אחרת כזוג נשוי מוכר כנשוי גם בארץ.

"ב'הויה', מרכז הטקסים של תנועת ישראל חופשית, מתחתנים כ-700 זוגות בשנה. הם יכולים להזמין דרך הארגון טקס חופה שוויוני מחוץ לרבנות ולחתום על תצהיר ידועים בציבור בפני עורכי דין מתנדבים. גם בתנועה הרפורמית והקונסרבטיבית עורכות טקסי נישואין פרטיים, כמו גם כמה ארגונים נוספים. זוגות אחרים חיים כידועים בציבור בלי הסדר משפטי כזה או אחר ובלי טקס".

מחוץ לרבנות

מספר המתחתנים בחו"ל אינו ידוע, לא כולם מדווחים למשרד הפנים עם חזרתם ארצה. גם מספר הזוגות שחיים כידועים בציבור אינו ידוע. "המדינה לא עוקבת אחרי זה, אלו זוגות מתחת לרדאר" אומרת קופצ'יק. בשנת 2016 עלתה חברת הכנסת דאז קסניה סבטלובה  על דוכן הכנסת לבושה בשמלת כלה, עם הצעת חוק למימון חתונות בחו"ל לזוגות שאינם יכולים להינשא בארץ. "אם המדינה לא מאפשרת נישואין לכל אזרח ישראלי, ומכריחה ישראלים רבים להנשא בחו"ל, שתישא בהוצאות "אמרה סבטלובה.

לדברי יותם ברום, יו"ר עמותת פנים להתחדשות יהודית, בשנת 2018 דיווחו כ-5,650 איש כי נישאו בחו"ל במהלך השנה. ב-2017 היו 7,734 מדווחים, אליהם הצטרפו עוד כ-5,080 מדווחים מאחרים. כיוון שאין כאמור חובה לדווח, הנתונים האלו ככל הנראה חלקיים בלבד.

על בסיס הקיטון במספר הנרשמים ברבנות, לצד הגידול באוכלוסייה, מוערך שכ-12 אלף ישראלים מתחתנים מדי שנה בחו"ל, בין אם כי אינם יכולים להתחתן בארץ או כי אינם רוצים להתחתן ברבנות. בנוסף לכך, ב-2018 נערכו בישראל מעל 2,600 טקסים פרטיים, כשליש מהם של יוצאי חבר העמים. גם שם יש מגמת גדילה עקבית.

"הרבנות בוכה שמתחתנים אצלה פחות" מוסיפה קופצ'יק. "היא אומרת שמתחתנים פחות, אבל פשוט יש הרבה טקסים מחוץ לרבנות. זו המגמה והיא עקבית".

כמה עולה החגיגה הזו בחול?
"אם בנאדם מתחתן חתונת 'אלוויס' בלאס וגאס, הכרטיס יעלה לו פי 3 מפראג, שהיא יעד פופולארי במיוחד. קפריסין, יעד פופולארי לא פחות, יותר זולה.  מדובר על כמה אלפי שקלים לפחות: מלון, שני כרטיסים, לרוב אנשים מביאים גם חברים כדי שהמעמד יהיה פחות בודד. כמובן שאצל רוב הזוגות זה לא מסתיים שם ומארגנים גם חתונה גדולה בארץ.

בשם היהדות

מבחינתה של קופצ'יק, המאבק בעבור נישואים אזרחיים מתנהל הן בשם ערכי היהדות, והן בשם ערכים ליברליים. "מדינה יהודית שמעודדת עלייה לא יכולה להגיד לעצמה שהיא נותנת אישור רק לסוג מסוים של יהודים ואת כל השאר היא דוחה", היא תוקפת. "לחלק את העם היהודי לקסטות בתוך ישראל זו טעות ענקית. אנחנו חייבים ליצור מחנה משותף.

"זה בסדר שבעם ומדינת ישראל מתקיימות כמה קהילות מקבילות, כשלכל אחת יכול להיות מוסד רבני משלה. יש פה סיפור שהיא מעבר לחתונה, אלא שאלה מיהו יהודי מה הוא החזון המשותף של העם היהודי  בעולם. מה לעשות שחלקו הגדול של העם לא דומה לדרעי וליצמן? אנחנו אמנם המרכז של העולם היהודי, אבל אנחנו לא יכולים לאפשר לעצמנו לדחות כל כך הרבה אנשים בעם".

עד היום, היו כמה הצעות חוק למיסוד נישואים אזרחיים, ומספר פניות לבג"ץ. חוק ברית הזוגיות מ-2010 הסמיך מסלול הכרה דרך משרד המשפטים, אך לטענת קופצ'יק הוא אינו רלוונטי. "מדובר על חוק לפיו  בני זוג שאינם יהודים על פי ההלכה צריכים לעבור הליך בירוקרטי שקובע שהם לא שייכים לשום עדה דתית, ורק אז הם נישאים ונרשמים במשרד המשפטים. זה חוק שמעט מאוד אנשים יכולים ומעוניינים להשתמש בו".

הכתובת היא המדינה

מספר עיריות במרכז הארץ ניסו בשנים האחרונות למסד רישום לזוגות שאינם נשואים ברבנות לטובת קבלת שירותים מוניציפליים. סביב יוזמות אלו, שהתקיימו לרוב בזיקה לאירועי גאווה, הוגשו מספר עתירות לבתי המשפט, והתשובה תמיד היתה זהה: הכתובת היא המדינה.

"בסופו של דבר יש גורם אחד שאחראי על השוויון ועל הזכויות, וזה המדינה", אומרת קופצ'יק. "ממש לא משנה אם נורבגיה או יוטה או כוכב לכת אחר יסכים לחתן אזרחים ישראלים. אנחנו לא אמורים לשלוח את האזרחים שלנו 'לבקש חלב מהשכנים'. כמו שמדינה מעניקה לאזרח בטחון, בריאות, חינוך ותחבורה, היא אמורה להיות מסוגלת לרשום את הזוגיות של האזרחים שלה, גם בלי שיעברו בממסד דתי בניגוד לרצונם.

"השינוי צריך לעבור בכנסת ולהיות אמירה ברורה של הריבון. נכון להיום, מדינת ישראל רושמת רק זוגות שחותנו על ידי כוהני דת נוצרים, מוסלמים או יהודים אורתודוכסים. חייב להיות מסלול אזרחי רגיל, בדרך המלך, לצד המסלול הדתי".

התנגדות החרדים לנישואים אזרחיים, לפחות ברמת ההנהגה הרשמית, גורפת. אבל בציונות הדתית ניתן לשמוע גם קולות אחרים. "יש שם מאבק ארוך בנוגע למי מחזיק במפתחות הדת בישראל. יש שם ויכוח תאולוגי וגם לאומי, על  מידת המעורבות במדינה ועוד. נפתלי בנט ומתן כהנא מכוונים גם לעמדות כוח פוליטיות שקשורות בממסד הדתי היהודי".

עוקפים מימין

קופצ'יק טוענת שלמאבקה יש שותפים גם בצד השמרני של המפה הפוליטית, מימינה של בנט ועד הפלג השמרני בכחול לבן. "בקרב מצביעי בנט, גדעון סער וכחול לבן, שיש שם לא מעט דתיים, רואים תמיכה משמעותית בקידום נישואים אזרחיים" היא מסבירה. "בציונות הדתית, איפה שיש אתוס חזק של מדינה אחת וחיים משותפים, מבינים שהמדינה חייבת לתת את המינימום עבור אותם אנשים שהיא קראה להם להגיע לפה. חלקם אולי לא עוסקים ישירות בנושא, אבל חשוב להם לאתגר את הרבנות החרדית".

שר התיירות יואל רזבוזוב מיש עתיד, ג'ודוקא אולימפי בעברו, כתב פוסט נוקב בעניינו של דולגופיאט. בראיון לרדיו רק"ע הוא טען השבוע שרוב הישראלים אינם מודעים לסוגייה. לדבריו במפלגתו יש לנושא קונצנזוס, ו"הקואליציה הנוכחית יכולה להעביר כזה חוק, למרות ההתנגדויות שיעלו".

קטיה קופצ׳יק זהירה יותר. "אני לא יכולה להגיד בוודאות מלאה אם חוק נישואים אזרחיים יעבור במתכונת המלאה, אבל אפשר לקוות לפריצת דרך בנושא. לאחר שהתקציב יעבור והממשלה תבסס את עצמה, לא תהיה לה כל כך ברירה אלא לגשת לסוגיה ולתת מענה לאזרחים שזקוקים לכך נואשות".