"עשינו היסטוריה" אמרה לדבר אלה סמילנסקי, ממובילות וועד הפעולה הארצי של המטפלות הסיעודיות בישראל, על ההסכם הקיבוצי הראשון בענף שנחתם אתמול בין ההסתדרות וארגון חברות הסיעוד. "זה הסכם שנלחמנו עבורו שלוש שנים. עוד יש לנו עבודה, אבל בשעה טובה, לראשונה אי פעם למטפלות הסיעודיות יש הסכם קיבוצי".

ההסכם הקיבוצי שנחתם בשבוע שעבר בין יו"ר איגוד עובדי השמירה, הניקיון והסיעוד יוסי ברבי ליו"ר איגוד חברות הסיעוד, דורון רז, קובע לראשונה תוספת סיעוד מעבר לשכר המינימום, אשר תגדל בהתאם לוותק העובדת.

לדבריו ברבי, מדובר בתוספת משמעותית שכן הענף מתאפיין בעובדות וותיקות, והוותק הממוצע בו עומד על 7-8 שנים. "במסגרת ההסכם עשינו תיקון משמעותי מאוד לעיוות במבנה ההעסקה של המטפלות" אמר ברבי לדבר. "רובן עובדות אצל 4-3 מטופלים ונאלצות לעבור ביניהם, בדרך כלל ברגל או בתחבורה ציבורית. לראשונה, עובדת שנדרשת לעבור במהלך יום העבודה בין מטופלים תקבל עבור כל מעבר שכזה שכר השווה לרבע שעת עבודה".

יו"ר איגוד עובדי השמירה, יוסי ברבי. "עובדת שנדרשת לעבור במהלך יום העבודה בין מטופלים תקבל עבור כל מעבר שכזה שכר השווה לרבע שעת עבודה" (צילום: אלבום פרטי)

ההסכם כולל גם הגדלת ההפרשות הפנסיוניות של העובדות, קביעת הכשרות והשתלמויות לעובדות, שי לחג וכן הקמת קרנות רווחה עבור פעילות לעובדות. לצד כל זאת כולל ההסכם מנגנון למניעת פיטורים שרירותיים של עובדות – הכולל וועדה פריטטית ובה נציגות למעסיק ולהסתדרות, וועדת מעקב שתכלול את נציג ההסתדרות ונציג ארגון המעסיקים.

העבודה טרם הושלמה

"זה רגע מרגש מאוד מבחינתנו כאיגוד, זה היה מהלך שעבדנו עליו קשה מאוד תוך שיתוף פעולה משמעותי של ארגון המעסיקים" מסביר ברבי, אך מבהיר כי העבודה טרם הושלמה. "ההסכם שלנו מותנה בכך ששרת הכלכלה אורנה ברביבאי תחתום על צו הרחבה, שיהפוך אותו למחייב בענף הסיעוד כולו, וכך שיחייב גם את הביטוח הלאומי שהוא זה שאחראי על יישום חוק הטיפול הסיעודי ובסופו של דבר קובע את ערך השעה המשולמת לחברות הסיעוד ושממנה נגזר שכר העובדות".

ברבי, מבהיר כי לאורך כל הדרך ניהלו הצדדים דיונים גם עם המוסד לביטוח לאומי, ומוסיף כי הוא מעריך ששרת הכלכלה תרתם אף היא למהלך. "השרה ברביבאי היא אישה חברתית, ואני מאמין שהיא תאמץ לליבה את 145 אלף עובדות הסיעוד בישראל שעושות עבודת קודש ומטפלות ב-280 אלף קשישים, ואת ההסכם החשוב הזה". חתימת ההסכם כעת, לדבריו – תאפשר להכליל את תנאיו כבר במסגרת המכרז החדש שצפוי הביטוח הלאומי לפרסם בחודשים הקרובים למתן שירותי סיעוד במסגרת חוק הטיפול הסיעודי.

"למרות שהדרך עדיין לא הסתיימה, התחושה היא שעברנו שלב חשוב מאוד" אמרה לדבר סמדר בן פרחי, חברת הוועד הארצי של המטפלות. "לפני החתימה לא ישנו בלילה. עשינו דרך ארוכה מאוד עד לכאן".

פרחי, מטפלת סיעודית מזה כ-9 שנים, מעידה על המקצוע שזו עבודה תובענית, שדורשת כל הזמן לפתוח את הלב. "אנחנו מגיעות למטופל, עושות לו קניות וסידורים, מביאות תרופות, לפעמים מלוות אותו לרופאים, מבשלות, מנקות את הבית, עוזרות עם מקלחת וגם הרבה מאוד פשוט מארחות לחברה" היא מספרת על שגרת יומה. "זה לחשוב על המטופל כעל סבא שלך או אבא שלך. זו עבודה עם אנשים עם צרכים משתנים, בתחושה עמוקה מאוד של שליחות. את דואגת לרווחה של אדם במובן הכי בסיסי. והרבה מטפלות ממשיכות לעבוד גם בגיל יחסית מבוגר כי זה חשוב להן, הן אוהבות את העבודה ואת המטופלים שלהן".

כדי להשיג משהו צריך איגוד

חברת הועד הארצי אלה סמילנסקי, נזכרת כיצד החלה ההתארגנות לפני למעלה משלוש שנים, כשהביטוח הלאומי ביקש לקדם מהלך חד צדדי שעתיד היה לפגוע הן בזכויות העובדים של המטפלות והן בשירות למטופלים. "הם ביקשו לחייב אותנו להחתים 'שעון נוכחות' מהטלפון של הבית של המטופל. אלא שיום העבודה שלנו הרבה פעמים מתחיל מחוץ לבית המטופל – עושות לו קניות, או מביאות לו משהו מבית המרקחת. המשמעות של המהלך הזה הייתה עשויה להיות שהשכר שלנו ייפגע – או שנצטרך לבזבז זמן שירות יקר של המטופלים שלנו ולהגיע קודם לבית שלהם ורק אז לצאת לעשות עבורם סידורים" היא מספרת.

אלה סמילנסקי. "עשינו היסטוריה" (צילום: יונתן בלום)

יחד עם חברותיה הקימו קבוצות פייסבוק של מטפלות סיעודיות, והחלו לפנות גם לחברי וחברות כנסת כדי לנסות להיאבק במהלך. "פנינו ממש לכל חברי הכנסת דאז אבל היחידה שענתה לנו הייתה ח"כ טלי פלוסקוב, שבעצמה עבדה בעבר כמטפלת סיעודית בבית אבות. היא הביאה אותנו לדיון בכנסת, ואחריו אמרה לנו שבמדינה שלנו כדי להשיג משהו – צריך איגוד. היא זאת שחיברה אותנו בעצם להסתדרות".

"כשהעובדות הללו הגיעו אלינו, הבנו שזו קבוצת עובדות שעושה עבודת קודש ואיננה מתוגמלת כראוי" אמר ברבי לדבר. "יו"ר ההסתדרות החליט לשים דגש את הקבוצה הזו, והנחה אותנו לפעול לצרף אותן להסתדרות ולהקים את הוועד הארצי. הוא הבהיר שהעובדות הללו שיצטרפו להסתדרות יהיו זכאיות לכל שירותי ההסתדרות מבלי לשלם דמי חבר – עד שנחתום הסכם קיבוצי והוא ייכנס לתוקף".

לדבריו, בסיוע האגף להתאגדות עובדים, גובש גרעין של וועד פעולה וקבוצת פעילות ופעילים, אשר הובילו בהצלחה את המאבק כנגד 'שעון הנוכחות', אבל לא הסתפקו בכך. "הבנות אמרו שהן רוצות יותר, רוצות זכויות – הגנה מפני פיטורין שרירותיים, הכשרות מקצועיות וגם תנאים כלכליים. ארגון המעסיקים לא התלהב בהתחלה, אבל עם הזמן – הם מצאו בנו שותפים וגם הבינו שדווקא שיתוף הפעולה הזה יכול להצמיח את הענף שסובל כיום מבעיית תדמיתית וממצוקת כוח אדם, בין היתר בשל הצורך לשפר בו את תנאי העבודה".

"לאורך כל הדרך הרגשנו את החיבוק של ההסתדרות, שנתנה מעצמה מעל ומעבר" אמרה סמילנסקי לדבר. "עבדנו קשה והצלחנו להגיע לאלפים רבים של מטפלות שהצטרפו אלינו למהלך, יש לנו היום שתי קבוצות פייסבוק גדולות ופעילות בעברית ובערבית, קבוצות וואטסאפ לפי המרחבים וכמעט בכל עיר יש גם פעילה מרכזית שניתן להיעזר בה בבעיות בעבודה".

"דווקא עכשיו, כשההסכם נחתם, חשוב לנו לקרוא לכל המטפלות הסיעודיות שטרם הצטרפו להצטרף אלינו ולהסתדרות, כי ככל שנהיה יותר, כך נוכל להמשיך ולקדם בעתיד את התנאים ואת המקצוע" מוסיפה בן פרחי. "אני מאמינה שבזכות העובדה שאנחנו פועלות ביחד ומאוחדות, נביא גם לחתימה על צו ההרחבה בעתיד הקרוב".