המדיניות המוניטרית המרחיבה שהונהגה בישראל מאז תחילת משבר הקורונה תרמה לעלייה ברמת הסיכון הפיננסי, כך על פי הדו"ח היציבות הפיננסית למחצית הראשונה של 2021 שפרסם היום (רביעי) בנק ישראל.

לפי הדו"ח, הריביות הנמוכות במשק, והפעולות המרחיבות שביצע הבנק בשוק ההון הביאו לכך שגיוס ההון הפך לקל במיוחד, והגביר את התיאבון של חלק מהמשקיעים לרווחים מסיכון גבוה יותר.

הדו"ח מצביע על מגמת עלייה במחירי המניות מאז תחילת משבר הקורונה, בקצב גבוה מהעלייה ברווחי החברות הנסחרות. בבנק ישראל רואים בעובדה זו אינדיקציה לכך שחלק מהמשקיעים מחפשים תשואה קצרת טווח מהמסחר במניות על רקע הריבית הנמוכה, ולא להחזיק בבעלות על החברה.

הדו"ח גם מצביע על גל הנפקות חדשות שהתקיים בחסות המדיניות המוניטרית המרחיבה. במחצית הראשונה של השנה היקף ההנפקות היה חריג בגודלו, ככל הנראה בניסיון לנצל את תנאי המימון הנוחים בשוק.

בחודש מאי לבדו הונפקו מניות בהיקף חריג של כ-9 מיליארד שקלים. מרבית החברות המגייסות היו מענף ההייטק, אבל היקף ההנפקות היה גבוה גם בענפי המסחר והשירותים והנדל"ן, בהשוואה לממוצע בשלוש השנים האחרונות.

הדו"ח ציין גם עלייה בשיעור החברות מנפיקות שהציגו בשנה שלפני כן רווח שלילי. ב-2021 מדובר היה ב-49% מכלל החברות שהונפקו, לעומת 24% בממוצע בחמש השנים האחרונות.