ועד הפעולה של עולם התרבות והאירועים, שהוקם בגל הראשון של הקורונה, כינס היום (רביעי) מסיבת עיתונאים בה הציגו את דרישותיהם מהממשלה לאור הצעדים למניעת העלייה בתחלואה. אנשי הוועד הזהירו שאם דרישותיהם לא ייענו, יצאו כל עובדי תעשיית התרבות למאבק.

לטענת ועד הפעולה, מזה מספר שבועות עוסקים אנשי המקצוע במשרד הבריאות וחברי הממשלה "בהפחדת הציבור ובקריאות להימנע מהתקהלויות". לדבריהם, קריאות אלו משפיעות לרעה על מכירות הכרטיסים ועל האירועים המתוכננים ולמרות זאת, הם לא זוכים לפיצוי מהמדינה.

בין היתר דרשו הדוברים לגבש מתווה פיצוי ייחודי לענף, במסגרתו יפוצו עסקים עבור כל פגיעה בפעילותם, וקמפיין של המדינה לעידוד אירועים תחת הוראות התו הירוק. עוד דרשו להכניס לחוק ההסדרים הקרוב מתווה רשת ביטחון חברתית לעצמאים.

"בוטלו לי עשרים אירועים החודש"

כוכבת הילדים מיקי מוכתר התייחסה למופעי הילדים: "רק חזרנו, אחרונים למערכה, עם הרבה מאוד אנשים שוויתרו בדרך, החליפו מקצוע או פשוט פשטו רגל", סיפרה, "ואין אף אחד מנציגי משרד הבריאות שמרגיע. אני לא מזלזלת בקורונה, אבל הילדים שלנו חכמים. אתם עושים להם נזקים שייקח להם שנים להתגבר עליהם. אשמח לקבל נתונים כמה ילדים חולים קשה או מאושפזים מהקורונה, וכמה חיים בפחד".

"מאז האיומים בתקשורת צנחו מכירות הכרטיסים", הוסיפה בדמעות, "בוטלו לי כבר עשרים אירועים, וזה עוד לפני התו הירוק. אנחנו צריכים להתנהל ולהתפרנס בכבוד בתוך הקורונה".

"נפסיק להיות נחמדים, אין דרך אחרת"

רמי בז'ה, בעל 'לייב פארק' בראשון לציון, ויו"ר פורום העצמאים בהסתדרות: "אם מדינת ישראל לא תתעשת, אנחנו יוצאים ל'אם כל המחאות'. אם אנחנו נפגעים אנחנו צריכים לקבל פיצויים. נפסיק להיות נחמדים, אין דרך אחרת".

יוני פיינגולד, יו"ר איגוד האמרגנים ומפיקי הבמה: "תעשיית התרבות מעסיקה 200 אלף איש ואישה בקרוב ל-30 אלף עסקים, ומפרנס מגוון עצום של אנשי במה, אמנים, הסעדה, הפקה ועוד. בהבל פה סוגרים תעשייה שלמה וממוטטים מפעלי חיים. רק חזרנו לנשום, וכבר מאות אירועים מבוטלים. הנזקים הם אדירים".

יוני פיינגולד(מימין), עופר שטרית, ואלירן ברדוגו במסיבת עיתונאים של ועד הפעולה של תחום התרבות והאירועים (צילום: הדס יום טוב)

"תנו לתעשייה לעבוד", הוסיף, "ואם לא, תנו מענה. אנחנו דורשים דוברות אחידה וברורה לגבי ההתנהלות מול הנגיף ואנחנו דורשים פיצוי מיידי לנפגעי הבהלה ואבדן ההכנסות".

גיא בסר, מייסד קבוצת בלוסטון הפקות שמפיקה פסטיבלים של מוזיקה ישראלית ובינלאומית, אמר שמדינת ישראל נוהגת באופן חריג ביחס לעולם בכל הקשור במופעים המוניים. "בזמן שכל העולם נפתח, יש פסטיבלים עולמיים עם עשרות אלפי אנשים, במדינת ישראל הולכים אחורה ולא מטפלים ביציאה מהמשבר", טען, "עבורנו, כשאמן חייב בבידוד בכניסה לישראל, זה סגר. הפסטיבלים שתוכננו בוטלו בזמן כשבחו"ל יש פרוטוקול כניסת אמנים".

"לפני כשבועיים ישבנו עם ראש הממשלה, שר התרבות ושר הבריאות, הסברנו להם שהעמימות וחוסר הוודאות מייצרים לנו ביטולים. הבטיחו לנו לנהוג באחריות ולא לקחת החלטות חד צדדיות", הוסיף, "עכשיו יוצרים פאניקה בכותרות, מה שגרר המוני ביטולים וירידות במכירות הכרטיסים".

בסר הדגיש שדרושה לתעשייה רשת ביטחון. "זה תחום של תכנון טווח ארוך, אני כבר מדבר על קיץ 2022, התחייבויות של עשרות מיליוני שקלים", הסביר, "מי שומר עלי? מי מייצר לי רשת ביטחון? אנחנו דורשים קמפיין שיחזיר את אמון הציבור בתו ירוק בטוח, רשת ביטחון למקרה וחלה מדיניות אחרת".

לינדה אביטן: "לא מאמינה שהסיוט הזה חוזר שוב" (צילום: שרון רביבו)

"אין היגיון לזרוע פאניקה, אפשר לחיות עם הקורונה"

לינדה אביטן, בעלת חברת התאורה וההגברה 'קול אור אלי', שהייתה ממובילות המאבק בגלים הקודמים: "רק בסוף אפריל עצרנו את מאות סלי המזון שחילקנו לאנשי התעשייה, אני לא מאמינה שהסיוט הזה חוזר שוב".

"אנחנו בעצם כבר בסגר. ספגתי חמישה ביטולים רק לאוגוסט", אמרה, "זו תעשייה שמכניסה מיליארדים בשנה למדינה, אין שום היגיון לזרוע פאניקה עם חמישה מיליון מחוסנים. אפשר לחיות עם הקורונה, צריך לא להתנהל כמו פחדנים".

"ביטול צריך להיות שווה פיצוי", המשיכה אביטן, "אני קוראת לבנט, שהיה איתנו שעות במאהל בירושלים עם הסלוגן שהוא המציא: 'לא פרנסה, לא מעניין', להסתכל לי בעיניים ולהגיד איך אני אומרת לחמישים עובדים ופרילנסרים ללכת שוב הביתה. תפסיקו עם זה, זה שיגעון״.

דורשים אופק תעסוקתי וכלכלי

עומר זימרי, רקדן, כוריאוגרף ושחקן: ״ממשלת ישראל מהמרת על חיינו. שנה וחצי לתוך המגיפה ולא למדנו כלום. לימדתם אותנו שהתרבות לא חשובה, כי חזרנו לעבודה רק לפני חודשיים, ושוב חוזר הניגון: הפרופסורים מלחיצים, הפוליטיקאים ישנים ואנחנו משלמים את המחיר. אפילו לא הספקתי לחדש את תיק העוסק שלי".

אריאל רידמאן, בעל קייטרינג האירועים דיילי איוונטס הוסיף: "האויב הכי גדול של הענף שלנו זה חוסר הוודאות. אנחנו דורשים דובר אחד מטעם הממשלה, שיאפשר לנו אופק תעסוקתי וכלכלי כדי שנוכל להמשיך להתקיים".