ראשי ההסתדרות הרפואית ומנהלי בתי החולים מתמודדים בשבועות האחרונים עם אתגר קשה במיוחד: לצד המאבק בגל הקורונה, שדורש עוד ועוד כוח אדם, תשומת לב ומשאבים, הם פועלים לביטול שורת גזירות שהאוצר מתכנן להטיל על מערכת הבריאות באמצעות חוק ההסדרים.
שורת הגזירות הזו כוללת הקטנה של התשלום שמקבלים בתי החולים עבור שירותיהם, פיטורי חברי הנהלה של בתי חולים שנמצאים בגרעון, וגביית 'מס' על השימוש של קופות החולים בביטוחים המשלימים לשירותים שקיימים בסל הממלכתי ועלולה לצמצם את היקף השירותים. היא כמעט ואינה נוכחת בדיון הציבורי, ומהלכים כלכליים חיוביים שקרו לאחרונה מטשטשים אותה עוד יותר: מערכת הבריאות זכתה לתוספת קבועה של שני מיליארד שקלים בתקציב המדינה, ובשבוע שעבר הודיע ראש הממשלה נפתלי בנט על העברת 2.5 מיליארד שקלים נוספים. הוא התחייב שגם הם יהיו תוספת קבועה, אך מבדיקת 'דבר' עלה שמדובר בתוספת חד פעמית בלבד שמקורה בתקציב קיים של קופסאות הקורונה.
מבחינת ההסתדרות הרפואית, השינויים הם קו אדום, והעברתם כחלק מחוק ההסדרים, שעובר בהליך מזורז בצמוד לתקציב היא בבחינת חטא על פשע. דרישתם המיידית היא להוציא את כל פרק הבריאות מחוק ההסדרים ולדון בו בנפרד. כשאת מרבית תשומת הלב הציבורית למערכת הבריאות תופסת הקורונה, האתגר נעשה הרבה יותר קשה.
"כל הקופות גרעוניות, כל בתי החולים גרעוניים ועכשיו מאיימים עלינו", אמר יו"ר ההסתדרות הרפואית, פרופ' ציון חגי, בכינוס חירום של הארגון בחמישי האחרון. "זה משפיל אותנו, במיוחד בתקופת קורונה".
אחת הדמויות שיכולות להשפיע על קידום הרפורמות או בלימתן היא יו"ר הקואליציה ויו"ר ועדת הבריאות בכנסת, ח"כ עידית סילמן. לכאורה היא נמצאת במעין ניגוד אינטרסים: כיו"ר הקואליציה היא מחויבת להעברת התקציב וחוק ההסדרים בכנסת. כיו"ר ועדת הבריאות, שגם מגיעה בעצמה מתוך התחום (לפני היבחרה לכנסת היא מילאה תפקיד בכיר בשירותי בריאות כללית), היא מחויבת לאחריות ארוכת טווח על המערכת ולקשב לגורמים בשטח. בסופו של דבר תהיה לה יכולת לדרוש, ואולי אף להשיג, את הוצאתם של לפחות חלק מהפרקים מהחוק והעברתם לדיון כחוק רגיל בו יתנהל דיון מעמיק וענייני, ללא חרב התקציב.
בניגוד לשר הבריאות הורוביץ או לפקידי האוצר, סילמן הגיעה לכנס של ההסתדרות הרפואית. היא שמעה את הביקורת הקשה, והבטיחה לנוכחים שכל רפורמה שהוצעה בחוק תיבחן לעומק, אך לא התחייבה לביטולן הגורף. "ישבתי עם זאב פלדמן, יו"ר ארגון רופאי המדינה, ועם לאה ופנר, מזכ"לית ההסתדרות הרפואית. יש כמה דברים בחוק ההסדרים שאנחנו בוחנים לעומק. כל הרעיון של התקציב ושל חוק ההסדרים זה לתת משהו ולקחת משהו", אמרה, "כל דבר בתוך חוק ההסדרים, נצטרך לראות איך עושים אותו הכי טוב. הזמנתי את מנכ"לי קופות החולים ובתי החולים לדבר על ההשלכות של גל הקורונה, ואת האוצר שיגידו איך עושים את זה".
להסתדרות הרפואית מתריעים מהשלכות הרסניות של שורת הרפורמות. את צמצום הכנסות בתי החולים, שנגזר מהרחבת ההנחות שהם נדרשים להעניק לקופות החולים מ-18% ל-21.5%, הם מגדירים כשליחת בתי החולים והקופות ל"זירת הקולוסיאום הלאומית – שולחים את בתי החולים והקופות לריב בזירה כשהאוצר על הטריבונות, רק שהפעם האוצר רוצה להגביר שליטה ולקבל סמכות לפטר מנהלי בתי חולים".
לדברי פרופ' זאב פלדמן, מנהל המחלקה לנוירוכירורגיה לילדים ויו"רארגון רופאי המדינה, "האוצר מכניס את מערכת הבריאות לגירעון מכוון. ככה האוצר שולט במערכת ומכניס אותה לשימועים, אולי יקנו ציוד משרדי יותר זול, וכן הלאה". כשהחשיבה הכלכלית משתלטת על ניהול מוסד רפואי, המטופלים עלולים להיפגע.
גם סימון המנהלים כ'אשמים', כשבפועל המערכת נמצאת בתקצוב חסר מתמיד, מקומם את המנהלים. פרופ' איתן וירטהיים, מנהל המרכז הרפואי רבין בפתח תקווה, אמר בכנס: "כשבמערכת חסרים 5 מיליארד שקלים, למעשה נצטרך לשנות כל שנה את כל הנהלת מערכת הבריאות בישראל".
