רשות הכבאות מתמודדת עם שריפת הענק בהרי ירושלים כשהיא בתת-איוש משמעותי של תקנים, שמבטא הזנחה נגררת עוד מהעשור הקודם. דו"ח מבקר המדינה שפורסם במאי האחרון חשף כי רק 72% מתקני לוחמי האש בישראל מאוישים, והתריע ממחסור משמעותי בתחנות כיבוי. לפי הדו"ח, רק 50% מהאזורים העירוניים מכוסים בזמן תגובה של 11 דקות.

המבקר מצביע על כך שרשות הכבאות התקשתה להגדיל את מערך הכבאות בקצב ההולם את תרחישי הייחוס. בתגובתה לדו"ח הסבירה רשות הכבאות כי קצב הגידול מוגבל לא רק בתקציב, אלא גם ביכולת המקצועית להגדיל את הארגון. הרשות מתמודדות פערים מהעשור הקודם לא הושלמו וגם בשנים הבאות המחסור לא ייפתר.

הזנחה של שנים גוררת סגירת פערים איטית 

הממצא המטריד בדו"ח הוא שגם כשרשות הכבאות מקבלת תקציב גדול יותר, היכולת שלה לגדול משנה לשנה מוגבלת. אפילו אם תעמוד בתוכניות ההצטיידות שלה עצמה לשנת 2023, עדיין יחסרו לה 65 כבאיות ו-554 לוחמי אש, שנדרשים לטיפול בשריפות בהיקף ובעוצמה שמתחוללת כרגע באזור ירושלים. אם האנשים והכוחות הללו היו בנמצא, ייתכן שהרשות לא הייתה נדרשת לסיוע (מבורך בפני עצמו) של מדינות אחרות.

בתגובה לממצאי המבקר, לפיהם גם תכניות רשות הכבאות ל-2023 יותירו את הרשות בפער משמעותי לעומת תרחיש הייחוס, השיבו ברשות ש"הצעת התכנית הרב שנתית 2019-2023 מתבססת על יכולת ההתעצמות שלה בהתאם ליכולות הארגוניות, בהן היכולת לקלוט ולהכשיר לוחמים חדשים, היכולת לבנות תחנות חדשות והיכולת לרכוש רכבי כיבוי. הצעת התכנית הרב שנתית היא אבן דרך המקדמת את היערכות הרשות בהתאם לתרחיש הייחוס".

הפער בין יכולות רשות הכבאות לתרחישי הייחוס שלה קיים למרות שבעשור הקודם גדלו משאביה בצורה משמעותית: בשנים 2018-2013 פעלה הרשות על פי תוכנית רב-שנתית לשם יישום רפורמה במערך הכבאות וההצלה, שהחלה עם הקמתה ב-2013. התכנית תוקצבה בסך כולל של 1,250 מיליון שקלים, שבהמשך קוצצו ל-1,237 מיליון שקלים, ובמהלכה נעשו מספר פעולות משמעותיות לשיפור המענה המבצעי: הוקמו 22 תחנות כיבוי אש כדי לקצר את זמן התגובה, גויסו למערך 844 לוחמי אש, ונקלטו 1,200 מתנדבים חדשים. עם זאת, גורמים במערך אמרו ל'דבר' שהיקף הפרישות של כבאים ותיקים מהמערך גדל אף הוא.

נראה שהרשות "סוחבת" פערים כה גדלים שאין דרך לסגור אותם גם תוך תשע שנים של תכנית השקעות, בלי קשר רק לתקציב, אלא ליכולת המקצועית של הארגון לגדול במהירות. נראה כי השפל שניכר ברשות בעת השריפה בכרמל ב-2010, תוצאה של הזנחה מתמשכת של המערך, עדיין לא טופל כהלכה.

גידול בכוח אדם ובאמצעים ברשות הכבאות לעומת תרחיש הייחוס (נתונים: מבקר המדינה)

רוב אירועי השריפה הגדולים – באזור ירושלים

המבקר סוקר בדו"ח את אירועי שריפת היער הגדולים בישראל בעשור האחרון, שרובם התרחשו באזור ירושלים – 7 מתוך 11 אירועים.

רוב השריפות הגדולות באזור ירושלים (דו"ח מבקר המדינה)

עיכובים בהפעלת מטוסי הכיבוי הישראלים 

סוגייה נוספת שלא נכללה בדו"ח המבקר האחרון היא היערכות חסרה של מטוסי כיבוי שנועדו לסייע בהשתלטות על שריפות גדולות. בעקבות אסון הכרמל ב-2010 הוקמה במערך הכבאות טייסת אלעד, שנועדה לכבות שריפות, ולצידה התאפשר למערך להשתמש ככוח עזר גם במטוסים של חברות פרטיות. למרות זאת, ברגע שאותם מטוסים פרטיים נדרשו לשריפה בירושלים, הפעלתם התעכבה בגלל בעיות בירוקרטיה.

לפי פרסום באתר YNET, שבעה מטוסי כיבוי של חברת כימניר לא הופעלו בזמן, עקב היעדר אישור וחוזה מטעם המשרד לבטחון פנים. במשרד לביטחון פנים אמרו אתמול בתגובה: "המטוסים אינם מקורקעים ולא היו מקורקעים בשום שלב, אלא לא נדרשו מבצעית עד היום. המשרד יזם היום, בעקבות הערכת המצב, את תוספת הכוח של המטוסים למשימות הכיבוי. המטוסים של 'כים ניר' יצטרפו מחר למערך הכבאות וההצלה".