דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי כ"ג באייר תשפ"ב 24.05.22
24°תל אביב
  • 25°ירושלים
  • 24°תל אביב
  • 24°חיפה
  • 25°אשדוד
  • 32°באר שבע
  • 35°אילת
  • 30°טבריה
  • 24°צפת
  • 28°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
שירותים חברתיים

הפרטה / הממשלה אישרה שיפור הפעולה של מיקור החוץ בשירותים החברתיים

70% משירותי הרווחה מופעלים על ידי מיקור חוץ, והביקורת הציבורית מצטברת. השר חיים כץ ל'דבר ראשון': "כשהגעתי למשרד הרווחה מצאתי לצערי שרוב שירותיו מופרטים", אך לא השיב לשאלה האם יפעל להחזרת שירותים מופרטים לידי המדינה

מחאת העובדים הסוציאליים מחוץ למשרד ראש הממשלה ב-2011 (צילום ארכיון: מרים אלסטר / פלאש 90).
טל כרמון
טל כרמון
כתבת רווחה
צרו קשר עם המערכת:

*עדכון אחרון 11.9.2016, 16:30*

הממשלה אישרה היום (ראשון) את ההמלצות לייעול ושיפור איכות השירותים החברתיים שניתנים במיקור חוץ. היקף מיקור החוץ עומד כיום על למעלה מ-9 מיליארד ש"ח בשנה, ואלו ניתנים לאוכלוסיית הרגישות ביותר – ילדים בסיכון, תשושי נפש, בעלי צרכים מיוחדים, ועוד. במסגרת המהלך יוגדרו סטנדרטים ותוצאות לשירות, יעוגנו מנגנוני תגמול וסנקציות על בסיס ביצועים, יפורסמו דוחות בקרה על שירותים מוסדיים, תתקיים היוועצות עם מקבלי ומפעילי השירותים לפני יציאה למכרז חדש ותוגדל התחרות על ידי עידוד כניסת מפעילי שירות חדשים. צעדים אלו ונוספים, יביאו לשיפור באיכות השירותים לטובת אזרחים רבים במדינה.

 

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בפתח ישיבת הממשלה כי "הדבר הזה הועלה כנושא מרכזי גם בוועדת טרכטנברג, והיום אנחנו מיישמים זאת. אנחנו נדאג לכך שהמכרזים לשירותים חברתיים של מדינת ישראל לאזרחי ישראל יתמקדו בתוצאה טובה יותר לאזרח – האזרח במרכז"

מדובר למעשה ביישום החלטת הממשלה שהתקבלה בספטמבר 2014, לשיפור אופני הפעולה של מיקור החוץ בשירותים החברתיים. בהחלטה תומכים השרים העומדים בראשם של המשרדים החברתיים: שר העבודה והרווחה חיים כץ (הליכוד), שר הבריאות יעקב ליצמן (יהדות התורה), שר החינוך נפתלי בנט (הבית היהודי), ושר האוצר משה כחלון (כולנו).

לפי נתוני המשרדים השונים ישנם כ-2,000 מפעילים של שירותים בסכום של כ-9.3 מיליארד ש"ח. בתהליך של מספר שנים הפריטה המדינה את מרבית שירותי הרווחה בישראל ועל פי נתוני הלמ"ס כ-70% מאותם שירותים מופעלים על ידי מיקור חוץ. על פי הדוח, חלקה של המדינה בשירותי הרווחה המוענקים בישראל הוא נמוך, ועומד על פחות מ-30%. עמותות אחראיות על 40% משירותי הרווחה בישראל וגופים עסקיים אחראיים על 30% מהשירותים הנותרים. למעשה, ההמלצות שהממשלה תאשר היום הן מעין הודאה במצב ומזעור נזקים לאחר שנים של הפרטה.

היקף השרותים החברתיים במיקור חוץ. קרדיט: דבר ראשון

היקף השרותים החברתיים במיקור חוץ. קרדיט: דבר ראשון

מטרת ההחלטה היא להביא לשיפור באיכות השירותים החברתיים הניתנים במיקור חוץ, על ידי חיזוק השליטה והניהול של משרדי הממשלה, תוך ייעול ושיפור רכישת והפעלת השירותים, ועל ידי חיזוק מערך הפיקוח והבקרה על השירותים במיקור חוץ בכדי להבטיח שירות איכותי, הפחתת הנטל הבירוקרטי ובתוך כך הפחתת נטל המימון על מפעילי השירותים, כדי לאפשר להם להתמקד באיכות השירות. אחד הסעיפים בהחלטה מתייחס לכך שהחלטת הממשלה בעניין הפחתת הנטל הרגולטורי לא תחול על הרגולציה בתחומי השירותים החברתיים.

כחלק מההחלטה יוקם צוות שיגבש מדריך לניהול תהליך מיקור החוץ של שירותים חברתיים שיכלול סטנדרטים לשירות ויצירת משטר של תגמולים וסנקציות. בנוסף, מתוך הכרה בחשיבות הרציפות תתאפשר התקשרות של עד חמש שנים לשירותים אינטנסיביים (24 שעות, שבעה ימים בשבוע) ושירותים בהיקפים כלכליים גדולים (מעל 200 מיליון ש"ח בשנה).

רועי פרלמן: בבריאות הנפש יש דבר שנקרא סטטוס של מטופל, ככל שמצב של מטופל משתפר הסטטוס שלו יורד והספק מקבל עליו פחות כסף, מה יהיה האינטרס של הספק? וגם נגיד שיתמרצו את הספק על הורדת סטטוס, אז הוא יכול להגיד לעובדים שלו להוריד סטטוס בלי קשר למצבו האמיתי של המטופל

"כשהגעתי למשרד הרווחה מצאתי לצערי שרוב שירותיו מופרטים." מסר שר העבודה והרווחה חיים כץ ל'דבר ראשון' והוסיף: "אני מברך על כך שאנחנו נהיה החלוצים שינהלו פיילוט לבחינת נחיצות ההפרטה ונפעל בהתאם למסקנות לייעול המערכת כשהדגש הוא השירות לאזרח. במקביל, אנו יוצאים למהלך ליצירת אחידות ברמת הפיקוח על כל נותני השירותים, כשהמטרה היא לבחון את ניצול המשאבים שאנו משקיעים במסגרות המופרטות."

השר הוסיף כי "עד כה לא הייתה אחידות בקריטריונים של הבדיקה. בכדי לשפר את איכות השירות, אנו נצייד את המפקחים בהנחיות ארציות ואחידות שיגדירו בדיוק מה צריך לבדוק בכל מסגרת". השר לא התייחס לשאלה האם הוא יפעל להחזיר שירותים מופרטים לידי המדינה.

חיים כץ. צילום ארכיון: פלאש 90

חיים כץ. צילום ארכיון: פלאש 90

ההחלטה לשיפור אופני הפעולה של מיקור החוץ בשירותים החברתיים, התקבלה בממשלה בעקבות ועדת טרכטנברג שהצביעה על קשיים במיקור חוץ שהתבטאו בקושי בקביעת סטנדרטים ומדדי ביצוע, במגבלות ביכולות הפיקוח והאכיפה, בהיעדר מיומנות וכתיבת מכרזים, בקביעת פרופורציות לא נכונות בין איכות ומחיר, בפגיעה בתנאי ההעסקה של הספק ו"בשבי רגולטורי".

הסעיף המרכזי אליו מתייחסת ההחלטה הוא הפחתת נטל המימון של מפעילי השירותים שכולל הקלות כמו פטור ממתן ערבות ביצוע בגין שיקולים חברתיים, הרחבת יכולת האשראי של מפעילי שירותים, דבר שלדברי כותבי ההמלצות אמור לסייע ולהקל על עמותות ללא מטרות רווח ופריסת תשלומים באופן ממושך להוצאות של המפעיל בתחילת דרכו (גיוס כוח אדם, רכישת ציוד והכשרות).

רועי פרלמן, מזכיר חטיבת השירותים המופרטים באיגוד העובדים הסוציאליים בהסתדרות, שחקר את מערכת הרווחה בישראל, מתאר את תהליך ההפרטה: "תמיד שירותי רווחה התבססו על מודל משולב. תמיד היו ארגוני חברה אזרחית, גופים כמו נעמ"ת, ויצ"ו ובני ברית שלקחו על עצמם אחריות, ותמיד הייתה שותפות, אבל מרכז הכובד היה אצל המדינה דרך שליטה על מדיניות ועל כלל הפעילות. מסוף שנות ה-80 היה רצון להרחיב את מערך שירותי הרווחה, על ידי גורמים מתוך המערכת אשר גיבשו תפיסת עולם לפיה הדברים שהם רצו שיקרו לא יכלו להתקיים במערכת הקיימת. רוב הדברים שכיום אנו מתייחסים אליהם כמופרטים לא היו קיימים אז (מלבד חסות הנוער ושירותי האומנה) ופשוט העבירו בבת אחת את כל הפיתוח שלהם למיקור חוץ. בתהליך של 10 – 15 שנים נוצר מצב שבו 70% מההוצאות של משרד הרווחה יוצאות על מיקור חוץ."

סוגי הגופים שמפעילים את מיקור החוץ מורכבים מעמותות ללא מטרות רווח וחברות פרטיות. לטענת פרלמן אחת הבעיות המרכזיות היא החברות הפרטיות, "לפני כמה שנים היו בתחום בעיקר עמותות, היום יש חברות פרטיות שחלקן נסחרות בבורסה. חברות פרטיות מחפשות להרוויח".

בעיה נוספת שקיימת במערכת הזאת היא תלות בין הגופים למדינה. לדבריו של פרלמן "לא ניתן לפקח באופן רציני על הגופים המפעילים, ברמת איכות השירות, פיקוח על המזון ותנאי ההעסקה. זה דורש כוח אדם ענק. בנוסף יש בעיה עם סוגיית התמרוץ. לדוגמא, בבריאות הנפש יש דבר שנקרא סטטוס של מטופל, ככל שמצב של מטופל משתפר הסטטוס שלו יורד והספק מקבל עליו פחות כסף, מה יהיה האינטרס של הספק? וגם נגיד שיתמרצו את הספק על הורדת סטטוס, אז הוא יכול להגיד לעובדים שלו להוריד סטטוס בלי קשר למצבו האמיתי של המטופל".

שר העבודה והרווחה, חיים כץ: כשהגעתי למשרד הרווחה מצאתי לצערי שרוב שירותיו מופרטים. אני מברך על כך שאנחנו נהיה החלוצים שינהלו פיילוט לבחינת נחיצות ההפרטה ונפעל בהתאם למסקנות לייעול המערכת כשהדגש הוא השירות לאזרח

בעיה נוספת ומוכרת היא תנאי ההעסקה בגופים המפעילים תכניות במיקור חוץ. לדברי פרלמן, "יצרו פה מצב של מערכת שמעסיקה עשרות אלפי אנשים. המדינה מתקצבת שכר של מדריך בפנימייה כשכר מינימום, התמחור של השירותים הוא לא הגיוני. נוצר מעמד של עובדים סוג ב'. יש גם תחלופה מאוד גבוהה לדוגמא עו"סים עובדים במקום מסוים בממוצע שנה וחצי-שנתיים, המצב אמור להשתפר קצת עכשיו עם צו ההרחבה".

בתגובה לשאלת 'דבר ראשון' – האם כחלק מאימוץ ההחלטות יש גם כוונה לשינוי תנאי ההעסקה של העובדים בשירותים הללו, שרבים מהם עובדי קבלן? – ענה שר העבודה והרווחה כי "סוגיית השכר במשרד הרווחה ושל עובדי הקבלן בפרט דורשת רביזיה. נעשה את מירב המאמצים להיטיב את התנאים של נותני השירותים החברתיים".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!