מנכ"ל ברית החיסונים לילדים GAVI סת' ברקלי מזהיר מפני מתן חיסון שלישי במדינות ששיעור ההתחסנות בהן גבוה, ואומר שהדבר יגדיל את פערי החיסון מול המדינות העניות, מה שיקל על יצירת וריאנטים חדשים ויפגע בתועלת של כלל החיסונים.
לדברי ברקלי, הדבר יקשה על המאבק במגפה כמכלול. במאמר שפרסם בשבוע שעבר טוען ברקלי שיש להקדיש את המאמץ של כלל המדינות לחסן בהקדם את אזרחי המדינות העניות. לדבריו, ברית קובקס העולמית לקחה אחריות לבצע 2 מיליארד מנות חיסון במדינות העניות עד פברואר 2022, אבל גם זה יעניק הגנה רק ל-30% מהאוכלוסיה.
רק 1.1% מהאוכלוסיה במדינות העניות זכו לקבל מנת חיסון אחת עד היום, מה שלא מספיק אפילו עבור הצוותים הרפואיים במלואם.
ברקלי מסביר שפערי החיסונים מאפשרים למגפה להשתולל בעולם העני והמאוכלס יותר, מה שמגביר את יצירתם של וריאנטים חדשים, ועלול לפגוע ביעילות של החיסונים הקיימים ויצריך עוד מנות ועוד פיתוח. לכן, לשיטתו, גם עבור אזרחי המדינות העשירות, הפעולה הנכונה בטווח הארוך היא לדאוג שכמה שיותר אזרחים בעולם העני יחוסנו בהקדם האפשרי כדי לקבל הגנה מינימלית.
חלוקה שוויונית של חיסונים אינה צעד שקל לבצע גם מדינות העולם היו מסכימות עליו עקרונית. סוגי החיסונים שניתנים כיום באישור חירום שונים מאוד זה מזה ולא שווים ביעילותם.
ברית GAVI היא ארגון בינלאומי שהוקם ב-2000 במטרה לחסן ילדים במדינות עניות מפני מחלות. לדבי הארגון, עד היום הוא כבר חיסן יותר מ-822 מיליון ילדים מ-77 מדינות.
חיסונים מסוג פייזר ומודרנה חייבים שמירה על קירור מספק כדי לא להיהרס, ובחלק ממדינות העולם העני אין תשתיות שיכולות לדאוג ללוגיסטיקה המורכבת המתבקשת, בעוד חיסונים אחרים כמו סינובאק הסיני, אסטרהזניקה וגו'נסון אנד ג'ונסון פשוטים יותר, ולכן מתאימים יותר למדינות עם תשתיות פחות מפותחות.
במובן זה, בוסטר של חיסוני פייזר בישראל בא רק על חשבון אזרחים שיכלו לקבל אותו מלכתחילה במדינות אחרות, שרק חלק מהן מדינות עניות. פתרון ביניים אפשרי טמון בנכונות של מדינות עשירות להעניק תוספת מימון לברית קובקס, שמטפלת גם בקשיים הלוגיסטיים בחלוקת החיסונים, וכמובן לתרום לה עודפי חיסונים אם מסתמנים כאלו.
לפי מאמר בג'רוזלם פוסט, מגפות נמשכות בדרך כלל עשרות שנים עד שמתגברים עליהן לגמרי, ותשומת הלב מהן יורדת ברגע שהסיכון שנשקף מהן יורד.
"מחלת האיידס לא נעלמה, אבל לא מכנים אותו מגפה", אמר ד"ר דניאל לנדסברגר מקופת חולים מכבי. נסיונות לפיתוח חיסון לאיידס נכשלו למרות השקעה כספית משמעותית, אבל לבסוף נמצא קוקטייל תרופות שהופך את המחלה לנשלטת והרבה פחות קטלנית.
חיסוני פוליו החלו ב-1955, אבל המחלה נחשבת מודברת רק מ-1979. ככל הנראה, דלתא לא יהיה הווריאנט האחרון של וירוס הקורונה שיופיע כזן מסוכן ומדבק. לפי לנדסברגר, חיסונים רבים למחלות שונות דורשים יותר משתי מנות. "אנחנו עוד לא יודעים, אבל כנראה נזדקק לזריקות בוסטר כל 6 חודשים או שנה, ואז אולי כל שנה ולאחר מכן פעם בעשור, או פחות". הוא ציין שחיסון נגד צהבת B מצריך שלוש מנות, ואילו חיסון אנטי-טטנוס ניתן אחת לעשור. חיסון נגד שפעת טוב רק נגד הזן העונתי ומצריך זריקה נוספת בכל שנה. "המגפה תגיע לבסוף למצב שבו היא כבר לא מפחידה יותר, אבל היא לא עומדת להיעלם".
