מספר העובדים המתפטרים הגיע לשיא ב-2020, למרות המשבר התעסוקתי שנוצר ממגפת הקורונה. כך עולה ממחקר חדש שפרסם היום (ראשון) שירות התעסוקה. על פי המחקר, העלייה במספר המתפטרים נרשמה אפילו בקרב מרוויחי השכר הנמוך.
בשירות ציינו שמדובר בהמשך מגמת עלייה שהחלה כבר ב-2016, בין היתר על רקע שיעורי האבטלה הנמוכים שהיו במשק, הגדילו את הביקוש לעובדים ואיפשרו להם כוח מיקוח גדול יותר.
עם זאת, להפתעת חוקרי שירות התעסוקה, המגמה המשיכה גם בתקופת הקורונה שהתאפיינה במשבר אבטלה עמוק, ואף הגיעה לשיא. בעוד שב-2019 מספר המתפטרים היה גבוה ב-29% לעומת שנת 2012, בשנת 2020 הוא היה גבוה ב-107%, כלומר למעלה מכפול ממספרם ב-2012.
משבר הקורונה צמצם את הפער בהתפטרויות בין הקצוות
העלייה במספר המתפטרים נרשמה גם בקרב מרוויחי השכר הגבוה, אך עיקרה דווקא בין משתכרי מרוויחי השכר הנמוך, בעלי המיומנויות התעסוקתיות הנמוכות ועובדים מאשכולות סוציו -קונומיים פריפריאליים – שבשנים קודמות שיעורי ההתפטרות בקרבם היו נמוכים.
עובדים אקדמאים, בעלי מיומנויות דיגיטליות ויהודים שאינם חרדים מתפטרים בשיעור גבוה יותר מעובדים חסרי תואר אקדמי, בעלי מיומנויות דיגיטליות נמוכות וכן מעובדים חרדים וערבים. עם זאת, בשירות התעסוקה ציינו שבתקופת המשבר עלה שיעור ההתפטרויות בקרב הקבוצות המוחלשות, בעוד שיעור ההתפטרויות בקרב הקבוצות החזקות נותר כשהיה.
על פי המחקר, לפני משבר הקורונה, סיכויי ההתפטרות של עובד חסר מיומנויות דיגיטליות היה נמוך ב-30% מאלו של עובד בעל מיומנויות דיגיטליות. בתקופת המשבר ירד פער זה ל-21%. הפער בסיכויים להתפטרות של עובדים ללא השכלה אקדמית ביחס לעובד עם השכלה אקדמית ירד באותה תקופה מ-33.5% ל-18.3%.
הפער בנטייה להתפטר בקרב עובדים במשלחי יד אקדמיים לבין עובדים במשלחי יש שאינם אקדמיים הצטמצם מ-77.8% ל-47.2%, והפער בין עובדים ערבים לעובדים יהודים שאינם חרדים הצטמצם מ-77.8% ל-47.2%.
מספר המתפטרים מגיל 55 ומעלה עלה ב-68% במהלך המשבר. מספר המתפטרים בקרב צעירים עד גיל 34 עלה ב-35% ומספר המתפטרים בקרב בני 55-35 עלה ב-22.8%.
לפני המשבר, הקבוצה המתפטרת ביותר הייתה אימהות לילדים, לאחריה נשים ללא ילדים, גברים ללא ילדים ורק לבסוף אבות לילדים. מאז פרוץ המשבר ציינו בשירות שנרשמה מגמת שינוי. נשים ללא ילדים החלו להתפטר בהיקפים דומים, ואפילו נמוכים מעט, מאמהות לילדים.
"למעשה", כתבו מחברי המחקר, "קצב העלייה של המתפטרות ללא ילדים כמעט השיג בחודשיים האחרונים את קצב ההתפטרות של אימהות".
רשת הביטחון הסוציאלית אפשרה לקיחת סיכונים זמנית
על אף שמתפטרים בלי סיבה מוצדקת לא זכאים לדמי אבטלה למשך שלושה חודשים, בשירות התעסוקה העריכו שהעלייה במספר המתפטרים ב-2020 הייתה קשורה למדיניות החל"ת הממושך.
"רבים העדיפו שלא לקבל שכר שלושה חודשים, אך לאחר מכן ליהנות מדי אבטלה עד יוני 2021, בפרט מרוויחי שכר נמוך שהפער בין שכרם לגובה הקצבה לה זכאים אינו גדול" , הסבירו החוקרים.
ביחס לעובדים בני ה-55 ומעלה העריכו בשירות שהקפיצה במספר ההתפטרויות נובעת מתמהיל של סיבות. בין היתר מדובר בחשש הבריאותי ממגפה שעודד התפטרות, לצד רשת הביטחון שאפשרה נטילת סיכונים לפחות זמנית.
בשירות התעסוקה הציעו גם הסבר פסיכולוגי למגמת ההתפטרות. לטענתם, ייתכן והיא נובעת גם ממשבר אמון שחוו עובדים רבים מול מעסיקיהם נוכח הוצאת עובדים רבים לחל"ת, לצד עלייה בלחץ ובשחיקה בעבודה של עובדים רבים בעקבות צמצומי כוח האדם והעבודה מהבית.
ייתכן שעובדים רבים חוו בשנת 2020 ירידה במעורבות ובתחושת החיבור שלהם למקומות העבודה זאת לצד שינויים בסדרי העדיפויות האישיים שלהם ומחשבות מחודשות על המסלול התעסוקתי שלהם.
רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה מסר: ״העלייה במספר המתפטרים בקרב מרוויחי השכר הנמוך ובעלי מיומנויות נמוכות התאפשרה נוכח הארכתה הגורפת של הזכאות לדמי אבטלה עד ליולי האחרון. אולם לא כולם השכילו לנצל את התקופה לחישוב מסלול קריירה מחדש, חיזוק מיומנויות ושיפור כישורי העבודה.
״מגמה זו, מחדדת את הצורך חיזוק מיומנויות עבודה, בפרט דיגיטליות, ובכך לאפשר חזרה מיטבית לשוק העבודה. לא רק במובן של השתלבות, אלא גם ובעיקר במובן של התמדה ומתן הזדמנויות לקידום תעסוקתי ולמוביליות בשוק העבודה. אני קורא לכל דורשי העבודה להסתייע במגוון התכניות של שירות התעסוקה, אם בייעוץ תעסוקתי, באימונים אישיים, בסדנאות לניהול קריירה ובהכשרות מקצועיות״.
