הכנסות המדינה מתמלוגים ואגרות על אוצרות טבע עמדו במחצית הראשונה של השנה על 561 מיליון שקלים, בגומה לתחזיות, כך על פי נתונים שפרסם היום (ראשון) אגף תמלוגים, חשבונאות וכלכלה במינהל אוצרות טבע במשרד האנרגיה.

מרבית ההכנסות, כ-554 מיליון שקלים, נגבו מהפקת גז טבעי ממאגרי תמר ולוויתן. ההכנסות מתמלוגי הגז הטבעי עלו בחצי הראשון של 2021 בשיעור של כ-17% בהשוואה לחצי הראשון של 2020.

בנוסף, נרשמו הכנסות מתמלוגי מחצבים בסך של כ-3.4 מיליון שקלים והכנסות של כ-4.2 מיליון שקלים מאגרות גז טבעי נפט ומחצבים.

על פי הודעת האגף, עלייה זו נובעת מהפקת שיא של גז טבעי ממאגרי תמר ולוויתן, שעמדה בששת החודשים הראשונים של השנה כ-8.9 BCM (כ-5.5 למשק המקומי וכ-3.4 ליצוא), לעומת כ-6.5 BCM ב-2020. מדובר על עלייה של כ-37.4%.

(משרד האנרגיה)

על פי תחזיות משרד האנרגיה, במחצית השנייה של שנת 2021, אם לא יהיו שינויים דרסטיים מהשפעת משבר הקורונה, ההכנסות מתמלוגים יעמדו על כ-590 מיליון שקלים.

לוויתן מאפיל על תמר

סך התמלוגים שנגבו ממאגר לוויתן הסתכמו בכ-356 מיליון שקלים על הפקה של כ-5.5BCM. סכום זה משקף עלייה משמעותית, של כ-59.5%, לעומת ההכנסות מתמלוגי לוויתן בחציון המקביל ב-2020.

סך התמלוגים שנגבו ממאגר תמר הסתכמו בכ-198 מיליון שקלים על מהפקה בכמות של כ-3.4BCM . מדובר בירידה של כ- 20.5% לעומת ההכנסות מתמלוגי תמר בתקופה המקבילה אשתקד.

(משרד האנרגיה)

העלייה בהפקה במאגר לוויתן נבעה בעיקר מעלייה משמעותית (כ-128%) בכמויות הגז שיוצאו למצרים וירדן לעומת החציון המקביל בשנה שעברה. היקף היצוא היווה כ–52% מההפקה של מאגר לוויתן. היקף התמלוגים שמקורם בייצוא היווה כ-57% מסך התמלוגים מהמאגר, לאור מחיר ממוצע גבוה יותר לייצוא מאשר המחיר הממוצע בישראל.

הירידה בהכנסות מתמלוגי תמר נבעה בעיקר מירידה משמעותית במחיר הממוצע של הגז הטבעי שנמכר ממאגר תמר בחצי הראשון של השנה לעומת נשנה שעברה. מדובר בירידה של כ-11% במחיר הממוצע המשוקלל במונחים דולריים, ושל 17% במונחים שקליים.

בנוסף, הירידה בתמלוגים נבעה מהתחשבנות של שותפי תמר עם מספר לקוחות גדולים בישראל על תיקוני מחיר עבור כמויות שסופקו ב-2020.

מאגר תמר היה מונופול בפועל בשוק הגז בישראל מאז 2013 ועד תחילת ההפקה ממאגר לוויתן בשנה שעברה. פעולה זו, לצד רגולציית מתווה הגז ושינויים בבעלות הובילו לירידה מתונה במחירי הגז בישראל.

לוויתן נהנה מחוזי יצוא בהיקף גבוה יותר מאלו של תמר. הפיכתו לדומיננטי משקפת גם את שימור כוחם של מחזיקי המונופול העיקריים: שברון (דרך נובל אנרג'י) ויצחק תשובה (דרך קבוצת דלק). תשובה ושברון הורידו את מרבית אחזקותיהם במאגר תמר, במחירים גבוהים יחסית לערכו כיום, ונהנים מזרם הכנסות מתגבר ממאגר לוויתן.

שלושת השלבים של מיסוי הגז

הכנסות המדינה מהפקת הגז מחולקות לשלוש. התמלוגים, שמהווים כ12% מהכנסות חברות הגז, מועברים למדינה בשלב ראשון. השלב השני מגיע במסגרת דיווחי החברות למס הכנסה, אז הן משלמות מס חברות. בשלב שלישי, מוטל מס רווחי יתר (מס ששינסקי), ששיעורו המדוייק ומועד תחולתו נתונים במחלוקות שונות מול רשות המסים.

ההכנסות ממס רווחי יתר פונים כולם ל'קרן אזרחי ישראל', שעדיין לא הוקמה בפועל וכספיה מוחזקים כיום במשרד האוצר. בעוד מאגר תמר כבר משלם אותו, מאגר לוויתן עדיין רחוק מכך.

סך ההכנסות מתמלוגים ממאגרי הגז הטבעי, שגבייתם מבוצעת על ידי משרד האנרגיה, הסתכמו ביותר מ-8.3 מיליארד שקלים מ-2004 ועד ה-30 ביוני 2021. עיקר ההכנסות מתמלוגים התקבלו החל מ-2013 עם הזרמת הגז ממאגר תמר בהיקף של כ-6 מיליארד שקלים.

הצפי של אגף התמלוגים הוא להמשך עלייה משמעותית בהכנסות אלה. הפוטנציאל הכולל להכנסות עתידיות מתמלוגים ממאגרי הגז הטבעי הקיימים עד לתום ההפקה עומד על כ-57 מיליארד שקלים.