דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ז בתשרי תשפ"ב 23.09.21
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
תשתיות וסביבה

ח״כ מוסי רז (מרצ) על רווחי הגז: ״קרן העושר הפכה לקרן העוני, גם לפי התחזיות האופטימיות״

העלאת מיסוי על הגז, פישוט המודל ושקיפות מלאה, אלה הקולות שעלו היום (ב') בכנסת, בדיון של הוועדה המיוחדת לקרן לאזרחי ישראל | יו"ר הוועדה מוסי רז: "התועלת הכלכלית של הגז היא כמעט חסרת ערך לאזרחי ישראל, וכך נצטרך להתייחס אליו מעכשיו והלאה. מסתבר שכל המודל שהלכנו אליו היה טעות"

מוסי רז (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
ארז רביב

סימנים מדאיגים לחברות הגז: יו"ר הוועדה המיוחדת לנושא קרן העושר מוסי רז הצהיר היום (שני) שבכוונתו להעלות את המיסוי על הגז, לפשט אותו ולחייב שקיפות מלאה מכל מי שנהנה ממשאבי הטבע של המדינה. רז הודיע על כך בשל היעדר הכנסות משמעותיות לקרן. בנק ישראל הודה שהקלות לחברות הגז במתווה הגז הן הסיבה העיקרית לדחיית התשלומים לקרן ממאגר תמר.

מתקפה חריפה נגד מדיניות הגז של ישראל נשמעה בכינוס הוועדה. לאחר שהסתבר שהקרן עצמה רחוקה מהקמה בסף של מיליארד שקלים, וכיום יש בה רק 441 מיליון שקלים חלוטים (לעומת 741 מיליון כולל מקדמות) ושהתחזית היא ל-5 מיליארד דולר בלבד עד 2029, הודיע רז שיש לשנות את החקיקה מהיסוד, עבור מדיניות גז שונה לחלוטין.

"לא תהיה קרן עושר. היא תהיה קרן עוני, גם אם התחזיות אופטימיות יתממשו", אמר רז. "מדובר בסכומים חסרי ערך. אם לא ישונה החוק, אין טעם בקרן כזו. ההוצאות יהיו יותר משמעותיות ממה שקרן כזו יכולה לעשות".

בדיון בוועדה עלה שמודל גביית המסים של הקרן הוא מסורבל וכולל תשלומי מקדמות שהופכות לחלוטות רק בעקבות בירור של שומת המס, תהליך שאורך בין כמה חודשים לשנה.

ח"כ עבאס: "הכסף צריך לעבור לתקציב המדינה, אין הצדקה לקרן נפרדת"

ח"כ מנסור עבאס (רע"מ) התייחס לסוגיית מיעוט התשלומים ותהה: "למה לא לקחת את הכסף הזה לתקציב המדינה? אנחנו צריכים קופה. הגדלת החוב מימנה את משבר הקורונה, למה לא נשקיע חלק מהכסף בנושא הזה? נשפר את יחס החוב-תוצר וגם נשקיע בחינוך, רווחה והשכלה, כל הדברים שיכולים לקדם את הכלכלה ואת החברה בישראל. אין הצדקה לקרן נפרדת. בעוד 10 שנים יהיו לנו 5 מיליארד דולר? מה זה 5 מיליארד דולר? זה כלום ביחס לגודלה של כלכלת ישראל, שבעזרת השם תצמח. האם לא צריך לחזור אחורה ולרדת מהעץ הזה?"

לפי עבאס, הסכנה היא הקמת מוסד מיותר שינציח את עצמו. "ברגע שמקימים מוסדות, יש אינטרסים וצריכים לשמור על המוסדות האלו והתפקידים, ויש לזה עלויות כשאין הצדקה אמיתית".

פרופ' איתן ששינסקי השתתף בוועדה וניסה להגן על המודל המסורבל של גביית מסי הגז המחולק לשלוש: כ-11.5% דמי תמלוגים מכל ההכנסות ממכירת גז, מס חברות רגיל, ומס "רווחי יתר" שמזין את קרן העושר, היא הקרן לאזרחי ישראל, שבינתיים לא קמה. ששינסקי אמר בדיון: "קיווינו שניתן יהיה להתגבר על המניפולציות ותכנוני המס והעדפנו מנגנון יותר מסובך, כי הוא הפתרון הכלכלי הנכון".

ששינסקי הסביר שקרנות עושר מוקמות לאו דווקא מסיבות כלכליות, אלא מסיבות של חשדנות פוליטית. "יש בערך 40 קרנות עושר. הרקורד שלהן מאוד מעורב. חלק לא קטן היו באפריקה והממשלות שדדו את הקרנות. הקרנות הוקמו בגלל החשדנות והנסיונות בעולם שהראו שלממשלות אין ראייה ארוכת טווח".

רז השיב: "אבל גם בגלל שדיברו על 300 מיליארד שקלים, ובפועל יש 300 מיליון".

המשנה לנגיד בנק ישראל אנדרו אביר חיזק את דברי עבאס: "רוב הכסף מהגז הולך לתקציב (בתמלוגים ומס חברות; א.ר.). מה שנשאר לקרן העושר זה לא הכסף הגדול. בזמנו חשבו שזה חשוב, כדי לשמור אותם לדורות הבאים. היום אני לא כל כך בטוח שזה נכון. אם ההכנסות ממסים של מאגרי הגז הולכות להיות ארוכות יותר ואיטיות יותר, אז הדורות הבאים ייהנו מההכנסות האלה. חלק מההיגיון של לשמור אותם לדורות הבאים לא כל כך חזק היום. זו שאלה של חלוקה בין דורות. זו החלטה שהכנסת צריכה לקבל".

 

בנק ישראל מודה: מתווה הגז דחה והפחית את התשלום לקרן העושר ממאגר תמר

עדי ברנדר, מנהל אגף מקרו כלכלה ומדיניות בחטיבת המחקר בבנק ישראל, סיפק הסבר מפורט לפער בין תחזיות הבנק מ-2013 לבין המציאות היום.

תחזית התפלגות רווחי דלק קידוחים ממאגר לוויתן (עיצוב: אידאה)

 

התחזית המוקדמת של בנק ישראל לרווחי הגז מ-2013. הסכומים בפועל היו נמוכים בהרבה

"התחזיות מ-2013 התבססו על כמה עוגנים של גופים שאספו באותה תקופה את ההערכות למשק הגז, המועצה הלאומית לכלכלה ומשרד האנרגיה, והשתמשנו באותם נתונים".

לפי ברנדר, מאגר תמר הפיק כ-10 BCM לשנה החל מ-2015, בהתאם לתחזית. הוא ציין השקעות נוספות במאגר תמר אחרי שלב הפיתוח המקורי, שהוכרו לצורך קיזוז בעקבות החלטת הממשלה על מתווה הגז מ-2015. "אז היה חשש גדול שישראל נשענה על צינור אחד בלבד מבחינת הביטחון האנרגטי, ואז הממשלה חשבה שזה סיכון עד שיפותח מאגר לוויתן", אמר ברנדר. "זה דחה את תחילת התשלומים מ-2018 בתחזית המקורית לאמצע 2020 בעקבות ההתאמה הזו". ברנדר הוסיף שב-2013 עוד לא הייתה הגבלת יצוא, והייתה ציפייה שמאגר לוויתן יפותח מהר ויספיק להגיע לשלב שבו גם ממנו נגבים תשלומים לקרן העושר, מהלך שכיום לא צפוי לפני 2025.

אמיר פוסטר, יו"ר איגוד איגוד תעשיות חיפושי הנפט והגז בישראל, טען: "הסיבה שלא נכנס כסף כפי שחשבו ב-2014 היא בעיקר מכירה נמוכה מהצפי של כמויות גז ומחיר נמוך יותר".

לעומתו אמר ברנדר: "בשוליים, ככל שיש תחרות מלווייתן, המחירים בתמר היו במידה מסוימת נמוכים יותר בממוצע וגם הכמויות קצת יותר קטנות".

מרב דוד מארגון לובי 99 אמרה: "זו הפעם הראשונה שבנק ישראל מודה שהכרה בהוצאות של תמר היא שדחתה את קבלת הכספים. מה יקרה אם יימשכו אותם תכנוני מס שלהערכתנו מתקיימים גם בכימיקלים לישראל וגם בעניין הגז? אנחנו עדיין לא יודעים מספיק, ורשות המסים עדיין כבולה לסוגיית הסודיות. צריך לתקן את החוק ובהקדם. לא יכול להיות שהכסף הזה ייכנס לקופתן של חברות הגז, והציבור לא ייהנה ממנו". 

יו"ר הוועדה מוסי רז: "500 מיליון שקלים בשנה זה בטל בשישים"

אריאל פז סוויצקי, כלכלן בארגון, פרסם השנה באתר "העין השביעית" מאמר שמתאר את היקף קיזוז ההוצאות שלא נחשף עדיין לציבור מגורם רשמי: "במצגות של חברות הגז למשקיעים עלות פיתוח המאגר היא 3.1 מיליארד דולר, ואילו במצגות ממשלתיות עדכניות עלות ההקמה המוצגת היא 4.6 מיליארד דולר".

רז סיכם את הדיון באמירות חריפות מאוד על מיסוי הגז וההטבות שזכו להן עד כה חברות הגז על חשבון הציבור: "במספרים כאלה, אין שום מניעה להעביר אותם לתקציב השנתי. זה דבר חסר ערך. אם היו אומרים את זה כשחוקק החוק, אני לא חושב שמישהו היה חושב שצריך להקים בשביל זה קרן, כי חלילה תהיה המחלה ההולנדית והארץ תוצף בכסף. 500 מיליון שקלים בשנה זה בטל בשישים. פרומיל אחד מתקציב המדינה, ואנחנו עדיין לא בפרומיל הזה. נצטרך לבדוק בדיוק למה ההכנסות הן לא כפי שצפו אותן. אני מסכים שתחזית זה תמיד בעייתי, אבל כן התירו הטבות מס".

רעיון חדש שהציע רז הוא תיקון חקיקה שיבטל לחלוטין את הסודיות של חברות שמשתמשות במשאבי טבע של הציבור. "לא ייתכן שמדינת ישראל תקצה משאבי טבע לחברות שלא יהיו שקופות לחלוטין. לדעתי, אם חברה רשאית להשתמש במשאבי טבע של מדינת ישראל ולמכור אותם, הציבור צריך לדעת בדיוק מה המכירות שלה, מה ההוצאות שלה, מה שומת המס שלה ומה הטענות שלה. הרבה יותר מאשר חברות אחרות, הכול צריך להיות על השולחן, אחרת יתכבדו ולא יקחו משאבים של מדינת ישראל. זה לא שייך להם".

הצהרת כוונות נוספת של רז אמורה להדאיג במיוחד את המחזיקים במניות של חברות הגז: "אני חושב שהמודל של תמלוגים, מס חברות ומס יתר פשוט לא עובד, ומה שצריך לעשות זה ללכת לשיטה של נתח ממשלתי. אם הממוצע הוא 63%, אפשר להיות יותר נדיבים, צריך מס חברות של 60%.

"נבדוק את ההשלכה של הגז על הסביבה. אם חשבנו שיש תועלת כלכלית מול ההשפעה הסביבתית, אנחנו יודעים היום שהתועלת הכלכלית היא כמעט חסרת ערך לאזרחי ישראל, וכך נצטרך להתייחס אליו מעכשיו והלאה. אני לא חושב שיש חלופה לגז בשנים הקרובות, אבל נצטרך לפתח חלופות לגז, ומסתבר שכל המודל שהלכנו אליו היה טעות. הוא לא נכון. נצטרך לתקן אותו כך שיובטחו הכנסות מיידיות, שתהיה שקיפות מלאה ושנדע להתמודד עם ההשלכות הסביבתיות בידיעה שצריך לתמרץ אחרים ולא את אלה שמוציאים את הגז ואנחנו לא נהנים מההכנסות".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
עוד על תשתיות וסביבה:
איכות אוויר טובה מאוד נרשמה בכל רחבי הארץ במהלך יום כיפור
הפקק הגדול בנמלים: איך הוא נוצר ומתי יסתיים
נפתח לתנועה כביש 6, שהיה חסום בעקבות מכונית שעלתה באש
תגובות