בין משתתפי הכינוס שנערך אתמול (רביעי) בעיריית תל אביב בעניין עתידן של מוניות השירות היה גם גיל יעקב, מנכ"ל עמותת "15 דקות", ארגון ארצי של צרכני תחבורה ציבורית. יעקוב מציג אפשרות לפעולה אזרחית לקידום תשתית התחבורה הציבורית בארץ
איך הגעתם לפעול בנושא התחבורה הציבורית?
"התחלנו את הפעילות בירושלים בשנת 2009, כשהמטרה המרכזית הייתה להגיע למרכז העיר ב-15 דקות, והפעילות שם התעצמה והצליחה. יש על שמנו את קו 15 של אגד, שנוסע ב15 דקות מהקטמונים לתחנה המרכזית במסלול שאנחנו הצענו, והוא אחד הקווים הכי רווחיים היום של אגד. בעקבות זאת התרחבנו לפעילות בכל הארץ".
ואילו הישגים רשמתם?
"יש לנו כמה. אנחנו דורשים לתת יותר מקום לתחבורה הציבורית. לאחרונה הפעלנו לחץ מאסיבי על רשויות מקומיות בגוש דן להוספת נתיבי תחבורה ציבורית שכלל הפגנות, גיוס של תלמידים, החתמת עצומות, הצטלמנו באוטובוסים עם שלטים. אפילו צבענו את החניה של חולדאי בצהוב. רק עכשיו, בסוף אוגוסט, הצטרפו לא מעט רשויות בגוש דן וחתמו על הסכם עם משרד התחבורה להוסיף נתיבי תחבורה ציבורית – כי אם מפנים את הדרך לאוטובוסים לנסוע מהר, אז השירות הוא הרבה יותר טוב.
"עוד הישג שלנו הוא באפשרות לעלות מכל הדלתות באוטובוס. הייתה לזה התנגדות ממשרד התחבורה ומהחברות המפעילות. היו להם תירוצים על תירוצים, שאנשים לא ישלמו, אבל זה מתחיל להיכנס וזה פשוט חוסך את ההמתנה בתור הדבילי בעלייה לאוטובוס, ואפשר לכרטס בפנים. אנחנו לוחצים שזה יורחב במינימום לכל המטרופולונים. זה אמור להתחיל בבאר שבע, ולדעתנו צריך לכלול את חיפה, ירושלים וכל גוש דן לפחות.
"בנוסף, יש לנו מוקד פניות ציבור בכל בעיה ספציפית שקשורה לתחבורה ציבורית – להוסיף קו פה או שירות שם".
איזו עזרה אתם נותנים?
"מייעצים לאנשים איך הכי נכון לפעול מול הרשויות. אנחנו גם מייצגים תושבים מול משרד התחבורה והמפעילים וגם עוזרים להם בגיוס אנשים ובגישה לתקשורת, כל מה שאדם צריך כדי להתארגן.
"עוד שירות שאנחנו נותנים זה תביעות קטנות. אפשר לקבל מאיתנו סיוע בהגשת תביעה קטנה – הליך פשוט של מתן פיצוי על מקרים של איחורים באוטובוס, או שהאוטובוס לא עצר, וזה גורם לנזק לנוסעים. מניסיון שלנו התביעות הקטנות מצליחות וזה מפעיל לחץ משמעותי על המפעילים לשפר את השירות. יש לנו קבוצות של פעילים מתנדבים בהרבה יישובים בארץ".
מה שלושת הכשלים הכי מרכזיים בתחבורה הציבורית בישראל?
"הכשל המרכזי הוא מתן העדיפות לרכב הפרטי לעומת התחבורה הציבורית. העדיפות היא במתן נתיבים, ומקומות חניה. כמו שרכב פרטי חונה, גם כלי התחבורה הציבורית זקוקים למסופים ותחנות קצה לחנות בהם. זה 'הלחם והחמאה'.
"הכשל השני הוא שהתכנון של התחבורה הציבורית לא נעזר בדיאלוג עם הציבור ולא מסתמך על זמני הנסיעה. בהכללה, כשמתככנים היום קווים, חושבים איך נאסוף הרבה נוסעים בדרך, אבל לא איך נביא אותם במסלול יעיל ומהיר אל היעד שלהם. המתכננים לא יודעים בכלל מה הציבור צריך. אין סקרים והליכי שיתוף ציבור שבודקים שיטתית לאן אנשים צריכים להגיע. זה כשל שקל להבחין בו באזורי תעסוקה שלרבים מהם אין גישה נוחה.
"הכשל השלישי הוא בתחום התכנון והבנייה. יש הרבה שכונות ענק חדשות שנבנות וגרים בהם עשרות אלפי אנשים. הן מתוכננות לשימוש ברכב פרטי, ולא לתחבורה ציבורית. החל משימוש ברחובות מעגליים דרך מחסור במקום לתחבורה ציבורית וכלה במיקום של השכונות עצמן. זה מכריח אנשים לקחת משכנתה שנייה ולהחזיק עוד רכב כדי לגור בשכונות האלה".
ניתן לפנות לארגון "15 דקות" בכל בעיה הקשורה לתחבורה ציבורית כאן.
