רק 12% ממשקל המניות בקרנות סל "ירוקות" נקבעות לפי שיקולי אקלים, כך על פי מחקר חדש שערך מכון המחקר Edhec הצרפתי. המשמעות: כספים במיליארדים נשפכים לקרנות סל אקלימיות, אך הקרנות עצמן לא תורמות למיתון משבר האקלים ואולי אף להיפך.

לפי המחקר,  קרנות סל המשווקות עצמן כקרנות "פחמן נמוך", "שינוי אקלים", ו"מותאמות להסכמי פריז" משתמשות באסטרטגיות סינון השקעות בלתי אפקטיביות להקצאת הון בעבור גופים עסקיים שבאמת תורמים להפחתת פליטות פחמן ואף כאלו שעשויות אפילו לפגוע במאמץ למיתון משבר האקלים.

המחקר " Doing Good or Feeling Good?" הושלם באוגוסט השנה והתפרסם לפני יומיים, בחן את תופעת ה"גרינווש" – בה השקעות מתכסות בדימוי של "השקעה ירוקה" כשלמעשה המציאות אחרת לחלוטין.

החוקרים, נואל אמנק, פרופסור למימון, וד"ר פליקס גולטס מצאו 3 גורמים מרכזיים לגרינווש. הראשון, הוא כאשר חברות מנפחות את הסביבתיות של פעילותן במנותק מנתוני אמת ויוצרות לעצמן דירוג אקלים מופרך. השני, הוא שיטת סינון שמוציאה מהקרנות כמעט לחלוטין את מגזר האנרגיה – ובכך מונעות ניתוב חכם יותר של כספים לחברות שמפחיתות פליטות בתחום עתיר פליטות זה. השלישי – גם כאשר חברות חוו ירידה בדירוג האקלים, משקלן לא ירד בסל ההשקעות של קרנות "ירוקות" לכאורה, מה שמאותת לחברות שאין סיבה של ממש לבצע הפחתת פליטות.

בסיכומו של דבר, החוקרים מצאו שדירוג אקלים של מניה ספציפית לא משפיע ביותר מ-12% על משקלה בתיק ההשקעה ואילו הקריטריונים שנגזרים משווי השוק של המניה הם הקובעים המוחלטים של משקלה בתיק. בקרנות ESG, בהן מתחשבים בציון שאמור לשקף הוגנות כלפי עובדים, ממשל תאגידי תקין ושמירה על הסביבה, שווי שוק משקף 73% בממוצע ממשקל המניה בתיק, בעוד דירוג ה-ESG  משקף 21% ודירוג האקלים רק 6% בלבד.

מסיבה זו, גם חברות שדירוגי האקלים שלהן הידרדרו, הפכו להיות בולטות יותר בקרנות הסל ה"ירוקות" בשל שוליות השיקול הסביבתי באסטרטגיית ההשקעה בקרנות לעומת שיקולים מסחריים רגילים. בכך מוצאים החוקרים דינמיקה שלילית מסוכנת, שעשויה ליצור הקצאת הון שפוגעת במאמץ למיתון משבר האקלים דווקא בקרנות שהצהירו שיסייעו למאמץ הזה. בשום קרן לא נמצא מנגנון שיקטין אחזקות בחברה שדירוג האקלים שלה הדרדר.

החוקרים כותבים שכאשר דירוג האקלים של מניה מהווה פחות מ-50% ממשקלה בתיק ההשקעות, הקרן צריכה להיות מסומנת בסיכון גבוה לגרינווש. נכון להיום, אין סטנדרט השקעות מוסכם בעבור "השקעות ירוקות" מה שמאפשר למנהלי הקרנות להתכסות בתדמית ירוקה, תוך שהם מפעילים מנגנוני בחירה של נכסי השקעה שבפועל מדירים את השיקול האקלימי לשוליים.

ההבדל העיקרי: אחזקות במגזר האנרגיה

"אנו מוצאים שאסטרטגיות אקלים שמדירות מגזרים חיוניים כמו חשמל, אפילו עד 91%. בעוד שזה מאפשר לתיק ההשקעות ציונים ירוקים, זה מקשה על שינוי ירוק בכלכלה, בכך שמתעלמים ממגזר ייצור החשמל", נכתב בסיכום המחקר. בכך מוצאים החוקרים מנגנון שמחמיץ את המטרה. אמנם סקטור האנרגיה עשיר בפליטות, אך דווקא רכישת מניות הנוגעות לחברות בעלות דירוגי האקלים העדיפים, עשויה להוות שינוי בהקצאת ההון. התעלמות ממגזר זה לחלוטין, לא יוצרת שום תמריץ לחבורת אנרגיה לשפר את הרקורד האקלימי שלהן.

החוקרים ניתחו את סכימות האימוץ של מניות בקרנות סל ירוקות שמוצעות ע"י גופים רבים דוגמת MSCI, DOW JONES, BlackRock, STOXX ומצאו כי הן אינן מעודדות חברות להפחית פליטות בפעילותן.

מסקנות המחקר אינן אמורות להפתיע גורמים בשוק ההון. בראיון ל'דבר', אמרה אורית לוין, מנהלת השקעות בקלריטי קפיטל: "אם אתה שם קריטריון מחמיר – אז יהיה לך אינדקס, אבל לא יהיו קרנות סל שימכרו לציבור את האינדקס הזה, כי צריך שהוא יכלול מספיק חברות כך שיהיה במה להשקיע. הביקוש להשקעות ESG גבר אצל מנהלי ההשקעות וככה הורידו את הרף. זה לא רק הרווח, יש גם את העמלות של המתווכים באמצע – מקימי הקרנות. הן כל כך גבוהות, שאין שיקול אחר שגובר".

לפי כתבה מהפיננשייל טיימס, סך ההשקעות בקלינטק/אנרגיה נקיה/השקעות 'מודעות אקלים' וכלכלה דלת פחמן זינק פי 3 מ-2018 ועד אמצע 2021, וכולל כיום סכום עצום של מעל 2.3 טריליון דולר.