"ירידה של עד חצי מיליון טון בייצור פירות, הפסד של 3 מיליארד שקלים, איבוד של מחצית משטחם של המטעים בישראל ללא הורדה של מחירי המזון": עו"ד גילי עוז, המייצג את ארגון מגדלי הפירות מספר ל'דבר' על דו"ח גנוז של משרד החקלאות, המתאר תוצאות קשות של הרפורמה המתוכננת.

משרד החקלאות בחר שלא להתייחס לשאלת קיום המסמך והאם הוא נגנז, ובמקום זאת הגיב לכמה מהטענות שלכאורה מובאות בו. בשבוע הבא צפויים להתחדש הדיונים ברפורמה בוועדת הכלכלה של הכנסת.

עו״ גילי עוז: ״זו לא רפורמה בחקלאות, אלא בתשתיות לאומיות״ (צילם: אלבום פרטי)

"20 שנה אני מלווה חקלאים, עוד לא ראיתי כזו דורסנות" אומר ל'דבר' עוז, חבר קיבוץ עין חרוד מאוחד, בעל ותק של עשרות שנים בניהול מאבקים חקלאיים. בסיור של חברי ועדת הכלכלה בצפון, הוא ניסה לשכנע את חברי הכלכלה שמדובר בשינוי תשתיתי של המשק הישראלי, הנוגע בעשרות היבטים מעבר לתחום החקלאות, וכי יש לתת לרפורמה יחס זהה לזה שמקבלת רפורמה בתשתיות לאומית.

"נתונים שחייבים לדבר עליהם"

לדברי עוז, הדו"ח שהוכן בחודשים האחרונים על ידי החטיבה למחקר כלכלה ואסטרטגיה של משרד החקלאות, פורס על פני 80 עמודים נתונים מדאיגים על הרפורמה. "מציינים שהעלייה במחירי הפירות והירקות במדינת ישראל לא קשורה לחקלאים אלא לרשתות השיווק והמשק הריכוזי בישראל" הוא מספר.

לדבריו דרש מחברי הכנסת לזמן בדחיפות את מנכ"לית המשרד, עו"ד נעמה קאופמן-פס, לדיון בוועדה ולחשוף את פרטיו וסיבת גניזתו. "חלק גדול מהפירות והירקות בישראל, על פי המסמך, זולים יותר מאשר ב-OECD  אבל הם כן מציינים שם שצפוי רווח ליבואנים והקמעונאים.. ייצור הירקות והפירות יצטמצם ב40% בטווח הבינוני. אלו נתונים שחייבים לדבר עליהם".

רפורמה בתשתיות לאומיות

עוז מסביר כי היחס לחקלאות צריך להיות זהה ליחס לתשתיות לאומיות. "כשנוגעים בתשתית לאומית כזו או אחרת, כולם בסיפור" אומר עוז, "אם אתה מחליט בוקר אחד שאתה מוריד 40% מתשתית התקשורת, האנרגיה או התחבורה זה לא עניין רק של המשרדים הללו, משום שזה נוגע בנושאי רוחב שחולשים על חלק ניכר מהמערכות השונות במדינה. החקלאים צריכים לבוא ולהגיד זו לא רפורמה בחקלאות, כאן מדובר ברפורמה בתשתית לאומית שנוגעת בכל התחומים של חיינו וכל משרדי הממשלה צריכים להבין שהיא נוגעת להם".

מבנה התשתיות בישראל מוגדר בחוק התכנון והבנייה כך שבכל שינוי שקשור בתשתית לאומית מתכנסת ועדה שחברים בה כל משרדי הממשלה. נושא החקלאות בחוק התכנון והבנייה נדון בוועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים, המבנה המשפטי בנוי של החוק דורש שכל פעם שיש גורם הרוצה לגרוע בשימוש נדרש דיון רוחבי של הוועדה.

"ברור לכולם ששטחי חקלאות זה ערך עליון ולכן צריכים את אישור הועדה" אומר עוז "מה שליברמן ופורר עושים זה לעקוף את הכול. בלי הוועדות ששומרות על הקרקע, בלי משרדי הממשלה ודיוני עומק על היחס לתשתיות לאומיות. בשביל להתכונן לבחירות הבאות הם הולכים על הראש של החקלאים ברפורמה, שנוגעת בכל תחום במדינה".

"מפלגת ישראל ביתנו שמחזיקים בתיקי האוצר והחקלאות וועדת הכספים הטעו את הממשלה, את ועדת הכלכלה והציבור" אומר עוז, "הנתונים שהם מביאים לא מבוססים, דוח ועדת קדמי (הוועדה הוקמה לאחר מחאת 2011 כדי לברר את הסיבה ליוקר המזון בישראל ד.ט) אומר את ההיפך הגמור וקובע במפורש שאין שום קשר בין החקלאים למחירי המזון במדינת ישראל, ושהפחתת מכסים וביטול מכסות לא הביא להורדת המחירים לצרכן".

כחלק מכלל הסוגיות שהרפורמה בחקלאות תיגע בהן  מציין עוז, את הפגיעה בנוף, בטחון מזון, תרבות, תיירות כפרית ואקולוגיה, כולל כל תכניות המחקר והפיתוח שדנות בסוגיות הללו, נכון לכרגע, אין אף משרד או גורם רשמי שדורש לבחון את ההשלכות. "לצד החקלאים צריכים להיות הרבה מאוד אזרחים וגופים מודאגים, כולל משרדי ממשלה שירימו שלט עצור כי הרפורמה נוגעת גם בהם" אומר עוז "הם חייבים לסחוב את כולם פנימה כדי פורר וליברמן יקבלו קמפיין אגרסיבי מאוד בתגובה. אחד כזה שיוריד להם 3-4 מנדטים כדי שהבאים שיבואו אחריהם לא יחלמו אפילו להתעסק עם החקלאים".

תגובת משרד החקלאות

במשרד החקלאות לא הכחישו או אישרו את קיום הדו"ח ואת גניזתו, ובחרו לענות לטענות העולות בו לגופן:

"בניגוד לטענות שהעלית, הרפורמה בחקלאות צפויה לחסוך 2.7 מיליארד שקלים לצרכן הישראלי, כלומר 840 שקלים למשפחה. כל זאת לצד יתרונות נוספים שהצרכן הישראלי יזכה להם, כגון: פירות וירקות מגוונים באיכות גבוהה ובמחיר הוגן, ללא קשר לעונה; זיהוי תוצרת מקומית באמצעות סימון וכדומה.

"בניגוד לטענותיך אודות מחירי הפירות והירקות, ישנם פירות וירקות רבים שמחיריהם גבוהים בהרבה מן הממוצע, רק לשם ההשוואה: בעוד שממוצע המחיר בישראל לבננות עומד על 8 שקלים, הממוצע העולמי עומד על 5 שקלים לק"ג. כך גם בנוגע לתפוח עץ שבו הממוצע בישראל עומד על 10.5 שקלים לק"ג, בעוד שהממוצע העולמי עומד על 7.5 שקלים לק"ג.

"בהתייחס לחקלאים, ובניגוד לטענות, לא רק שהחקלאות המקומית לא תרד, אלא היא תמצב עצמה כמעצמה חקלאית בעולם. החקלאים יקבלו לראשונה תמיכה ישירה כנהוג במדינות מפותחות רבות בעולם, ולצד זאת גם שורה של תמיכות נוספות בתחומי החדשנות, המחקר והעלאת הפריון בהיקף של מיליארדים(!!), תקציבים ששנים ארוכות לא ניתנו לחקלאים המקומיים, אשר יחזקו את החקלאות הישראלית ויקדמו אותה. אבל לא רק תמיכות, החקלאים גם יזכו להגדלת התשומות לחקלאות, ובראשן הגדלת מכסת העובדים הזרים ב-6,000 עובדים, לכ-31,000 היתרים לעובדים זרים בחקלאות, וכן יוקפאו תעריפי המים והמחירים לחקלאים לא יעלו".