מעונות היום המפוקחים יתחילו לנקוט בעיצומים ביום רביעי הקרוב, וביום ראשון יושבתו לחלוטין ללא הגבלת זמן, זאת על רקע טענת הארגונים המפעילים למחסור בכוח אדם ובתקציבים. רינת מינסקי, מחנכת-מטפלת במעון של נעמת מזה 12 שנה ל'דבר': "אם לא יהיה שינוי אז לאט לאט המעונות יסגרו כי לא יהיה מי שיתפעל אותם. הרבה חברות שלי למקצוע עזבו בשנים האחרונות. חלקן עוד יעזבו. אולי אני גם בכיוון לעזוב".

"אף אחת לא רוצה לעשות את זה", אומרת מינסקי, "העובדות לא מחזיקות מעמד, הייתי מנהלת שלוש שנים והיה ממש קשה למצוא עובדות. התפטרתי מהניהול וחזרתי להיות מנהלת כיתה, כלומר אחראית על קבוצה בתוך המעון".

"השנה אני אחראית על שלוש עובדות ו-25 פעוטות בגילאי שנה עד שנתיים, רובם עוד לא הולכים. וזה קשה", היא מוסיפה, "הדרישות של נעמת מצד אחד והדרישות של ההורים מצד שני זה קשה מאוד. הרבה פעמים, סליחה על הביטוי, את לא יכולה ללכת לעשות פיפי. את מחכה בקוצר רוח להפסקה של כמה דקות שיש לך בצהריים".

"אז הרבה לא רוצות", אומרת מינסקי בייאוש, "הן אומרות לי, 'אני בשביל השכר הזה לא אקרע את עצמי'"

לשאלה אם היא מגדירה את עצמה כ'מחנכת-מטפלת' היא עונה :"לצערי כרגע אנחנו רק פועלות, הייתי רוצה להיות מחנכת אבל התנאים לא מאפשרים את זה. פה ושם את רואה איך הילדים חוזרים הביתה עם השירים והתנועות אבל את יודעת שאת יכולה לעשות הרבה יותר".

נעמת, אחד הארגונים המפעילים שלחה אתמול מכתב להורים בו ביקשה את תמיכתם. "מאבקינו הוא מאבקכם למען עתיד הדור הבא", כתב הארגון, "השמיעו בפני ממשלת ישראל את זעקת הגיל הרך".

16 אלף עובדות, 120 ילדים

במעונות היום המפוקחים על ידי משרד הכלכלה, שמופעלים על ידי ארגונים חברתיים ביניהם נעמת, ויצו ואמונה מטופלים כ-120 אלף ילדים מגיל לידה עד 3, שהם כרבע מאוכלוסיית הילדים בגילים אלו. כיום מועסקות בהם מעל ל-16 אלף עובדות בתפקידי מנהלות, מחנכות-מטפלות, מבשלות ועוד.

ההשתתפות במעונות אלו, שגם מסובסדת על ידי המדינה, נקבעת לפי קריטריונים שמתעדפים ילדים להורים עובדים ומשפחות מרקע כלכלי-חברתי נמוך.

240 אלף פעוטות נוספים, כמחצית מהילדים בגיל הרך, מטופלים במעונות יום פרטיים, שגם עליהם חל פיקוח בסיסי של משרד הכלכלה, ופועלים כעסקים פרטיים. רבע מהילדים בגיל לידה עד 3 אינו לוקח חלק במסגרת כלל.

לטענת הארגונים המפעילים מעונות היום המפוקחים סובלים ממחסור של מאות עובדות ועובדים עקב השכר הנמוך, התנאים המורכבים ופערי השכר המשמעותיים ביחס לסייעות גני הילדים בשלטון המקומי.

על פי הנתונים שהציגו הארגונים המפעילים, ההוצאה הציבורית בישראל על חינוך לגילאי לידה עד 6 עומדת על 0.8% מהתל"ג, כאשר מתוכם ההוצאה על גילאי לידה עד 3 עומדת על 0.2%. מדובר על כחצי מהממוצע במדינות ה-OECD.

עוד הם טוענים שבישראל רמת ההשקעה הציבורית במסגרות לילדים מתחת לגיל שלוש נמוכה בהשוואה למדינות אחרות וביחס לממוצע ה-OECD ועומדת על כ-2,700 דולר בשנה לעומת כ-12,400 דולר בשנה ב-OECD.