מדינת ישראל הצטרפה אתמול  (רביעי) ליוזמה אמריקאית-אירופית למיתון וצמצום של השפעות משבר האקלים, ולהפחתה גלובלית של 30% מפליטות המתאן, גז החממה בעל ההשפעות המזיקות ביותר לאקלים, עד 2030, כך הודיעו השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג ושרת האנרגיה קארין אלהרר לג'ון קרי, השליח המיוחד לנושאי אקלים של ארצות הברית בפגישתם בפריז.

השרות משתתפות במועצת השרים של ה-OECD במפגשים שמתמקדים בנושאי סביבה ואקלים ובדרכים להגיע לאיפוס פליטות גזי חממה.

לפי הודעת המשרד להגנת הסביבה, המתאן אחראי לבדו לכחצי מהעלייה שכבר התרחשה בטמפרטורה הגלובלית (מעלה אחת) מאז תקופת טרום התיעוש. דו"ח הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC) שפורסם באחרונה קבע ששליש מההתחממות הגלובלית נובעת מפליטות מתאן, ולכן הפחתת פחמן דו-חמצני אינה מספיקה כדי לפתור את משבר האקלים. בהתאם לכך, התגבשה יוזמה זו כדי לטפל בדחיפות בבעיה עולמית זו.

על-פי התכנית האסטרטגית של המשרד להגנת הסביבה למשק הפסולת, עד שנת 2030 המשרד מתכוון להוביל להפחתה של 47% בפליטות המתאן מסקטור הפסולת. יעד זה של הפחתת פליטות מתאן בישראל גם עוגן באחרונה במסגרת החלטת הממשלה 171 מיולי 2021 – מעבר לכלכלה דלת פחמן.

פליטות המתאן שגורם האדם גדולות ממה שחשבו

פליטות מתאן לאוויר מתרחשות באופן טבעי מכדור הארץ, בעיקר באוקיינוסים. עם זאת, הפעילות האנושית אחראית כבר לכ-60% מפליטות המתאן, בעיקר בשל הפקה ושינוע של פחם, נפט וגז, גידולי אורז ובקר ומטמנות פסולת. מחקרים בשנים האחרונות הראו שתופעת פליטות המתאן שנגרמות בידי האדם הן גדולות משמעותית ממה שהיה ידוע קודם לכן. מצלמות מיוחדות, כמו גם שימוש בלווינים, איתרו מקורות פליטה רבים של מתאן בבארות נפט שננטשו ולא נאטמו כראוי.

מקור נוסף לפליטה משמעותית נמצא במערכות ההפקה וההולכה של גז מחצבים. כאן יש לחברות האנרגיה אינטרס כלכלי מובנה לאתר ולצמצם פליטות, שכן הפליטות מהוות חומר גלם שהולך לאיבוד במקום להימכר בשוק הגז.

נושא פליטות המתאן שרוי במחלוקת מדעית לגבי יכולתו לשמש כערוץ פעולה מהיר, יעיל וזול לשמור על ההתחממות הגלובלית מתחת ל-1.5 מעלות צלסיוס. קייסי קרואהארט כתבה באתר 'טכנולוגי רוויו' מאמר שמצביע על היתרונות בטיפול במתאן: מדובר בגז חממה עוצמתי פי 86 מפחמן דו-חמצני בטווח הקצר, אבל הוא גם מתפרק מהר יותר באוויר, ולכן לאורך עשרות שנים עוצמתו נשחקת לפי 36-30 מפחמן דו-חמצני. בהתבסס על מחקר של האו"ם (UNEP), הפחתה של 45% בפליטות המתאן תוכל לבלום כמעט 0.3 מעלות מההתחממות הגלובלית.

מנגד, כמה מדעני אקלים טוענים שמדובר במקסם שווא. לשיטתם, פירוק מתאן באוויר או שריפתו כדלק גורם ליצירת פחמן דו-חמצני, ולכן מדובר בתוספת פליטות של פחמן דו-חמצני, ולא בחלופה להן.

שנית, רק שליש מפליטות המתאן מעשה ידי אדם נובעות מתעשיית הדלקים. שני השליש האחרים נובעים בעיקר ממטמנות אשפה עם זבל אורגני ומגידול בעלי חיים. הפחתה בפליטות הללו עוברת דרך שינוי באורח חייהם של מיליוני בני אדם.

מדענים אלו תובעים להפחית מתאן ופחמן דו-חמצני במקביל. בעוד שבמטמנות האשפה אפשר לטפל וללכוד את הגז, לכידה מהאוויר עדיין לא מעשית. לכן, הפחתת פליטות מתאן מחייבת הפחתה של כרייה ושימוש בפחם, הפחתה בשימוש בגז מחצבים כדלק במקביל לאיתור סיזיפי של דליפות וסתימתן.

זנדברג אמרה על הצטרפות ישראל ליוזמה: "גם בישראל עלינו לשים דגש על המתאן בקביעת המדיניות ולהוביל את המשק כולו להפחתת הפליטות. כחלק מיישום אסטרטגיית הפסולת, בכוונתי לקדם שורה של צעדים שמטרתם צמצום הטמנת הפסולת בכלל, עם דגש על צמצום וטיפול בחומר האורגני כדי למנוע את פליטת המתאן, כולל חקיקה שתחייב את הטיפול בפסולת אורגנית לפני הטמנתה, תמיכה בהקמתם של מתקנים לטיפול וקידום ההפרדה במקור של חומר אורגני".

אלהרר הוסיפה: "ההצטרפות של מדינת ישראל לאמנה להפחתת פליטות מתאן היא צעד נוסף במאבק העיקש שלנו במשבר האקלים. רובן המוחלט של פליטות המתאן בישראל מקורן בפסולת, ואני מברכת על הנכונות של חברתי השרה להגנת הסביבה להתחיל לטפל בסוגיה שהוזנחה עד כה".