רפורמת היבוא בחוק ההסדרים תבטל את התקינה הישראלית על אלפי מוצרים מיובאים ותחליף אותה החלפתה בהצהרות יבואנים על עמידה בתקנים האירופים. כך שלמעשה יהפוך תפקיד המדינה מאישור מקדמי של השימוש במוצרים לבדיקה בדיעבד של אמינות ההצהרות של היבואנים.
אחד המוצרים שיושפעו מהרפורמה הוא דודי החימום הביתיים. "יש המון סכנות בדוד, הוא יושב הרבה פעמים במקלחות וחדרי מדרגות, מרפסות שירות, בקרבת ילדים עם משתמשים שנמצאים כמעט תמיד חשופים לידו, ולצערי יש זלזול בסכנות של המוצר", אומר ל'דבר' רמי טרבולסקי, מנכ"ל 'נמרוד', מיצרני הדודים הגדולים בארץ ויו"ר ארגון יצרני מערכות סולאריות בישראל.
"אנשים שנפגעו מדודים לא תקינים במקלחות כמעט בוודאות מתים", הוא מוסיף, "בתור אזרח אני לא מחפש לשלם יותר יקר, אני רוצה רפורמה, אבל לדעתי לא עשו כאן ניהול סיכונים מושכל".
"כולם רוצים להרוס את מכון התקנים אבל הוא שומר עלינו"
במסגרת הרפורמה, המערכות הסולאריות הביתיות יעברו ממסלול בדיקה יסודית של מכון התקנים הישראלי (קבוצה 1) למסלול ייבוא הצהרתי מדגמי (קבוצה 2). כלומר, דגם מסוים של דוד שעומד בתקנה האירופאית יגיע לארץ וייבחן, אם יאושר, יפתח מסלול ירוק ליבוא דגמים מקבילים ללא צורך באישור ורק על סמך הצהרה.
יש גם אפשרות למסלול יבוא מהיר אפילו יותר, שמבוסס על הצהרה בלבד (קבוצה 3). בשבוע שעבר ניסה טרבולסקי ניסה לשכנע את ועדת הכלכלה שמדובר במהלך חפוז, שלא מתחשב בכלל הפרצות הקיימות בשוק.
"כולם רוצים להרוס את מכון התקנים אבל הוא שומר עלינו הצרכנים", מסביר טרבולסקי, "אנחנו מפוקחים בקפידה תחת המכון שמציב סטנדרטים גבוהים של תקינה בייצור על כל חלקיו".
לדבריו, "יש הרבה מאוד תחבולות במוצר הזה שמאפשרות ליבואנים לא חוקיים לבצע מניפולציות. יכול להיות מצב שיכניסו לארץ דגם, יאשרו את ההצהרה שלו ואז יכניסו דגמים לא מאושרים, מי נותן על זה את הדעת?".
"הרפורמה תחסוך 100-50 שקלים לצרכן"
מפעלי נמרוד מוכרים את הדודים שלהם לחנויות או מתקינים פריטים במחיר קשיח שנע 750 שקלים ל-850 שקלים, המחיר הסטנדרטי לדודים תקניים בישראל. המחיר הממוצע לצרכן להתקנת דוד מתחיל בכ-2,500 שקלים.
"המתקינים הם אלו שלוקחים את רוב הכסף והם ימשיכו להרוויח גם על הדוד המיובא", אומר טרבולסקי, "היבוא יאפשר להגמיש את המחיר בלא יותר מ-100-50 שקלים. עם כל הכבוד, זה מה שיוריד את יוקר המחייה? בשביל 100 שקלים שווה לקחת סיכון שתינוק יתחשמל? לדעתי אם צרכן ידע שהוא קונה מוצר ללא תו תקן, הוא לא יגע בו".
פן נוסף שטרבולסקי מודאג ממנו הוא היבוא משטחי הרשות הפלסטינית, שלדבריו הוא המקור מרכזי להכנסת דודים לא תקניים לישראל, כאלה שמיוצרים בשטחי הרשות או בארצות השכנות.
"יש המון משווקים פלסטיניים שמכניסים לישראל משאיות שלמות של דודים לא בתקן", הוא טוען, אומר טרבולסקי, "היום עוד איכשהו, לפחות ברמת תקינת הדודים, יש חשש ויש ביקורת. מחר, כשהכל יהיה, פתוח משווקים לא חוקיים ידעו שאף אחד לא יעניש אותם. מה פתרון של המדינה לזה?".
הוא העלה את הנושא הזה גם בדיון של ועת הכלכלה ברפורמה. ולמרות שמדובר בבעיה מוכרת, לנציגי מכון התקנים ומשרד הכלכלה לא הייתה לה תשובה בוועדה, והם הבטיחו לבצע בדיקה נוספת.
"תוכיחו שהאכיפה יעילה, ואז תפתחו מה שאתם רוצים"
כפתרון, לפחות זמני, טרבולסקי דורש לדחות את יישום הרפורמה עד שמערך האכיפה של משרד הכלכלה יפעל באופן מלא ויוכיח את עצמו. לפי מנכ"ל המשרד ד"ר רון מלכא בוועדת הכלכלה, המערך אמור להיות מוכן בתחילת יוני 2022.
"תוכיחו שהאכיפה יעילה ועובדת כמו שצריך", הוא אומר, "ואז תפתחו מה שאתם רוצים".
"ייקח כשנה מהרגע שמקבלים את המוצר לרגע שיודעים להגיד שהוא בסדר או לא, מכון התקנים בודק ודוגם תוצאות", מוסיף טרבולסקי, "עד שמשרד הכלכלה ילמד את כל ההסברים של היבואן לגבי המוצר שלו, תעבור שנה וחצי כמו כלום. עד אז, כמה דודים כאלו יהיו כבר בשוק ויסכנו חיי אדם? יכולת האכיפה כרגע היא מהפה אל החוץ, היא לא אפקטיבית"
לדברי מלכא בוועדה בשבוע שעבר, לפי התחזית של הנוכחית של המשרד הרפורמה תכניס מאות ואולי אלפי יבואנים חדשים לשוק. כך שמספר ההצהרות שיגיעו למשרד יעלה מ-250 אלף ל-480 אלף.
התכנית למערך האכיפה של הרפורמה כוללת תוספת 46 משרות למשרד הכלכלה, מתוכן 11 משרות תוספת מפקחים וצוותים מקצועיים תומכים, 8 משרות תוספת לבקרה ביבוא, ו-8 משרות תוספת לצוותי אכיפה פלילית ועיצומים כספיים. בשלב משני יתווספו 19 משרות שיגויסו בהתאם לצורך.
עוד ציין מלכא שהתוספת התקציבית תעמוד על 30 מיליון שקלים עבור בדיקות יזומות ביבוא ועוד 30 מיליון שקלים בגין שמירת יכולת לאומית לבדיקות מעבדה.
