דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי ט"ז בחשון תשפ"ב 22.10.21
21°תל אביב
  • 16°ירושלים
  • 21°תל אביב
  • 20°חיפה
  • 20°אשדוד
  • 18°באר שבע
  • 23°אילת
  • 18°טבריה
  • 16°צפת
  • 20°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
משבר הדיור

תושבי גבעת עמל יגורשו מבתיהם: ״אצא מפה רק עם כסף לקנות דירה, ואם לא - אזעזע את המדינה״

המדינה שלחה משפחות להתיישב על אדמות הכפר ג'אמוסין, ולאחר מכירת הקרקע הפנתה להן את הגב | לכל תושב מובטח פיצוי של כ-930 אלף שקלים: ״זה לא מספיק בשביל דירת 4 חדרים בגוש דן״ | התושבים נחושים לא להתפנות בקלות: ״מתייחסים אלינו כמו לכלבים, אנחנו בני אדם״

לבנה רצבי, תושבת גבעת עמל. "לא רוצה שיתנו רק לי, אנשים פה הם יותר משכנים, אנחנו מכירים אחד את השני כל החיים" (צילום: דוד טברסקי)
דוד טברסקי

פינוין של 45 המשפחות האחרונות שנשארו בגבעת עמל צפוי להתחיל היום (ראשון) ראשון ולהימשך עד סוף נובמבר. מפקדי מחוז תל אביב ומרחב ירקון של המשטרה הגיעו בתחילת השבוע לשיחות עם המשפחה לקראת הפינוי.

״הם אמרו ׳אני לא רוצה להוציא אתכם, אבל אם נקבל פקודה נבוא להוציא״, אומרת בעצב רחל לוי (80) שמתגוררת בשכונה מאז 1947, ״נראה שאין יותר ברירה. אולי נצטרך להתחיל לארוז״.

גבעת עמל (צילום: דוד טברסקי)

פינוי תושבי גבעת עמל נעשה בעקבות מכירת הזכויות של העירייה בקרקע לטובת בניית 120 דירות יוקרה. מתוך 7 מגדלים ופארק גדול שיוקמו על שטח השכונה הוותיקה, שני בניינים ילכו לעירייה.

הבניין רב הקומות הראשון נבנה לפני שנתיים במסגרת פרויקט בבלי. הבניין בבעלות יצחק תשובה כבר מאוכלס. לצידו עומד בניין נוסף בשלבי בנייה אחרונים שתשובה מכר לאחים חג'ג ויגאל דמרי, מהקבלנים העשירים בארץ. סך שווי הרווחים של כל היזמים בשטח גבעת עמל מוערך בכ-4 מיליארד שקלים.

״אמרנו לנו ׳תיכף תקבלו דירות׳, והפכו אותנו לפולשים״

לוי נולדה בשכונת בנווה צדק לאב בן היישוב הישן. המשפחה הגיעה לגבעת עמל בשנת 1946 בהוראות דוד בן גוריון, יחד עם מספר משפחות נוספות. המדינה אמרה למשפחות שהן צריכות להגן על אדמות הכפר ג'אמוסין שתושביו ברחו או גורשו, ותמורת ההגנה הן תקבלנה חלקות קטנות.

״הגענו 4 ילדים עם ההורים ואחותי בבטן, אני זוכרת את הכל״, אומרת לוי. כעת היא כבר מגדלת דור חמישי בשכונה. בעלה של לוי מגיע גם הוא מהשכונה, ומאז 1961 הם גרים בדירת ארבעה חדרים, בית צנוע, שאת רובו בנו ושיפצו בכספם.

רחל לוי תושבת גבעת עמל. ״נשארנו רק מזרחים״ (צילום: דוד טברסקי)

״השופטים קבעו על ההתחלה שאנחנו כולנו פולשים״, אומרת לוי, ״אבל כשהגענו לפה הבטיחו לנו שזה זמני ותיכף יתנו לנו דירות. היו כמה משפחות אשכנזיות שיצאו מפה ונותרנו רק מזרחיים״.

הקרקע עליה יושבו תושבי גבעת עמל לפני קום המדינה נמכרה ב-1961 ממנהל מקרקעי ישראל לחברה פרטית, ׳ב.פ דיור׳, בבעלות בנק הפועלים. לאחר מכן נמכרה הקרקע לחברת סולל בונה. המדינה נתנה מצידה הנחה של 80% ברכישת הקרקעות, ובתמורה דרשה מסולל בונה לקיים את ההבטחה השלטונית שניתנה לתושבים בשנת 1949 לקורת גג.

בחוזה המכירה בין המדינה ליזמים נכתב שיש למצוא לתושבים פתרון דיור חלופי באזור – תוך 5 שנים, הסכמה שמעולם לא קוימה. בית המשפט קבע בינואר האחרון שהעירייה והמדינה התעמרו משך שנים בתושבים, כשלא פעלו לקידום פיצוי הוגן. עם זאת, הפסיקה לא עוצרת את הפינויים.

תושבי גבעת עמל כועסים על העירייה שלא הציעה להם משך עשרות שנים אף פתרון, וגילגלה את העניין ליזמים העסקיים. כך נותרו העולים שבאו להגן על אדמות המדינה, מופקרים לחסדיהם של בעלי ההון.

״הטייקונים רוצים את האדמה? שישלמו מחיר הוגן״

הפינוי שעומד לצאת לדרך בשבוע הבא הוא אקורד סיום לשרשרת תביעות שהחלה ב-2016, אז תבע יצחק תשובה כל משפחה בגבעת עמל על סך 2.5 מיליון שקלים בטענה לפלישה לשטח פרטי. בית המשפט קבע ב-2018 שהתושבים לא פולשים, אבל כאמור לא החליט על עצירת פינויים. הפיצוי הסופי שנקבע עבור 45 משפחות עומד על 42 מיליון שקלים שיחולקו באופן אחיד. כ-930 אלף שקלים לכל משפחה. ״אי אפשר לקנות בכסף הזה מחסן בתל אביב״, אומרת לוי.

יצחק תשובה. תבע כל תושב ותיק על סך 2.5 מיליון שקלים על היותו פולש לשטח פרטי (צילום: פלאש90)

לוי שהגיעה, כאמור, לגבעת עמל לפני קום המדינה, וחיה בשכונה יחד עם בעלה, נחשבת לתושבת ותיקה – מה שמקנה לה פיצוי בסכום מעט גדול יותר. אלא שהיא מסרבת לקבל אותו: ״לא רוצה שיתנו רק לי, אנשים פה הם יותר משכנים, אנחנו מכירים אחד את השני כל החיים״. לוי אומרת שגם סכום גדול מעט יותר לא יאפשר לה לרכוש דירת 4 חדרים בכל אזור גוש דן.

ביום שני האחרון הגיעו המשפחות לכנסת לנסות לדבר לליבם של המחוקקים בפעם האחרונה. "ישבנו אצל גדעון סער", מספרת לוי, ״אמרתי לו ׳אנחנו המסכנים פה, לא הטייקונים. הם רוצים את האדמה? בסדר גמור, שישלמו מחיר הוגן. אני 5 דורות פה בשכונה, ואתם באים להגיד לי שהאדמה הזו לא שלי? השארתם אותנו מול הטייקונים העשירים בארץ״.

גבעת עמל. ״אי אפשר לרכוש דירת 4 חדרים בגוש דן עם הפיצוי שרוצים לתת, כ-930 אלף שקלים״ (צילום: דוד טברסקי)

״מתייחסים אלינו כמו לכלבים, מריונטות. אנחנו בני אדם״

לבנה רצבי (75) אירחה בסלונה הקטן כבר מספר חברי כנסת ושרים. דב חנין, הוביל מאבק על חוק פיצוי הולם לתושבים. אילן גילאון התבצר יחד עם המשפחות ביום הפינוי. השרים מירב מיכאלי וניצן הורביץ גם הם ביקרו שם. ״אומרים שיעזרו, אבל איפה העזרה? מבטיחים ומבטיחים, אבל כשיוצאים מהדלת שוכחים שכונה שלמה, ילדים, זקנים. אף אחד לא מסתכל לכיוון שלהם״.

לבנה רצבי, תושבת גבעת עמל. לא מעט חברי כנסת התארחו אצלה בסלון. ״מבטיחים, מבטיחים ושוכחים״ (צילום: דוד טברסקי)

״אמרו לנו שאנחנו מגיעים לתקופה קצרה, תקופה שהפכה ל-72 שנה״, צוחקת רצבי. למרות השנים הקשות (החיים בשכונת עמל הם כמו בתוך אתר בנייה), והתלאות שהם עוברים, רצבי שומרת על חוש הומור. ״בתוך הבית הזה היו חתונות של מאות אנשים״, נזכרת רצבי, ״אם לא היה מקום בפנים, אז עשינו בחוץ. היו הילולות שהלכו מבית הכנסת ועד לפה. על בית הכנסת הישן מיקמו את הבניין של תשובה.

״אם היו נותנים לי כסף הייתי הולכת מחר״, אומרת רצבי. ״כל מי שלא הלך זה כי אין כסף. ומתייחסים אלינו כמו מריונטות. עושים איתנו מה שרוצים.. אנשים מזלזלים במאבק הזה אבל אי אפשר לזלזל בו. זה אנשים. זה נשמות. אבל מתייחסים אלינו כמו לכלבים״.

המשטרה חוששת ממראות הפינוי האלים של 2014. דחייה קצרה לפינוי התושבים ניתנה בשביל לא לפנותם בחגים. ״אני זוכרת איך הדברים נראו ב-2014״, מספרת לוי, ״שיירה של יס״מניקים על משפחות עם נכים, עגלות וילדים.

״חבר הכנסת אילן גילאון היה בפנים והעיפו אותו עם הכיסא. אחי היה עצור חמש פעמים. אישה יצאה עם אמבולנס בגלל התקף לב. אני לא אצא מפה מפונה, אני אצא רק ברצוני עם כסף שיאפשר לי לקנות דירה ואם לא – אזעזע את המדינה״.

רון חולדאי. תגובת העירייה: ״העניין נידון בבית משפט״ (מרים אלסטר פלאש90)

תגובת עיריית תל אביב: ״עניינה של גבעת עמל נידון והוכרע בבית המשפט, כולל בפסקי דין שבין חברת אלעד מגורים והדיירים. העירייה פועלת ותפעל שכל דייר יקבל את הפיצוי המגיע לו מהחברה המפנה על פי פסקי הדין.

״נוסיף כי מדובר בסוגיה שאינה ייחודית לתל אביב-יפו אלא קיימת במקומות בהם התיישבו אנשים לפני עשרות שנים, בעיקר על קרקעות מדינה, מבלי שהדבר הוסדר. עם זאת העירייה עשתה מאמצים רבים לקדם התחדשות של האזור, על ידי קידום תכנון מסודר וכאמור סיוע בהסדרת פיצוי הוגן לאותן משפחות שזכאיות לכך״.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
עוד על משבר הדיור:
בגיל 88 העורך ומבקר הספרות גבריאל מוקד נאבק נגד פינויו מדירתו
הולכת בדרכה
יוזמה חדשה שואפת להביא לבניית אלפי יחידות דיור להשכרה
תגובות