"יותר ממחצית מאוכלוסיית ישראל כבר חיה ביישובים עירוניים. בעתיד זה יהיה 90%", אמרה תמר רביב, ראש אגף מגוון ביולוגי ושטחים פתוחים במשרד להגנת הסביבה, בכנס הפורום הישראלי לעירוניות שנערך היום (שני) בעכו. "בישראל צפויה התחממות ממוצעת של 4 מעלות עד סוף המאה הנוכחית. יש עלייה של חצי סנטימטר בשנה במפלס פני הים. גלי החום יתארכו מיום-יומיים לשבוע ויקרו יותר. צפויה הפחתה של 25% במשקעים. יהיו יותר שיטפונות, סחיפת קרקע ושריפות. הפורום הכלכלי העולמי הגדיר את משבר האקלים כסיכון העולמי המרכזי. לכל זאת אפשר וצריך להיערך". 

רפי סער, ראש עיריית כפר סבא, תקף את הממשלה הקודמת על קידום תחנת כוח בגז ליד כפר סבא. "המדינה החליטה להקים תחנה בפאתי כפר סבא, שקידם משרד האנרגיה. הרשויות בסביבה ואנחנו הובלנו מאבק גדול למען אנרגיות מתחדשות. זה הפער הגדול בין הממשלה לשלטון המקומי. הוא הזרוע האמיתית שמבצעת ומקיימת הלכה למעשה בתחום שינוי האקלים".  

מושב האקלים בוועידה (צילום: רמי שלוש, הפורום הישראלי לעירוניות)

סער הסביר כיצד השקעה של שנתיים במערכות ניקוז חכמות אפשרה חורף שבו "כפר סבא לא טבעה. הפכנו למודל לעבודות ניקוז חכמות: ספיגת המים והחדרתם לאקוויפר והחייאת נושא המים". 

הצעד הבא, לדבריו, הוא "נטיעת עץ לכל תושב. תוך 5 שנים נגיע ל-115 אלף עצים בעיר. יש אצלנו 70 גגות סולאריים, קירינו 14 מגרשי ספורט בסככות סולאריות. נעודד הליכה ברגל לבית הספר ולעבודה, או באופניים חשמליים". 

תל אביב-יפו: סטנדרט לעצים, הורדת תקני החניה ושדרוג החלונות לדחיית חום 

איתן בן עמי, ראש הרשות לאיכות הסביבה והקיימות של תל אביב-יפו, הציג את התכנית העירונית המקיפה להתמודדות של משבר האקלים. "עיריית תל אביב-יפו היא אונייה ענקית. לסנכרן אותה זו עבודה קשה". במיפוי שערכה העירייה התגלה פער עצום בין שכונות במרכז העיר, שבהן יש רוח מהים ועצים נותני צל, לבין שכונות בדרום-מזרח העיר, שהפערים ביניהן יכולים להגיע ל-7 מעלות צלסיוס. "את רוב התכניות נתחיל בשכונות האלה", אמר בן עמי והציג את החזון: פחות תקני חניה, יותר עצים, תוך קביעת סטנדרט להיקף השטח האדמה שנדרש לעץ כדי להתפתח ולהעניק צל משמעותי. "אין לנו די שטחים ציבוריים כדי לעמוד ביעד של נטיעת עוד 100 אלף עצים. נפנה לתושבים כדי לטעת עצים בשטח החצרות שיעניקו צל גם ברחוב". 

בן עמי הדגים את המשבר באמצעות התגברות תופעת ההשקיה: "הגענו מששה חודשי השקיה בשנה לעשרה חודשים". לדבריו, העיר מתכננת מהפכה בתחום ניהול מי הנגר, כך שיותר מים יוחדרו לאדמה במקום במערכת הביוב, והעירייה תבנה בריכות ייעודיות לספיגת מי הגשם.

האדריכלית חנה מורן (צילום: רמי שלוש, הפורום הישראלי לעירוניות)

בן עמי הבטיח להיאבק בתופעת איי החום העירוניים בתכנית עתידית. "בכל המגדלים נרצה להתקין זגוגיות אחרות, כדי שהחום ייפלט בחזרה לאטמוספירה ולא יירד לרחוב. זו עוד תכנית שנמצאת בצנרת".  

חיפה: התכניות להתחדשות עירונית יעודכנו, אבל השכונות הוותיקות בסכנת שריפות מתגברת 

ראש עיריית חיפה עינת קליש רותם אמרה: "ראיתי תכנון שלא מתאים לדעתי למאה ה-21 ולחשיבה מתקדמת. כל התכניות להתחדשות עירונית השתנו מקצה לקצה. יש היום בערך 40 תכניות גדולות של התחדשות בעיר בכל שכונות החוף, בקריית חיים ובנווה שאנן, שהיא השכונה הכי גדולה בארץ. אחרי ההתחדשות היא תגיע ל-80-70 אלף תושבים. לא יהיו יותר מגרשי אספלט למכוניות, אני רוצה קודם כל שבילי אופניים. נכון, חיפה הררית ויש לזה פתרונות. אישרנו תכנית אב לדרגנועים. כל התכניות שלנו מוטות הולכי רגל, מרחב ציבורי וטבע".  

הבעיה המרכזית שאותה ציינה קליש רותם היא שכונות שלמות שמבוססות על כניסה ויציאה אחת, מה שעלול להפוך לבעייתי במיוחד בעת שריפה. "העיר חיה בתוך הטבע, לטוב ולרע. אנחנו צריכים הרבה יותר את הממשלה לעניין הזה. יש לנו שכונות כלואות, שלפני 50-40 שנה זה היה בסדר, אבל היום להיות בשכונה עם כניסה אחת שטובלת בטבע כשיש שריפה זו בעיה מאוד קשה".  

דימונה: שכונה ירוקה, גגות סולאריים 

ראש עיריית דימונה בני ביטון אמר: "חתמנו על הסכם הגג הגדול ביותר. אנחנו מקדמים את השכונה היחידה בארץ שהיא שכונה ירוקה, עם 4,000 יחידות דיור. דירת 4 חדרים חדשה תעלה פחות ממיליון שקלים. כל האנרגיה בשכונה היא אנרגיה סולארית, כל התאורה בכל דימונה היא סולארית. אנחנו מתגעגעים לכחלון ולמחיר למשתכן. יש לנו כבר 25 ק"מ של שבילי אופניים שסובבים את דימונה. יהיו עוד 25 ק"מ. אנחנו לא ערי פיתוח, אלא ערים מתפתחות. אני לא צריך מענקי איזון יותר".