האנושות בדרך לנקודת שפל חדשה. שנת 2016 צפויה להיות הראשונה בה יטבעו למוות כ-10,000 מהגרים, בעוד מספר הפליטים בעולם הגיע בסוף שנת 2015 ל-65.3 מיליון בני אדם. כינוס פסגה בנוגע לפליטים ומהגרים בעולם, שנערך אמש בעצרת הכללית של האו"ם בניו יורק, כשל מלתת מענה למשבר. הנשיא אובמה ינסה למצוא פתרונות מקומיים בכינוס מנהיגים מיוחד שיפתח מחר בניו יורק. מטרות מפגש הפסגה, שזכה לכינוי "כנס אובמה לפליטים" הן להגדיל את מימון הקרנות המסייעות למהגרים ופליטים, ולהקטין את מספר המהגרים בעולם.
פסגת האו"ם שנערכה אמש בניו יורק מסמלת את כישלון המשא ומתן לפתרון משבר הפליטים. לפסגה קדמו דיונים ארוכים בין מנהיגי המדינות המפותחות שמטרתם הייתה לקבוע מכסות כאשר היעד הכולל היה כי 10% מפליטי העולם יזכו למקלט במדינות המפותחות. המשא ומתן בין המנהיגים כשל בחודש שעבר והציב את מפגש הפסגה בניו יורק מול שוקת שבורה. אנשי הפסגה האלטרנטיבית שמארגן נשיא ארה"ב ברק אובמה, מבטיחים פחות דיבורים וויתר מעשים. המנהיגים שהוזמנו לנאום בפסגה הם רק אלה שמדינותיהם קלטו יותר מהגרים ממנת חלקם העולמית: ירדן, מקסיקו, שוודיה, גרמניה, קנדה ואתיופיה.
סמנתה פאוור, שגרירת ארה"ב באו"ם, הבהירה כי כל מנהיג נוסף שמעוניין לנאום בוועידה יידרש להציג לפני כן תכנית לשיפור המצב, אותה הוא מתכוון ליישם בארצו. לקראת הוועידה הודיע אובמה כי יגדיל את מכסת הפליטים השנתית של ארה"ב ב-10,000 אשרות, וכעת תעמוד המכסה על 110,000 אשרות פליט מדי שנה. אובמה מקווה לפתור את המשבר הכלכלי החמור בו עומדים המוסדות והעמותות המסייעות לפליטים ולאזורים מוכי אסון, וזאת באמצעות הגדלת התקצוב שכל מדינה תעניק לקרנות בינלאומיות כגון תכנית המזון של האו"ם, סוכנות האו"ם לפליטים וסוכנות הילדים של האו"ם. כמו כן, ינסה אובמה להקטין את מספר המהגרים בעולם, זאת תוך יישוב מחדש של פליטים והגדלת מכסות לאיזרוח מהגרים, וחיזוק מעמדם של הפליטים בעולם באמצעות הסדרת אישורי עבודה וחינוך.
Plenary sessions underway
@ #refugeesummit – presidents from around the world speaking … But no real dialogue pic.twitter.com/xrduFXnin1— KB (she/her) (@bouchane) September 19, 2016
שנת 2016 צפויה להיות הראשונה בהיסטוריה המתועדת בה יטבעו למוות כ-10,000 מהגרים. כך טוענים חוקרים מארגון ההגירה הבין-לאומי (IOM). על פי נתונים שפרסם הארגון ב-16 בספטמבר, 3,212 מהגרים טבעו למותם בים התיכון מאז ראשית 2016. יוליה בלאק, מ"פרויקט המהגרים הנעדרים", מרכז מחקר היושב בברלין, אמרה לעיתון הגרדיאן כי "בשנה שעברה נהרגו יותר מ-5,000 מהגרים ברחבי העולם, השנה אנחנו כבר עומדים על יותר מ-4,000 מקרי מוות מתועדים. הבעיה היא שמחוץ לים התיכון ולאירופה המידע דל, ואנחנו מעריכים שהמספר האמתי גבוהה בהרבה."
העלייה החדה במספר מקרי המוות בקרב מהגרים בשנים האחרונות קשורה בעליה המתמדת בכמות הפליטים בעולם. סוכנות הפליטים של האו"ם הודיע ב-20 ביוני כי מספר הפליטים בעולם הגיע בסוף שנת 2015 ל-65.3 מיליון. 40,8 מיליון מבין הפליטים נותרו בארץ מולדתם (אלה מכונים בשפה המקצועית "עקורים"), 21.3 מיליון פליטים היגרו למדינה אחרת ו-3.2 מיליון הגישו בקשת מקלט רשמית. הנתונים של האו"ם מלמדים כי בכל דקה בשנת 2015 נעקרו מביתם 24 בני אדם (פי ארבע מעשור לפני כן), ולמעשה אחד מכל 113 בני אדם על כדור הארץ נאלץ להימלט מביתו. מהדו"ח של האו"ם ניתן ללמוד כי 51% מהפליטים הם ילדים.
מרבית מקרי המוות המתועדים של מהגרים מתרחשים בים התיכון. לפי נתוני ארגון ההגירה הבין-לאומי, בכל שנת 2014 טבעו למוות בים התיכון 3,224 מהגרים, ובשנת 2,015 טבעו 3,695 מהגרים. לפי מחקר שפורסם בשבועון הצרפתי לה-מונד דיפלומטיק, אלה מתווספים לכ-23,000 מהגרים שטבעו למוות בין השנים 2000 – 2014. הנתונים מלמדים כי בשנתיים וחצי האחרונות טבעו למוות 9,944 מהגרים בים התיכון, לעומת 23,000 שטבעו ב-14 השנים הראשונות של המאה ה-21. לפיכך מדובר במספר כפול של קרבנות מדי שנה. אם נשווה נתונים אלה למספר הקרבנות בעשור האחרון של המאה ה-20, בו טבעו בממוצע 295 מהגרים מדי שנה, ניווכח כי מדובר במספר קרבנות הגדול פי 17.
מספר גורמים הובילו לעלייה במספר הקרבנות בים התיכון בשנים האחרונות, וספציפית השנה. ראשית, ההגירה מהמזרח התיכון ומאפריקה לאירופה הגיע לשיא חסר תקדים בשנה שעברה, במהלכה כמעט מיליון בני אדם עשו את הדרך המסוכנת לעבר היבשת הנכספת. רבים מבין אלה הגיעו ממדינות בהן סכסוכים מדממים ומעשי זוועות מתרחשים באופן יומיומי כגון סוריה, עיראק, אפגניסטאן, ניגריה, סודאן ולוב. במדינות אלה ישנם שטחים בשליטת דאע"ש בהם מבצע הארגון פיגועים ומעשי טבח. אלא שדאע"ש אינו היחיד לעשות כך ופשעי מלחמה מאפיינים גם את אויביו. על כן המהגרים מוכנים לקחת סיכון גדול בעבור הסיכוי לזכות בחיים בטוחים באירופה.
גורם אחר, שהביא לריבוי הקרבנות השנה, הוא הנתיב בו בחרו המהגרים. דובר ארגון ההגירה הבינלאומי, ג׳ואל מילמן, אמר לפני כחודשיים כי כמעט כל מקרי המוות השנה התרחשו בנתיב הימי המסוכן בין לוב לאיטליה. מילמן הוסיף כי "מאז חתימת הסכם גירוש הפליטים בין אנקרה לאיחוד האירופי, כמעט ופסקה לחלוטין התנועה על הנתיב הקצר והבטוח יותר בים האגאי, בין טורקיה ליוון". ואכן, לפי הנתונים שפרסם ארגון ההגירה הבינלאומי, ניתן להבחין כי 85% מבין הקרבנות טבעו שעה שניסו להגיע מצפון אפריקה לאיטליה בנתיב העובר במרכז הים התיכון, 13% נוספים טבעו שעה שניסו להגיע מטורקיה ליוון בנתיב המזרחי, והיתר טבעו שעה שניסו להגיע לספרד בנתיב המערבי.
אלא שההסכם בין האיחוד האירופי לטורקיה על סף קריסה, ולאחרונה התבגר שוב גל ההגירה מטורקיה ליוון. בשבוע שעבר הגיעו לחופי יוון יותר מ-1,000 מהגרים, שמרביתם סורים, אפגנים, פקיסטנים ועירקים. מספר זה עדיין קטן לעומת 1,700 המהגרים שנחתו בחופי יוון, מדי יום, באותה התקופה אשתקד, אלא שמגמת העלייה עשויה להעיד על שינוי מדיניות של טורקיה. המו"מ בין האיחוד האירופי לטורקיה על סף קריסה מאז ההפיכה שכנגד שהחל לבצע ארדואן במדינתו לפני חודשיים, לאחר שהתגבר על ניסיון ההפיכה הצבאית. שרת החוץ של האיחוד האירופי, פדריקה מוגריני, ביקרה לפני שבועיים באנקרה לראשונה מאז ניסיון ההפיכה הכושל, בניסיון להציל את המו"מ עם טורקיה. אחד מעיקרי המו"מ בין טורקיה לבי האיחוד האירופי, ואולי הנושא הבוער ביותר עבור האירופים, הוא הדרישה מטורקיה למנוע את ההגירה ליוון. לאחר הפגישה עם נשיא טורקיה, רג'יפ טאיפ ארדואן, אמרה מוגריני כי השניים הסכימו "לדבר יותר אחד עם השני ופחות אחד על השני". כעת על טורקיה, המארחת הגדולה ביותר בעולם של פליטים ממדינות זרות, להחליט אם לאכוף את השמירה על חופיה או שמא לאפשר למהגרים לזרום לאירופה.
