דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי כ"ח בכסלו תשפ"ב 02.12.21
20°תל אביב
  • 10°ירושלים
  • 20°תל אביב
  • 16°חיפה
  • 19°אשדוד
  • 14°באר שבע
  • 17°אילת
  • 16°טבריה
  • 10°צפת
  • 18°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

רכבת קלה מחיפה לנצרת, ונתיבים מהירים: ״26 פרויקטים של תשתיות ייצאו לדרך אחרי אישור התקציב״

עלות הפרויקטים עליהם הכריז שר האוצר: 110 מיליארד שקלים | מרביתם נמצאים כבר בשלבי תכנון או ביצוע שונים | ההשקעה רחוקה מלכסות את הפער בו מצויה ישראל ביחס לעולם

חטיבת התשתיות של רכבת ישראל (צילום: דוברות רכבת ישראל)
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

שר האוצר אביגדור ליברמן הכריז על 26 פרויקטים גדולים בתחומי התשתיות והתחבורה שיושקו לאחר התקציב, ויבוצעו בשנים הקרובות. הדברים נאמרו בתדריך של משרד האוצר לעיתונאים (ראשון). מרבית הפרויקטים שהציג האוצר כבר נמצאים בשלבי תכנון או ביצוע. על אף ההאצה וגיוס של מימון פרטי לחלק גדול מהפרויקטים, מדובר בסכומים נמוכים לעומת תת ההשקעה שקיימת בתחומים אלו.

״מייד לאחר אישור התקציב אנחנו הולכים לשחרר כמות גדולה של פרויקטים בתחום התשתיות, מים ואנרגיה״, אמר ליברמן, ״26 פרויקטים גדולים על סך 110 מיליארד שקלים לא כולל את המטרו. חלק משמעותי, 50 מיליארד שקל, יגיעו מהשוק הפרט״".

בין הפרויקטים המדוברים נמנים קווים רכבת קלה חדשים בירושלים, נתיבים מהירים בכבישים 20 ו-2, רכבת קלה מנצרת לחיפה, נתיבים מהירים בכביש 5, ומכרזים ראשונים להתנעת פרויקט המטרו. לצדם, יושקו פרויקטים של בינוי בצה"ל (קרית המודיעין ו"אופק רחב") שיופעלו ב-2028 בהיקף של 9 מיליארד ש"ח.

לדברי עדי חכמון סגנית תשתיות באגף התקציבים ויהלי רוטנברג החשב הכללי, אישור התקציב לשנת 2022 יאפשר את קידום שלל הפרויקטים, שבלעדיו היו ממשיכים להיתקע.

בתחומי האנרגיה והמים יושקו פרויקטים תעריפיים, כאלו שממומנים בחשבונות המים והחשמל של הציבור ולא מתקציב המדינה, בהיקף של 5 מיליארד ש"ח. בין הפרויקטים שדה סולארי גדול באזור דימונה ושדה סולארי נוסף באזור אשלים, מתקן טיפול במים באזור תע"ש ברמת השרון ומתקן התפלה נוסף בגליל המערבי.

״אנחנו כל הזמן עובדים מראש על צבר הפרויקטים אבל זה לוקח פחות זמן מאשר בעבר״, אמר רוטנברג, ״אנו משיקים פרויקטים בסדר גודל של כ-10 שנים קדימה, רובם פחות. במשך הזמן, גם השוק גדל בצורה בלתי רגילה ולמד לעבוד בסוגי הפרויקטים השונים. למדנו להעביר סיכונים בצורה חכמה למגזר הפרטי ומשרד האוצר שמתכלל בין מה שאנחנו צריכים לעשות בתקציב המדינה לבין מה שצריך במגזר הפרטי״.

הפרויקטים אינם חדשים, תת ההשקעה גבוהה בהרבה 

לשאלת "דבר" לגבי היקף תת-ההשקעה שאותם פרויקטים אמורים לכסות, השיבה חכמון:  "הממשלה הזו החליטה שמבחינת תקציב היא מתעדפת את נושא התחבורה הציבורית, כי לשם המשק הולך ושם צריך להשקיע כדי להעלות פריון". עם זאת, היא לא התייחסה למלאי התשתיות החסר, מתוכו תועדפו פרויקטים אלה.

בתחום התחבורה, למשל, מצא מבקר המדינה לפני מספר שנים כי תת ההשקעה עומד על לפחות 200 מיליארד ש"ח. המדיניות הנוכחית, מאמצת אמנם את התובנה לפיה אין היתכנות לסלילה של עוד ועוד כבישים, ויש להיטיב את השימוש במרחב הקיים לטובת פתרונות תחבורה ציבורית על חשבון תשתיות תחבורה פרטית, אבל מבחינת היקפי ההשקעה, ההאצה שהחליטה עליה הממשלה רחוקה מלהדביק את הפערים הגדולים.

שיטת המימון הפרטי PPP, מאפשרת להקדים להאיץ פרויקטים מסוימים בכך שהעלות שלהם תיפרס בתוך התקציב שנים קדימה, כאשר המימון הראשוני יסופק ע"י הגורם שבונה את הפרויקט. שיטה זו מאפשרת להתגבר על אילוץ תקציבי, אך אינה משנה את זה שמספר הפרוייקטים שהמדינה מקדמת נמוך יחסית.

בתחומי האנרגיה, אין כל השקעה תקציבית חדשה, אף כי בנק ישראל יעץ לממשלה להגדיל את תקציב המדינה על מנת לעודד השקעות בתשתית. תכנית הבנק הייתה אמורה לספק שילוב בין הגברת התעסוקה לבין עידוד מהיר של הצמיחה הכלכלית.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
תגובות

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!