הוועדה לשמות רחובות של עיריית ירושלים החליטה (שני) על הנצחתו של מאיר טוביאנסקי, קצין צה"ל שבעיצומה של מלחמת העצמאות הואשם על לא עוול בכפו בריגול נגד מדינת ישראל, הועמד למשפט שדה והוצא להורג בידי כיתת יורים ב-30 ביוני 1948.

"בשנה החולפת הרגשתי צורך להנציח את האיש כדי שהשם שלו ייזכר לטובה", אומר ל'דבר' עו"ד אופיר אלקלעי, מנכ"ל ההסתדרות שפעל לקידום ההנצחה. "אני גר בקיבוץ הראל, כך נחשפתי לסיפור של מאיר טוביאנסקי. יחד עם זאב זמיר חבר הקיבוץ, וגדעון מיטשניק מנכ"ל מכון ז'בוטינסקי עד לא מזמן, עשינו אתר הנצחה לזכרו. לפני כמה שנים הוגשה בקשה לעיריית ירושלים להנציח את שמו".

עו"ד אופיר אלקלעי, מנכ"ל ההסתדרות (צילום: אורן כהן, דוברות ההסתדרות)

"פניתי לחברת חשמל ששם הוא עבד כמהנדס וביום הזיכרון האחרון, הוא הונצח לראשונה בטקס שנערך עם בנו, יעקב בנטוב, שהיה בן 12 כשאביו הוצא להורג", הוסיף אלקלעי. "נעזרתי בדני בונפיל, יו"ר מרחב ירושלים בהסתדרות, שדאג לפגישה עם ראש עיריית ירושלים והאנשים שלו, שם הצגנו מסמכים שמראים על חשיבות ההנצחה של האיש.

"הופעתי בוועדת שמות והצגתי מסמכים מהוועדה שמינה בן גוריון לחקור את הפרשה, כולל מכתב שבן גוריון כתב לאלמנה בו הוא מעדכן אותה שבעלה חף מפשע. העירייה השתכנעה והבינה שזה סיפור שיש להנציח אותו בשביל הדורות הבאים. אמרתי להם שצריך לתת לבן את הכבוד כשהוא עוד בחיים ואני שמח מאוד שהעירייה נרתמה".

הנהלת חברת החשמל עם יעקב בנטוב (שני מימין), בנו של מאיר טוביאנסקי ז״ל, ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל (צילום: יוסי וייס, חברת החשמל)

טוביאנסקי נולד במאי 1904 בליטא ועלה לארץ ישראל ב-1925. הוא עבד כמהנדס בחברת החשמל הירושלמית, שהייתה אז בבעלות ובניהול הבריטים. במקביל, התגייס לשירות ההגנה, ולאחר מכן לצה"ל.

במהלך מלחמת העצמאות, לאחר שהלגיון הירדני, שצר על ירושלים, הפגיז מתקנים חיוניים של ארגון ההגנה בעיר, עלה החשד בקרב שירות המודיעין הצבאי שבוגד מתוך היישוב העביר מידע לבריטים, שהועבר ללגיון ושימש כמודיעין להפגזות. החשד נפל על אחד ממפקדי ההגנה, שבמסגרת עיסוקו האזרחי עבד כמהנדס בחברת החשמל הירושלמית, שנוהלה אז על ידי הבריטים.

מאיר טוביאנסקי (צילום: מתוך ויקימדיה)

על בסיס חשדות בלבד, ללא כל הוכחה ואימות, ב-30 ביוני 1948 בשעות אחר הצהריים, נקרא החשוד לישיבה דחופה אצל דוד שאלתיאל, מפקד מחוז ירושלים, ישיבה שממנה לא חזר לעולם. בבניין נטוש, בכפר בית-ג'יז הסמוך לקיבוץ הראל, הועמד לבית דין שדה, הורשע פה אחד באשמת בגידה, ונגזר עליו עונש מוות, ללא אפשרות לייצוג משפטי או ערעור. כיתת יורים שנבחרה עוד לפני תחילת המשפט הוציאה לפועל את גזר הדין. חקירת האירוע לעומק, לאחר חמישה חודשים, מצאה את הקצין חף מפשע.

___

גילוי נאות: עו"ד אופיר אלקלעי הוא יו"ר דירקטוריון 'דבר'