ועדת הכלכלה התכנסה היום (שני) כדי לדון בדרישה מעשרות אלפי בעלי עסקים להחזיר מענקים בשווי של עשרות אלפי שקלים. הדיון בוועדה התקיים בעקבות דרישת בעלי העסקים מהיו"ר מיכאל ביטון. נציגיהם של בעלי העסקים בוועדה דרשו לבחון את ההחזר ביחס לזכאות בראייה שנתית בסוף שנת העסקים, ולא בראייה דו-חודשית כפי שנעשה היום, ולהקים ועדת חריגים לעסקים שלא עמדו ברף הקבלה של המענקים רק במעט (למשל 39% ירידה במחזור במקום 40%) שנדרשו להחזיר את המענקים.
"עסקים ממש לא התאוששו בתקופה הזו", אמרה בוועדה לילי בן שלום, בעלת מסעדות בירושלים ותל אביב. "כולנו נדע אם נוכל להחזיר כספים בסוף השנה כשנגיש את הדו"חות כל עסק, עוד חודשיים-שלושה. אני מבקשת שיתנו את הזמן הזה לעסקים. לעסקים שהוגבלו בתקופה הזו אין אשראי, איך הם בדיוק הם יפרסו להם את התשלומים? זו תשובה שצריכה להינתן ל-160 אלף עסקים שנדרשים להחזיר. ההחזר הזה הוא מלחמה על העסק שלהם".
נשיא לה"ב רועי כהן: "גם לעסק שירד ב-38% ולא ב-40% לא הייתה יכולת להמשיך להתקיים ללא המענקים. הדרישה שלנו היא להקים ועדת חריגים שאנשים יוכלו לפנות אליה ולהציג את כל התמונה. לא יכול להיות שאם עסק ירד במרץ-אפריל ב-38% ואז במאי יוני ב-60%, יגידו לו: 'תחזיר את מרץ-אפריל'. בראייה השנתית הוא ירד ביותר מ-40%. המדינה צריכה לתת לאנשים לשרוד. יש עסקים שיכולים להוכיח ירידה שנתית שעומדת בקריטריונים, אבל צריך לתת להם את האפשרות הזו. בכל מנגנון יש ועדת חריגים".
יורם מועלמי, יו"ר "העמותה לצמצום פערים חברתיים" שעוסקת בזכויות עצמאים ואיימה היום לעתור לבג"ץ בעניין החזר המענקים, טוען שנעשתה עבודה רשלנית מצד רשות המסים. "על פי חוק, כשמדברים על מענק ביתר לשכיר למשל, הוא אמור להחזיר את החלק היחסי. זה בדיוק העניין הדיפרנציאלי, וצריך להיות פה שוויון. נתתם רשת ביטחון, ועכשיו המדינה על 2% רוצה לשרוף את בעלי העסקים".
רשות המסים מצדה לא ידעה לענות לבקשת יושבי ראש הוועדה, מיכאל ביטון ומיכל שיר, לנתונים לגבי מספר העסקים שהתבקשו להחזיר מענקים מכיוון שהיו על סף הזכאות. "כשגובש מתווה המענקים נעשתה חשיבה על הרף למתן סיוע לעסקים, שהתעדכנה אחת לחודשיים", אמרו נציגי רשות המסים שנכחו בועדה. "יש חשיבות לזה שיהיה רף מסוים, ותמיד יהיו כאלה שיהיו מעט מתחת לרף שנקבע".
עוד העלו שישנה בעיה לוותר על החזר המענקים לעסקים שעמדו מעט מתחת לרף הירידה במחזור, מכיוון שישנם בעלי עסקים כאלה שמראש לא ביקשו מענקים כי ידעו שלא יעמדו ברף, וטענו שכדי להימנע ממצב של חיכוך יתר, הם נותנים פריסה גדולה בהלוואה ללא ריבית שתוחזר רק ב-2022. במקרים חריגים, אם צריך, תיבחן אופציות לפריסה מוגדלת.
דבריהם של נציגי רשות המסים הרגיזו מאוד את צמרת אביבי, מנכ"לית ארגון מורי תכניות העשרה וחוגים. "המענקים שקיבלנו היו הלחם שלנו, לא נסענו עם זה לאיי סיישל", אמרה בכעס. "בזכות רשת הביטחון הזו מילאנו את המקרר. שר האוצר אז הבטיח שלא נצטרך להחזיר, ועכשיו ממשלת השינוי רוצה שנחזיר. לא צריך לבוא אלינו בטענות, אנחנו עדיין לא יכולים לשוב לעבודה כמו שצריך. אני מורה למוזיקה בגני ילדים, ולי עדיין יש רק חצי מהתלמידים. מה יעשו עסקי התיירות? שהמדינה תוריד מאיתנו את הנטל הזה. אנחנו לא מוכנים להחזיר, מגיע לנו הכסף הזה. תסתכלו על דו"ח שנתי בסוף שנה. לא בדו-חודשי. נגמר הסיפור שאנחנו הפרה החולבת".
יושבי הראש של השדולה לקידום העסקים הקטנים בכנסת, ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד) וח"כ קרן ברק (הליכוד), צידדו בבעלי העסקים. "בתחילת הקורונה הייתי רואה חשבון וייצגתי עסקים. ראיתי כיצד המדינה מכניסה את בעלי העסקים לברוך הזה. לכן למדינה יש אחריות", אמר בליאק. "ההצעה שלי היא להאריך את זמן ביצוע ההסדר לפחות עד יוני 2022 בלי ריבית, וראוי לפרוס אותה לפחות ל-36 תשלומים, בהתחשב בכך שהמשבר עוד לא נגמר. בנוסף, חשוב להקים ועדת חריגים כדי לסייע לבעלי עסקים שנמצאים בקשיים ולאלה שגבוליים מבחינת הקריטריונים".
בליאק הוסיף שיש מקום לוותר על ההחזר. "מי שירד ב-38% במקום 40% או ב-23% במקום 25%, יש מקום לוותר לו". ברק הוסיפה: "יש עסקים שלא חזרו לעבוד, ולמדינה יש אחריות על זה. כל ענף התיירות, כל ענף הילדים, בפועל סגורים. אני דורשת את ועדת החריגים, אלה שלא חזרו לעבוד יכנסו אליה אוטומטית. אלה שכן חזרו, אבל יש עדיין תו ירוק מחמיר, צריך לעשות מאזן שנתי".
ביטון אמר: "אני מבקש לדרוש מהממשלה פריסה מוחרגת ל-36 תשלומים ללא הגעה פיזית למשרדים, לבדוק את החשיפה המשפטית לגבי החוק ולבדוק אם יש אומץ של הממשלה לשנותו ולהתייחס לדיפרנציאליות. אנחנו דורשים גם ועדת חריגים, במיוחד ביחס לענפים שלא חזרו לעבוד.
"המדינה תכננה להוציא עשרות מיליארדים על עסקים וכעת היא משיבה לעצמה כספים, וזה כבר לבדו מצדיק החרגה ריטרואקטיבית דפרנציאלית או קרן סיוע אחרת לעסקים במשבר עם קריטריונים חדשים, שתיתן את הזכות לבעלי עסקים נוספים להגיש בקשות".
שיר הוסיפה: "אנחנו לא רוצים לגרום לעסקים לחשוב על פתרונות יצירתיים של איך הם מחזירים כסף שאין להם. בסוף מדובר בבני אדם שיכולים להיקלע למצוקה קשה. הוועדה שבה וקוראת להקים ועדת חריגים שתבחן כל עסק לגופו, וככל שנדרשת לשם כך תיקון חקיקה הביאו אותה לכנסת. הוועדה סבורה שיש לפרוס את התשלומים ל-36 תשלומים באמצעים דיגיטליים ללא ביורוקרטיה, ולבחון הקמת קרן סיוע לעסקים במשבר מכספי הסיוע שהוחזרו. הוועדה מבקשת ממשרד האוצר לרכז את הנתונים לגבי עסקים שעומדים מעט לפני הסף".
הוועדה תקיים ישיבת מעקב.
