שיפוצניקים ואנשי מקצוע יוצאים ונכנסים מהבניין ברחוב שפרינצק בקרית שמונה, אחד משלושה בניינים בעיר שיפונה ביום חמישי, מחשש לקריסה. כמחצית מהדירות שכבר פונו הן בבעלות עמידר ומאוכלסות על ידי זכאים שעמידר מחפשת להם היום דיור חלופי. ללא מענה עירוני וממשלתי, הדיירים, המתקשים לשרוד בשגרה, הם תמרור האזהרה למצב הדיור הציבורי בכל הארץ.
העיר הצפונית, שנבנתה על תפר השבר הסורי אפריקאי, מצאה את עצמה שוב במרכז החדשות לאחר שבשבוע שעבר נפרץ סדק גדול לאורכו של הצד הדרומי של בניין בן שלוש כניסות ומהנדס מטעם העיר הורה על פינוי שתי כניסות. 12 משפחות מצאו את עצמן בוקר אחד ללא בית, אבל בניגוד להפתעה שהרעידה את תושבי הבניין בחולון שהתמוטט יום לאחר הפינוי, התושבים ברחוב שפרינצק לא מופתעים.
"לא צריך דוקטורט באדריכלות כדי להבין שהבתים מסוכנים"
"במשך שנים הגיעו לפה ממשרדי השיכון, מהעירייה ואמרו שעדיין אפשר לחיות כאן", מספרת שירן גולד (49), דיירת קומת הקרקע של הבניין. "אין כלי תקשורת בישראל שלא הגיע לפה וראה את המצב של הבתים בחמשת השנים האחרונות, אי אפשר להגיד שלא התרענו".
סרטי משטרה קרועים מקיפים את כל הבלוק בו גרות גולד ושכנותיה. שנים של המתנה ו-180 אלף ש"ח הוצאות מכיסה הפרטי עלו לה לשפץ את דירת שני החדרים הצנועה שהיא שוכרת מעמידר, כך שתתאים לבנה. אולם עכשיו, צו פינוי מידי מאיים להרוס אותה ללא פיצוי.
רוב הדיירים הגרים בבניין שוכרים את הדירות מחברת עמידר בעוד האחרות נקנו על ידי הדיירים מעמידר לאורך השנים. "אני לא מתכוונת לזוז", אומרת גולד, צו פינוי אותו היא מחזיקה בידה דורש ממנה להתפנות עד חמישי, אבל היא עוד לא התחילה לארוז. "אני צריכה שזה יהיה בית מונגש לבחור צעיר נכה. מי יבטיח לי את זה?".
השכנים של גולד מתארים שבמשך חודשים הרגישו תזוזות באמצע הלילה. מהנדסים ומומחים מטעם עמידר, העירייה והמדינה, שהגיעו לאזור אמרו שהמצב חמור אבל אנשים המשיכו לגור בו. לפני שבועיים חור פער את הקיר של שכנתה של גולד, "כל הבית סדקים, מדובר אישה מבוגרת. הבעיה אצלה שהבית שלה פרטי, עמידר לפחות מחפשים לי דירה, אבל לא ברור מי יעזור לה". גולד עושה סיבוב מסבב לבית ומצביעה על סדקי הענק בצדדים של הבניינים, "לא צריך דוקטורט באדריכלות כדי להבין שהבתים מסוכנים. הגיעו לפה מהנדסים, כתבים, מומחים – כולם יודעים שזה תהליך ארוך".
"שנים התרענו ופנינו שיש בעיות, מגיעים אנשים אומרים שיהיה בסדר, שנחכה – והנה זה הגיע למצב הזה", אומרת אלומה מנחם (32), שחיה עם בנה במשך שש שנים בדירת עמידר בשכנות עם שירן גולד, "זה התחיל לפני שנים עם פתחים, סדקים, בקירות, במדרגות. זה מפחיד. חיים בפחד שחס וחלילה הבלוק לא יקרוס עליך. כל פעם באנו ודיברנו עם ראש העיר ופשוט זלזלו בנו". גולד ומנחם דורשות מהעירייה שלא תפנה אותן עד שיימצא תחליף ראוי לצרכים שלהם.
"אנחנו מתריעים מזה שנים, למה נזכרים רק עכשיו?"
"לפני שהתראיינו על המאבק, אמרו לנו שאין בתים להציע למשפחות. פתאום עכשיו אחרי שקרס בניין אנחנו רואים שיש בתים", אומרת אורנה פרץ, פעילה חברתית ותיקה בעיר שהתפרסמה לפני שלוש שנים, כשהביעה את מחאתה מול ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו, על העברת חדר המיון מחוץ לעיר והוא ענה לה, "את משעממת אותנו".
"בעירייה אומרים לנו שהאחריות לא אצל העירייה אלא אצל עמידר", אומרת פרץ, המטפלת בזכויותיהם של עשרות משפחות בדיור הציבורי בעיר. "מאוד כואב שהחזירו את הפינויים בממשלה הזו, אבל עכשיו כוחות חזקים יותר מפנים את התושבים החוצה. אנחנו מתריעים מזה שנים; בטבריה, בצפת, בחצור – בדיוק אותו מצב חמור, אז למה נזכרים רק עכשיו? למה מחכים?".
פרץ למודת קרבות מול העיריה ועמידר בכל הקשור לזכויות הדיירים. במהלך היום היא מנהלת הפגנה מול ביתו של ראש העיר ומארגנת פעילים ומשפחות שיבואו להפגין. "ראש העיר הקודם נתן יחידות דיור חדשות לסטודנטים. כל הזמן זורקים את זה על משרד השיכון אבל לנציגים שלנו אין יכולת ללחוץ?".
"כואב לי שאני רואה שראש העיר לא עושה שום דבר"
אנה באייס, אם לשלושה שבתה הצעירה גרה עמה, מתגוררת בדירת עמידר של שלושה חדרים מזה שמונה עשרה שנה, למרות שנותרו ימים ספורים לפינוי היא עדיין מנסה להבין כיצד להתחיל את חייה בדירה אחרת. "עמידר נתנו לי מפתח ללכת לראות דירה אחרת, אין לנו עזרה מהעירייה לא להובלה או שום דבר. הם לא מוכנים לשלם", היא מספרת בעודה יורדת על רצפה עקומה, חלקי הקיר מתקלפים דרך הסדקים, קשה להאמין שעד לפני שבוע היה נחשב בטיחותי לחיות כאן. "זה לוקח הרבה זמן, אומרים שצריך לקבל אישורים ועוד בירוקרטיה. לא מבינה איך ממשיכים לחיות בבתים ליד".
לקראת הערב (יום שני), התקבצו הפעילים מול ביתו של ראש העיר, אביחי שטרן. "ראש העיר החליט שזה לא התפקיד שלו, אלא של משרד הבינוי והשיכון. אבל הוא הכתובת שלנו, אנחנו הצבענו לו", אומרת פרץ. ביחד איתה הגיעו להפגין דיירי דיור ציבורי אחרים בעיר.
"כואב לי שאני רואה שראש העיר לא עושה שום דבר", אומר רפאל מיכאל (51). "אין מענה כללי לבעיה מערכתית, זה מאות דירות, עשרות אלפי דירות בכל הארץ. הביאו את עמידר לעשות קוסמטיקה, לא לחיזוק מבנים. יש פה בין 300 ל-400 מבנים שיכולים לקרוס כבר עכשיו – צריך לבנות תכנית".
"אחרי מלחמה אינסופית קיבלנו דירה אבל המקום לא מותאם לבעיות הרפואיות שלה למרות שהובטח לנו שידאגו לזה", אומר שלומי קפלן (35), אב לבת חולה שדורשת טיפול, המבקש כבר שנים לקבל דירה מותאמת לבת שלו. "לא הגיוני שניסע לירושלים להפגין מול השר לבד, לראש עיר יש כוח לבוא".
"לצערי לא מעניינים את אביחי הסבל של התושבים שדורשים את עזרתו", אומרת אופירה אלון (35) אם לשלושה, ששניים מילדיה חולים. "אנחנו יושבים בבית 60 מ"ר שאינו ראוי". הפעילים מדווחים על קושי מהותי להשיג מענה ברור העירייה במשך כל השבוע האחרון. אופיר יחזאקלי, סגן ראש העיר אומר ל'דבר' שהאחריות לטווח הארוך עוברת אצל הממשלה, בכירי העירייה ייסעו ברביעי לירושלים להיפגש עם שר השיכון זאב אלקין וללחוץ עליו להתערב.
"אין כאן כדאיות כלכלית לפינוי בינוי מול יזמים, צריך את המדינה"
"בשנות ה-70 נבנו על ידי מדינת ישראל חדרי ביטחון לא בתקן והיום הם מתחילים להיפרד מהבניין או להישען עליו", אומר יחזקאלי. לדבריו, זו הסיבה לפינוי של בניין הזהה לבניין ברחוב שפרינצק, בצד אחר של העיר והסכנה העיקרית לשלומם של עוד כ-350 בניינים בעיר, בהערכה שמרנית. עיריית קרית שמונה נמצאת בגרעון, ולהבדיל מרשויות חזקות במרכז הארץ, לא יכולה להרשות לעצמה הוצאות.
לדבריו, לצד תהליכים ארוכי טווח שידרשו את התערבות המדינה בתהליכי פינוי בינוי, כגון תמרוץ יזמים והשקעה ישירה, העירייה מנסה לתת מענה פרטני לכל משפחה דרך אגף הרווחה. "לעיריית קרית שמונה אין סכומי כסף גדולים לשכור דירות, אין כאן כדאיות כלכלית לפינוי בינוי מול יזמים ולכן אנחנו נצטרך שהמדינה תתערב".
תגובת חברת עמידר: "החברה פועלת בשיתוף פעולה הדוק עם הרשויות. בתוך כך, מייד עם קבלת הודעה מהרשות המקומית, הוצעו למשפחות מקרב הדיור הציבורי דירות חלופיות בהתאם לזכאותן. אנו מבינים את האתגרים וקושי הכרוכים בעזיבת הדירות, ועושים כל מאמץ כדי לסייע לדיירים באיתור חלופה הולמת- כאמור, דירות ממאגר הדירות הפנויות שברשותנו או לחילופין דמי סיוע בשכר דירה״.
