״בשיחות על עסקת החבילה, אף אחד לא התנדב להעלות את שכר המינימום״, אמר יו״ר ההסתדרות, ״הבאנו את העוצמה שלנו לשולחן, וזה הביא לעליית השכר״.
ארנון בר-דוד הציג היום (א׳) את עסקת החבילה למאות נציגי עובדים בכנס של הסתדרות המעו״ף. יו״ר ההסתדרות סיפר שבתחילת השיחות על עסקת החבילה הבהירו ארגוני המעסיקים שהם מתנגדים בכל תוקף להעלאה של שכר המינימום.
״הסתכלו עלי כאילו אני חייזר שירד מהשמיים״, אמר בר-דוד, ״אבל הבהרתי שבלי העלאת שכר המינימום בישראל ל-6,000 שקלים זה לא ייגמר״. הוא הוסיף קריאה למעסיקים: ״חסרים לכם עובדים כמעט בכל מקום? תנו להם 6,000 שקלים עכשיו, אל תחכו ל-2025״.
יו״ר ההסתדרות אמר שבראשית המו״מ עם שר האוצר הקודם, ישראל כ״ץ, ביקשו באוצר לקדם פגיעה בעובדי המגזר הציבורי. בין היתר דרשו באוצר הפחתות שכר, מיסוי קרנות ההשתלמות והקטנת ההפרשות, פגיעה בפנסיה התקציבית ועוד. למרות זאת, ההסתדרות הצליחה להביא הישגים משמעותיים במסגרת עסקת החבילה, בהם הגדלת שכר המינימום, תוספת יום חופשה, ומתווה התעסוקה מרחוק במגזר הציבורי.
״השיח עם שר האוצר החדש היה מכבד, חברי וענייני״, אמר בר-דוד למאות נציגי העובדים בכנס באיירפורט סיטי, ״יש היום עם מי לעבוד. ההסתדרות באה למו״מ חזקה, עם כל העוצמות שלה. ההסתדרות בזכות כוחה, עוצמתה ואחריותה הצליחה להביא הישגים לעובדים ושקט למשק הישראלי״.
יו״ר ההסתדרות הזכיר שהפעימה האחרונה של הסכם המסגרת הקודם, ניתנה בינואר 2020, והבהיר שעל פי עסקת החבילה, הפעימה הראשונה של הסכם המסגרת הבא תחושב החל מינואר 2023.
עד אז, מאות מיליוני שקלים שהוקצו כתקציב ייעודי במסגרת עסקת החבילה, ישמשו לחיזוק סקטורים מוחלשים במשק ובהם עובדי מקצועות הבריאות, עובדי מינהל ומשק של בתי החולים הממשלתיים וקופת חולים כללית, סייעות בגני הילדים, ואולי גם בבתי הספר.
באשר לסייעות הגנים אמר בר-דוד שההסתדרות מבקשת לגבש יחד עם השלטון המקומי והאוצר מודל העסקה חדש. ״אני חושב שסייעת צריכה לעבוד 100 אחוזי משרה, לא פחות״, אמר, והוסיף שלאורך השנים נשחקו אחוזי המשרה של הסייעות דבר שגרם לבעיות במקצוע.
ההסכם שמאפשר עבודה מהבית במגזר הציבורי, לא היה מובן מאליו לדברי בר-דוד: ״זה דבר שחלמנו עליו הרבה מאוד שנים, והאוצר תמיד היה נגד. הקורונה לימדה שזה אפשרי והיה לנו חשוב שזה לא יעלם״.
בר-דוד הוסיף שההסכם פרץ לראשונה את הגבול של יום עבודה אחד מהבית בשבוע, ומאפשר למעשה עבודה יותר נרחבת מהבית: ״היו בתוך האוצר התנגדויות, אבל התפיסות החדשניות גברו. אנחנו דחפנו את עולם העבודה החדש קדימה״.
באשר לנושא חישוב השעות הנוספות הגמישות, הבהיר יו״ר ההסתדרות שהנושא היה במשא ומתן עם האוצר לאורך שנים רבות, ובהסתדרות דאגו מפני פגיעה בעובדים יומיים ושעתיים. לפיכך נקבע שהמודל יחול רק על עובדים המשתכרים שכר בסיס הגבוה פי 1.5 משכר המינימום (לא כולל שעות נוספות ובונוסים). עוד הוגבל השימוש במודל לעד שעתיים ביום ועד 17 שעות בחודש. ״מדובר במשחק מצומצם יחסית״, הבהיר בר-דוד, והוסיף שהוא רואה במודל גם יתרונות עבור עובדים מסוימים.
״עם השעון הגמיש, עובד יכול להגיע בעשר לעבודה ולהגיד למעסיק אני אשלים מחר. זה נותן לעובד יותר אפשרות לנהל את הלו״ז שלו. אני חושב שאפשר לקחת את זה למקומות טובים״.
יו״ר הסתדרות המעו״ף, גיל בר-טל, סיפר שהיה שותף לכל אורך הדרך במשאים ומתנים לקידום עסקת החבילה. ״אף אחד מהאיומים על עובדי המגזר הציבורי לא התממש״, אמר בר-טל, ״יו״ר ההסתדרות אומר תמיד שעדיף לשבת סביב שולחנות ולא להפוך אותם – אבל אני לא מציע להיות לידו כשהוא מתרגז. השימוש בכוח אמנם לא התממש אבל היה כמה פעמים על השולחן – והגזרות נגד העובדים ירדו מסדר היום״.
מנכ״ל ההסתדרות, עו״ד אופיר אלקלעי, אמר שבר-דוד התמודד עם אתגרים שאף יו״ר הסתדרות לא עמד מולם בעבר: ״חברות וגופים חזקים כמעט קרסו. אבל אף עובד במגזר הציבורי לא פוטר. ההסתדרות הצילה בצורה מדהימה חברות כמו אל על ואחרות, הכול בזכות התנהלות חכמה, ממלכתית ורואה פני עתיד״.
