״בלי כריית פוספטים, מפעל רותם-אמפרט ייסגר״, אומר משה חדד יו״ר מועצת העובדים, ״יש לנו רזרבות, אבל תוך 3 שנים לא יישאר כלום. שתבוא השרה, ותסתכל לעובדים בעיניים. תראה איך מקפידים פה על זיהום אוויר״.

רותם-אמפרט מפרנס כיום 1,200 עובדים בנגב. אלפי ישראלים נוספים מתפרנסים ממנו במעגל השני. סגירת המפעל עלולה לזרוק אלפי משפחות בנגב לאבטלה.

יו"ר מועצת עובדי רותם-אמפרט, משה חדד. ״1,200 משפחות ייזרקו לאבטלה״ (צילום: ועד עובדי רותם אמפרט)

השרה להגנת הסביבה תמר זנדנברג הגישה אתמול (שלישי) ערר על החלטת ועדת השרים לענייני פנים בנושא שדה בריר, שם נעשית כריית הפוספטים. השרה דורשת לקיים דיון מקיף על כריית הפוספטים בישראל, לפני קידום תכניות במקום.

בשנים האחרונות מתחולל ויכוח סביב הכרייה באזור והשפעתו הסביבתית. המשרד להגנת הסביבה משנה את עמדתו באופן תדיר. נכון לעכשיו הוחלט על תחילת פיילוט לבחינת הזיהום של הכרייה, אבל הקפאת תכנית המתאר על ידי השרה צפויה לבטל אותו.

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג. ״אין חולק שתעשיית הפוספטים מעסיקה אלפי עובדים בנגב. אלא שהיא גם תעשייה מזהמת״ (צילום: אוליביה פיטוסי/פלאש 90)

״אני עובד בחברה כמעט 40 שנה״, מספר חדד, ״כולנו באי–ודאות מוחלטת בגלל השהיית ההחלטה על שדה בריר. זו ממשלה שפוחדת לקבל החלטה״. לדבריו, בכל דיון מקצועי מול המשרד להגנת הסביבה ניכר שהכרייה לא תגרום לנזק בריאותי לאיש. ״הראינו להם את הנתונים״, אומר חדד, ״והם הסכימו שמבחינת זיהום הסביבה, המפעל הזה פחות משפיע מאוטובוסים בתחנות בתוך העיר״.

הדיון התכנוני בנושא כריית הפוספטים בשדה בריר נמשך כבר 7 שנים. בתחילת הדרך, נציג המשרד להגנת הסביבה קבע שתוספת זיהום האוויר הצפוייה בעקבות פעולת הכרייה זניחה, ואינה חורגת מהתקן הישראלי המחמיר ביחס לתקן האירופאי. היא גם לא עולה על רחוב ממוצע בעיר בישראל. לאחר מכן הוגש בבג״צ שנמשך כמה שנים, ורק לפני חודש ניתן אישור להמשך המתווה התכנוני של המפעל.

עובדי מפעל רותם אמפרט. ״אנשים נמצאים בחרדות, אין לנו לאן ללכת״ (צילום: ועד עובדי רותם אמפרט)

אלא שעכשיו, כאמור, השרה שוב עוצרת את התכנון. ״אנשים במפעל בחרדות״, אומר חדד, ״אנשים שאין להם מקורות תעסוקה אחרים באזור הזה מרגישים שהכל הולך לקרוס. המפעל קיים כבר כמעט 70 שנה״.

הודעת השרה זנדברג מפתיעה לנוכח העובדה שרק באוגוסט האחרון היא אמרה בדיון בכנסת: ״אני חושבת שבעניין הזה, בנתיב של התמ"א הזאת, השגנו את המקסימום האפשרי כממשלה.

״אני חושבת שזה הישג מצוין, ואני חושבת שגם ככל שהתמ״א תתקדם, אם תתקדם, כל אתר שייבחר, כל חלופה שתיבחר תיבחן לאור השילוב הזה של שיקולי בריאות ושיקולי סביבה״.

עובדי רותם אמפרט. ״אין כאן תחלואה עודפת יחסית לרוחב ממוצע בעיר״ (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

המתווה שבו תמכה השרה, ועכשיו היא מתנגדת לו, מקובל על הנהלת המפעל ועל העובדים. ההסדר הוא שלא יכרתו פוספטים בכל תנאי, אלא יתחילו בפיילוט, בחלק קטן מהשטח.

״מה שאישרו לנו זה לא כרייה, אלא רק פיילוט״, אומר חדד, ״שיהיה מלווה בבדיקות של משרד הבריאות וכל מה שיגידו – נעשה. אם יראו שיש סכנה או משהו שעלול לפגוע בבריאות של מישהו, שיעצרו את זה. הכל תחת פיקוח מלא והשגחה מלאה, בלי להסתיר שום דבר. לפני חודש בג"צ דחה את העתירה והיינו בטוחים שמתחילים ואז בא המכתב הזה והרג אותנו״.

המפעל לא מסכן את הבריאות שלכם ?
״האנשים שעובדים בתוך המפעל הם אנשים בריאים. אין כאן תחלואה עודפת יחסית לאוכלוסייה ביישובים. אני מזמין את השרה לבוא למפעל שתראה כמה משקיעים כאן כדי לעמוד בתנאים של חוק אוויר נקי – מיליוני דולרים. המפעל הזה הוא הבית שלנו, שמעניק לנו חיים. לסגור אותו ככה פתאום זה אסון כבד.

״יש בדואים שגרים באזור, וגם במפעל יש מאות עובדים בדואים. קבלני העפר הגדולים הם בדואים והם מכירים את האזור. גם להם תהיה מכה כלכלית – כי גם להם אין מקום עבודה חלופית. העתיד שלנו זה שדה בריר״.

תגובת השרה זנדברג

״השרה הגישה ערר על החלטת ועדת השרים, על מנת להחריג את שדה בריר מתכנית המתאר, לשם קידום מדיניות ממשלתית מעודכנת בנושא כריית פוספטים בישראל. השרה מתנגדת לפשרה שהוצעה בועדת השרים לענייני פנים, שירותים ושלטון מקומי לפיה תקודם התכנית ורק לאחריה יתקיים דיון בממשלה, משום שאינה נכונה במישור התכנוני, הציבורי או הסביבתי.

״אין חולק שתעשיית הפוספטים מעסיקה אלפי עובדים בנגב. אלא שהיא גם תעשייה מזהמת, שמייצרת מפגעי בריאות וסביבה רבים בסביבתה ותורמת תרומה שלילית למאבק בהתחממות כדור הארץ. בעידן של משבר האקלים, שבסיסו מעבר – צודק – של שוק התעסוקה שמבוסס על תעשיה מזהמת ומזיקה לתעסוקה מקיימת ונקייה, ומשבר אקולוגי חמור המחייב את שמירת השטחים הפתוחים ומהערכות הטבעיות, מתחייבת בחינה מחדש של מדיניות כריית הפוספטים בישראל, כולל בחינה מעמיקה של חלופות תעסוקתיות התואמות את המגמות העדכניות אליהן צועדת הכלכלה העולמית״.

השרה מתייחסת בתגובתה למושג ׳מעבר הוגן׳, אלא שעל פי התפיסה המקובלת בעולם,  ׳מעבר הוגן׳ כולל דאגה לפרנסה חלופית לעובדים, לפני פגיעה במקומות העבודה הקיימים.