דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי כ"ה באייר תשפ"ב 26.05.22
26°תל אביב
  • 28°ירושלים
  • 26°תל אביב
  • 26°חיפה
  • 26°אשדוד
  • 31°באר שבע
  • 37°אילת
  • 35°טבריה
  • 29°צפת
  • 30°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
בארץ

שרידי מבנה מימי הסנהדרין נחשפו לראשונה ביבנה

המבנה ובית קברות רחב היקף נחשפו בחפירת הענק של רשות העתיקות בעיר | במבנה התגלו שברי כלי אבן עשויים קירטון, המעידים על נוכחות יהודית במקום | הממצאים מתוארכים למאות ה-3-1 לספירה

המבנה הראשון שנחשף ביבנה מימי הסנהדרין. בתוכו התגלו שברי "ספלי מדידה", המזוהים עם האוכלוסייה היהודית. (צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)
דבר
צרו קשר עם המערכת:

חפירה של רשות העתיקות ביבנה חשפה, לראשונה , שרידי מבנה שתוארך לימי הסנהדרין ב שלהי המאה הראשונה והשנייה לספירה. במבנה תגלו ספלים מאבן גיר, שלפי אנשי הרשות מעידים על נוכחות יהודית ועל שמירת הלכות טומאה וטהרה במקום.

בחפירה, שמתנהלת לפני הרחבת העיר ביוזמת רשות מקרקעי ישראל ובשיתוף עם העירייה, התגלה גם בית קברות רחב היקף מאותה התקופה. לא רחוק משטח חפירה זה, נחשף באחרונה מפעל עצום להפקת יין מהתקופה הביזנטית.

הסרקופגים (ארונות קבורה) שנחשפו בחפירה (צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות)

"גילוי הממצאים מימי הסנהדרין מאוד מרגש", אמרו פבלו בצר וד"ר דניאל וורגה, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות. "זו דרישת שלום ישירה מהתקופה שבה אספה ההנהגה היהודית את השברים אחרי חורבן בית המקדש, גלתה ליבנה, ושם החלה לשקם מחדש את העם היהודי".

מנהל החפירה, פבלו בצר, ליד ארונות קבורה מימי הסנהדרין ביבנה (צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות)

בחפירה נחשף לראשונה מבנה בעל אופי תעשייתי, המתוארך למאות ה-3-1 לספירה. על רצפתו, התגלו מספר שברי כלי אבן, מהסוג המכונה 'ספלי מדידה'. מדובר בכלים שלא מקבלים טומאה, המזוהים עם האוכלוסייה היהודית של שלהי ימי הבית השני והמאה ה-2 לספירה.

אחד משברי ספל המדידה שנחשף במבנה. ניתן לראות מידות מסומנות על גבי הכלי (צילום: פבלו בצר, רשות העתיקות)

בחפירה התגלה ממצא מפתיע נוסף: יותר מ- 150 בקבוקוני זכוכית התגלו כשהם מונחים מעל לקברים. לדברי ד"ר יעל גורין-רוזן, ראש ענף זכוכית ברשות, "הבקבוקונים שמשו, כנראה, לשמירת נוזלים יקרי ערך, כגון שמנים ריחניים. כמחצית מהם יוצרו בייצור מקומי ומחצית שנייה יובאה מאלכסנדריה שבמצרים".

בקבוקוני זכוכית שנתגלו מעל לקברים (צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות)

"בקבוקונים כאלה מתגלים הן בחפירות  בקברי יהודים, והן בקברי פגאניים, החל מהמאה ה-1 ועד ראשית המאה ה-3 לספירה", הוסיפה. "הסיבה להנחת הבקבוקונים מחוץ לקברים ביבנה ולא בתוכם, כפי שהיה נהוג, היא בגדר תעלומה".

בעת העתיקה, הייתה יבנה אחת הערים החשובות בדרום מישור החוף. בתקופה החשמונאית, היה לה תפקיד חשוב במאבק בין צבא המכבים לבין השלטון הסלאוקי (היווני), והיא מוזכרת פעמים רבות בכתבי יוסף בן מתתיהו.

לקראת סוף ימי הבית השני, הייתה יבנה עיר מעורבת, שרוב תושביה יהודים. על פי התיאורים בספרות חז"ל, לפני חורבן בית המקדש השני, נמלט רבן יוחנן בן זכאי מירושלים הנצורה, והוא שכנע את הקיסר הרומי אספסיאנוס, להתיר לו להקים מחדש את הסנהדרין ביבנה. במעמד זה, נאמרה אמירתו המפורסמת של רבן בן זכאי: "תן לי את יבנה וחכמיה".

כד שנחשף בחפירות המבנה מימי הסנהדרין (צילום: אמיל אלג'ם רשות העתיקות)

אחרי חורבן הבית ועד מרד בר כוכבא, הייתה יבנה המרכז הרוחני היהודי החשוב ביותר בארץ ישראל. רבן יוחנן בן זכאי, ואחריו רבן גמליאל, הנהיגו ביבנה את הסנהדרין ואת מוסד הנשיאות, שיקמו את חיי התורה בארץ ישראל ותקנו תקנות המתאימות למציאות ללא מקדש.

במסגרת שבוע המורשת בישראל המצוין השבוע, רשות העתיקות מזמינה את הציבור לבקר בחפירת יבנה. הסיורים יתמקדו במפעל היין הגדול ביותר הידוע מהתקופה הביזנטית, שנחשף באתר.

לפרטים נוספים על האירועים בשבוע המורשת ולתכנית המלאה של המיזם – לחצו כאן.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!