דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום רביעי כ"ד בשבט תשפ"ב 26.01.22
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
תשתיות וסביבה

פרשנות / שר התקשורת מתכנן לעשות לדואר ישראל מה שנעשה לתנובה, ואלה חדשות רעות מאוד לציבור

שר התקשורת יועז הנדל מקדם הפרטה מלאה של הדואר ומכירה של נכסיו | כל תרחיש שבו שירות הדואר עובר לידיים פרטיות מרחיק את שיקומו, והלקוחות ישלמו את המחיר בהרעת השירות

שר התקשורת יועז הנדל (צילום: יונתן זינדל/פלאש 90)
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

משהו רע קורה בדואר ישראל והסימנים צריכים להדאיג את כולם. שר התקשורת יועל הנדל הודה בעצמו שהרפורמה הנוכחית שמשרדו מקדם לחקיקה לא תטפל בבעייה של שיפור השירות לציבור. הדברים החמורים יותר שאמר ולא זכו כמעט לתשומת לב ציבורית נגעו לנכסי הדואר. "היום הדואר מתקיים ממכירת נכסים", אמר השר ולא פירט.

על המציאות הבסיסית יש הסכמה: דואר ישראל הוקם כחלק ממשרד התקשורת, כשירות ממשלתי לציבור שנהנה ממונופול מוחלט. עם השנים נפתח החלק הרווחי ביותר בשוק, הדואר הכמותי, לתחרות מול חברות שילוח פרטיות, ופגע במודל הכלכלי של הדואר, סבסוד האזורים המרוחקים בעזרת הפעילות המשתלמת יותר. בשנים האחרונות, יש ירידה בנתח העיקרי של פעילות הדואר בעבר, המכתבים, לעומת צמיחה בתחום החבילות.

במקביל, בנק הדואר משרת מאות אלפי לקוחות, רובם מוחלשים כלכלית, שאין להם חשבון בבנק מסחרי והם תלויים בו ובפרישת הסניפים הרחבה שלו.

לכל אלו מציע הנדל שתי תרופות בעייתיות: הפרטה ותחרות. בנושא התחרות, גם הדואר וגם מתחריו הפרטיים טוענים שהרפורמה פגומה, ותיצור יתרון לא הוגן לצד השני, שימחק את התחרות.

אבל הסיפור החשוב יותר הוא סוגיית ההפרטה ומכירת נכסי הדואר. הנדל מבקש לא להפריט רק 20% מהדואר לפי התכנית שהוסכמה ב-2017, אלא להפריט את כולו, בדומה לשאר שוק התקשורת שמשרדו מופקד עליו.

אלא שמשרד התקשורת אינו מצטיין בפיקוח, בלשון המעטה, ולהיפרד מחברת הביצוע הממשלתית היחידה שלו צפוי להקשות עוד יותר על המטרה של אספקת שירותי דואר בכל נקודה בארץ.

במסגרת הדיונים אומרים גם באוצר וגם מנכ"לית משרד התקשורת שההצלחה תימדד בכך שתקציב המדינה לא יצטרך לבצע הזרמת כסף לדואר, ולא בשירות טוב לציבור.

אם המצב הנוכחי יימשך, הגירעון בדואר יעמיק עד שלא יישארו לו סניפים שמותר לו לסגור ונכסים שהוא יכול למכור. לכן הנדל רוצה להזדרז ולמכור את כולו, כך שהעסקה תתבצע עם יותר נכסים ככל שהיא תיעשה מוקדם יותר.

אלא שכאן נכנסים שני אינטרסים פרטיים מאוד ספציפיים: היכולת לרכוש את הדואר על ידי חברת שילוח פרטית, שתחליף המונופול הממשלתי במונופול פרטי, שהרווחיות שלו תהיה מבוססת על ייקור השירות. האפשרות השנייה היא רכישת הדואר על ידי משקיעי נדל"ן, שיעשו את המינימום המוחלט בתחום הדואר, אבל יפעלו לחלץ כמה שיותר נכסים, להשביח אותם ללא ההגבלות שמוטלות כעת על החברה הממשלתית, ולהרוויח הון מעסקאות נדל"ן. בשני המקרים לא תובטח רמת השירות לציבור.

זו אינה התפתחות חדשה, אלא רימייק של תסריט לעוס. כשם שמכירת תנובה הפכה אותה מחברה בבעלות אגודות שיתופיות שמשרתת את צורכי החקלאים לבוננזת נדל"ן שהפקיעה את מחיר הקוטג', גם הפרטה מלאה של הדואר יכולה להגיע לאותו מקום בדיוק, כשמשרד התקשורת לא יהיה מסוגל להושיע.

בינתיים, דואר ישראל, שנדרש גם להתחרות בשוק, גם לספק שירות אוניברסלי וגם לעשות זאת ללא תמיכת המדינה, לא צפוי להשתקם.

 

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
תגובות

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!