דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
27.2°תל אביב
  • 27.2°ירושלים
  • 27.2°תל אביב
  • 25.3°חיפה
  • 26.6°אשדוד
  • 33.5°באר שבע
  • 33.5°אילת
  • 30.4°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 31.2°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
דעות

דעה / התכנית לפיתוח הגולן מבורכת, עכשיו הגיע הזמן לתכנית דומה עבור הנגב

יישובי הדרום סובלים מתשתיות ירודות ומחסור במקומות תעסוקה | בלי אסטרטגיה לאומית, הם יתקשו למשוך תושבים צעירים שיחיו בהם לאורך זמן

באר-שבע  (יוסי זמיר  פלאש90)
באר-שבע (יוסי זמיר פלאש90)
איילה מלו

ב-26 בדצמבר צפויה הממשלה לקיים ישיבה חגיגית ברמת הגולן כדי לאשר תכנית שאפתנית להרחבת ההתיישבות בה. במסגרת התכנית אמורה אוכלוסיית הגולן להכפיל את עצמה תוך ארבע שנים, יוקמו שני ישובים חדשים עם 1,500 משקי בית בכל אחד מהם, ויושקעו מאות מיליוני שקלים בתשתיות.

זו תכנית מבורכת לגולן ולמדינת ישראל. אלה המתגוררים ברמה ואלה המגיעים כמטיילים מבינים את הדחיפות להשקיע באזור לא רק בהתיישבות אלא גם (ואולי בעיקר) בכבישים, בתשתיות בתקשורת, בשירותי רפואה, בפיתוח מערכות החינוך ובהרחבת מקומות התעסוקה וענפיו.

עם האישור המתקרב של התכנית, הגיע הזמן שהמדינה תפנה את עיניה גם לנגב.

לפני כמעט 67 שנים הכריז דוד בן-גוריון על חבל ארץ זה כמקום בו ייבחן העם היהודי בארצו. בזכות 11 יישובים שקמו באישון לילה, אי שם ב-1946, זכתה ישראל בגבול הדרומי שלה, ושנים רבות לאחר מכן המשיכו לקום יישובים חדשים, כשהיד עוד נטויה. לפי תכנית משרד הפנים, עתידים לקום עוד 11 יישובים יהודיים בנגב בשנים הקרובות.

כל אלה מראים שלמרות המשבר שהעלים את מסגרות ההתיישבות המסורתיות (כמו התנועות המיישבות, הנח"ל וגרעיני תנועות הנוער), הפריפריה והסְפׇר הם עדיין אזורים אטרקטיביים למשפחות ישראליות צעירות. אבל למרות כל אלה, ההשקעה של המדינה לא מספיקה.

יש לכך שתי סיבות עיקריות: ראשית, בגלל שמשפחות אלו עוברות לנגב למרות חוסר התשתיות המתקדמות בנגב, ולא בגללן. בכל שנה עוברים לגור בבירת הנגב באר שבע וסביבתה עשרות אלפי צעירים, שמחכים לסיים את התואר האקדמי שלהם כדי שיוכלו לחזור למרכז הארץ. חלק מהסיבות הן היעדר מקומות תעסוקה נחשקים כמו חברות היי-טק ומשרות ממשלתיות, וחוסר הביטחון האישי.

מעבר לבאר שבע וסביבתה, יש עשרות יישובים במרחב הכפרי שמתרחבים ומחפשים משפחות צעירות שיבואו לבנות בהם את את ביתן. משימה קשה שאני נוטלת בה חלק במסגרת עבודתי בליווי צמיחה דמוגרפית של חלק מן היישובים.

בשיחותיי עם משפחות אלו, הסיבות להחלטה שלא להדרים בסופו של דבר חוזרות על עצמן: מחסור במקומות תעסוקה במועצות האזוריות הרחוקות מבירת הנגב, תשתיות תחבורה ותקשורת ירודות והיעדר תמריץ כספי מצד המדינה שמוענק באזורים אחרים בארץ (כמו רמת הגולן).

הסיבה השנייה לכך שהשקעות המדינה אינן מספיקות היא למעשה הבסיס לצמיחה האיטית של האזור ככלל: מדינת ישראל מביטה על עתודות הקרקע שלה בהסתכלות צרה. מקונספציה של התיישבות וניהול האוכלוסייה עברה המגינה לקונספציה של שמירה על השטחים הפתוחים, תוך התעלמות מוחלטת מהפעילות ההתיישבותית בשטח, בין אם מתוכננת או בין אם לא.

אני לא מפקפקת בחשיבות של שמירת המרחבים הפתוחים, והמאזן בין היישובים לסביבה החיצונית להם. אבל, במדינה בה שיעור הילודה של האוכלוסייה עולה על 1.8% בשנה, ואחוז לא קטן ממנה בונה יישובים בלי תכנון של הרשויות שאחראיות עליו, הממסד חייב להפנים זאת ולבנות תכנית אסטרטגית למרחב הכפרי.

ןכשמדברים על ניהול עתודות קרקע, ראוי לציין את חשיבותה של החקלאות הישראלית בשימורה וטיפוחה של קרקעות המדינה, ואת הסכנה הגדולה שטמונה ברפורמה החקלאית שמתכננים שרי החקלאות והאוצר אם היא לא תדע להיטיב עם החקלאים ולעודד את הדור הצעיר לעסוק במקצוע חשוב מעין זה. אבל זה כבר נושא לטור אחר.

לסיכומו של דבר, הגיע הזמן שמדינת ישראל תפנים את הצורך להשקיע בכל המרחב הכפרי, ובמיוחד בנגב שזקוק כל כך לתכנית, הן לחברה הבדואית והן לחברה היהודית שחיה בו.

יוזם התכנית לקידום רמת הגולן, ח"כ צבי האוזר (תקווה חדשה), כתב ב-2018 את הספרון "הערות לאסטרטגיה לאומית לרמת הגולן", יחד עם מנכ"ל 'יחדה למען הגולן' דאז איציק צרפתי. את הספר הם הפכו לתכנית שעשרות חברי כנסת מבקשים לקחת קרדיט עליה.

הגיע הזמן שאחד מהם (אולי ח"כ האוזר עצמו?) יקח על עצמו את המשימה הלאומית הבאה: אסטרטגיה לאומית למען הנגב.


איילה מלו היא מאסטרנטית לסוציולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וחברה בפורום לקידום הנגב

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!